ערב טוב לכל שוחרי חירותו של רומן. זו לי הפעם השניה בפחות משנתיים של כתיבה שאני פונה לקהל מסויים, והפעם מלווה את פנייתי שמחה ואהדה יתרה (להבדיל מפנייתי הקודמת לקהל "הטייחים" והלקקנים של השופטת המסמסת).
את עשרת הפוסטים שהספקתי לכתוב עד היום הולדתי כש"המוזה" ליזה היתה מופיעה במוחי, מתבוננת בי...