תוצאות החיפוש

אכן, קיבלתי טלפון משימור הלקוחות שלהם. אבל הם לא ניסו בכלל להיות תחרותיים בדמי ניהול, אלא רק להפחיד אותי כל הזמן כמה זה מהסוכן מה שאני עושה, ושאין לי בעצם כיסוי ביטוחי לא לי ולא לראשים שלי, ואיזה סיכון מטורף אני לוקחת על עצמי וכאר הפחדות. בקיצור, במקום לתת הצעה תחרותית, ניסו לעשות לי סחיטה...

מסתבר שהיא יצאה לדרך ב-1 בנובמבר 2016, ממש עכשיו. לי יש קרן פנסיה (במעמד שכיר) במנורה מבטחים. יש שם כמה מאות אלפי שקלים. לפני כמה שנים הפסקתי להיות שכירה, ולכן כבר כמה שנים שהיא לא פעילה, ואין הפקדות חדשות. איכשהו עד היום דמי הניהול שם היו יחסית נמוכים, לפי ההסדר שהיה מול קרן הפנסיה למעסיק...

החתונה שלי היא אכן חריגה, עם זה אני מסכימה. אבל חתונה אזרחית בקפריסין/פראג/ארה״ב, ואחריה ארוע בארץ לחברים ומשפחה, זה ממש לא חריג בנוף החילוני הישראלי. בעיקר בקרב השכבה היותר עירונית-משכילה. ו-״ארוע״ הוא מטבע הדברים כמעט תמיד יותר צנוע מ-״חתונה״... (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 20%, מהזוגות...

בציבור החילוני יש לגיטימציה להסתפק בארוע קטן, כי הרבה זוגות חיים יחד שנים לפני החתונה, והחתונה לא מהווה כזה ציון דרך ומעבר גדול מחיים לפני לחיים אחרי. אני התחתנתי בעלות של פחות מאלף שקל :) חיינו יחד וניהלנו משק בית משותף כבר 5 שנים, והחתונה היתה לצורך בעיקר ביורוקרטי שהתעורר בלשב מסויים (רצינו...

מה זאת אומרת? :)

אני לא אחדש אם גם אני אגיד שזו לא החלטה רציונאלית (למרות שיש בה גם מרכיבים ראציונאלים). זו החלטה רגשית ותרבותית, ואצל הרבה אנשים גם ביולוגית (לא אצל כולם, אבל משתחרר איזה משהו במוח שפשוט זועק ״אני רוצה ילדים!״. בטח איזה הורמון או משהו אבולוציוני אחר) אז כן, בהחלט ילדים זה דבר יקר ואין הגיון...

לגבי הוצאות גדלות או קטנות חופשת לידה: תלוי בהרכב ההוצאה הטיפוסי שלכם. השכר דירה לא משתנה. חשבונות: עולים. חד משמעית. הרבה יותר חימום (אם ילדת בחורף את לא מסתכנת שהקטנטן יצטנן, אז מחממים את כל הבית כל היום), ואם בקיץ את מתה מחום אז המזגן כל היום דולק. לתינוק עושים אמבטיה כל יום, אמנם אמבטיית...

העיצה העיקרית שלי היא לא לחשוב על זה במונחים של בחירה הרת גורל לכל החיים. החיים עם ילדים מאוד דינאמיים. הצרכים שלהם ממך כהורה מאוד משתנים מדי כמה שנים. פעוט צריך הרבה נוכחות פיסית. ילד בגיל בית ספר כבר צריך פחות נוכחות פיסית אבל יותר נוכחות רגשית וחינוכית. ילד יותר גדול כבר צריך בעיקר כסף :-)...

קודם כל אני אשה :) זה רק ככה, למען הפרוטוקול ;) אני לא נותנת כמובן תעודת אחריות כחוזה עסקי, אבל אני אומרת ש-99.99999 אחוזים מההורים שורדים את התקופה המאתגרת והקשה הזאת בשלום. מתוך 150 אלף התינוקות שנולדים בישראל מדי שנה אולי יש מקרה אחד או שניים של הורים בדכאון קליני ממש כזה שזה מגיע לפגיעות...

שבועיים וחצי?? דיייייי. אתה לא רציני. עקרונות?! עם תינוק בן שבועיים וחצי??? זה כלום, אתם שניה ורבע אחרי הלידה, בשיא שיאה של תקופה השרדותית לחלוטין. תתייחס לזה כאילו זו תקופת החלמה מארוע רפואי לא קטן. שום עקרונות, תעשו את כל ההנחות שאפשר, מה שמקל עליכם כרגע. תחשוב שהיית שובר רגל, הייתי עדיין...

לזכור שזה זמני, וזה עובר. העייפות, האין כוח. יש תקופה כזאת סביב כל תינוק חדש, בין כמה חודשים לשנה. אני בעד להקל על עצמכם בתקופה הזאת, זה לא אומר שוויתרת על עקרונות. זאת תקופה השרדותית במידה מסויימת, קשה ואינטנסיבית באופן בלתי רגיל, אבל היא עוברת. החיים יכנסו לקצב שפוי, עייף פחות וסוחט פחות...

אני נוקטת בגישת השנת שבתון (או חצי שנת שבתון) מודה: ללמוד ברצינות את הטכנולוגיות החדשות, במקביל לעבודה במשרה מלאה לא ממש יוצא לי. אין לי זמן (בכל זאת, משפחה ו-2 ילדים קטנים). אז מה עושים כדי לא להשאר מאחור? אחת לכמה שנים, בזמן חילופי עבודות, אני לא ממהרת למצוא עבודה חדשה, אלא ממצה עד הסוף את דמי...

כי ברגע שאת תופסת את המשבצת של מי שהולכת הביתה בשלוש וחצי, את הופכת לסחורה פגומה. נסי ותהני :). כן, למרות כל הנסיון והיכולות שלך. למה? ככה. נשגב מבינתי. אין לזה הצדקה (מבחינת התפוקות זאת אומרת), חד וחלק. לצערי אבל, זאת המציאות, זאת הנורמה בענף.

קודם כל, מרשים מאוד! תוכנית זירה, מפורטת, ורצינית מאוד :) מאחלת לך להגיע ליעדך היות וכתבת שאתה כן מתכנן הקמת משפחה וילדים תוך כדי תהליך החסכון: אז רציתי לתת לך את הפידבק בעניין הזה, בהיותי בת 35 ואמא ל-2, ומהנדסת תוכנה בעצמי. בשלב שיוולדו לך הילדים, אתה צריך לתקן את התכונית משמעותית. בשלב שבו...

ממש לא חייבים. אנחנו הסתפקנו רק בטקס הרשמי המחוייב ברבנות. לא היו אורחים, לא היתה שמלה לבנה, לא היה קייטרינג. זה לא חשוב לנו, אנחנו לא אוהבים ארועים, והצורך להסדיר את היחיסים באופן רשמי היה טכני (בשביל משהו ביורוקרטי). היה רק את המינימום ההכרחי בשביל הטקס הדתי (שזה בקבוק יין, טבעת, ושתי כוסות)...

אז הנה, אני אוסיף עוד דעה של אשה שקוראת כאן, אל ממעטת לכתוב. לדעתי יש שתי סיבות עיקריות למיעוט הכתיבה של נשים כאן: 1) כמו שהוזכר כאן, תרבות דיון אגרסיבית יחסית. אני משתתפת בכמה קבוצות ופורומים נשיים מובהקים במרחבי הרשת, ובהחלט נדונים שם נושאים שמשיקים לאלו שכאן: החלטות כלכליות, השקעות, כן/לא...

זה נפסק, כי אין יותר פנסיה תקציבית בצבא. עברו לפנסיה צוברת. נגמר. לגבי התחיבויות עבר - טוב, זאת שאלה משפטית יותר, עד כמה זה ריאלי, במדינת חוק המכבדת את זכות הקניין וחוק החוזים ואנא ארעף מה עוד, להפר רטרואקטיבית חוזה מול אנשים. כנראה שבמצב של חדלות פרעון מהסוג היווני זה אפשרי (המדינה מכריזה על...

אני לחלוטין מסכימה גם איתך, ועם גיא רולניק, שפנסיה תקציבית היא הטבה בלתי סבירה בכל קנה מידה (גם כשמתחשבים בכל ההקרבות של משרתי הקבע לעומת אזרחים). אבל כאמור - זה כבר נפסק! זה נגמר! אין יותר פנסיה תקציבית בצבא! זה דיון בשלג של אשתקד! לא לציין את העובדה הזאת בדיון - זו ממש הטעיה של הציבור. חבל, זה...

הוא דיבר על זה בהקשר של צורת ההעסקה במגזר הציבורי המאוגד בועדי עובדים. לא בהקשר של הצבא.

ראיתי את הפרק הראשון. בגדול, הופתעתי לטובה, ואני לא יכולה להגיד שמדובר בסדרה ״פרו-סוציאליסטית״, לפחות לא הפרק הזה. גיא רולניק דיבר הרבה על העניין של הריכוזיות וחוסר התחרות בשוק הפיננסים הישראלי. כל סולידי יחתום על הנקודה הזאת: העדר תחרות בין הגופים הפיננסיים, עמלות גבוהות, ניהול בעייתי של כספי...