אתם אף פעם לא לבד כשאתם משקיעים בבורסה.
ככל זירה שמגלגלת כסף גדול, שוק ההון מלא "שותפים סמויים" שינסו בכל דרך לנגוס בתשואת תיק ההשקעות שלכם כאילו היו מכרסם רצחני ואחוז תזזית.
השותפות הזו, מטבעה, אינה שיוויונית: כולם מתחלקים בכסף שלכם, אבל רק אתם נושאים בסיכון.
אנו חיים בעולם שבז ל"ידע כללי" ומאידך סוגד וזובח ל"מומחים". קל היום יותר מאי פעם להפוך למומחה: קורס מקצועי אחד או שניים, 4-3 שנות חנייה במכללה / אוניברסיטה, והא לכם מומחה חדש.
לפני כשבוע התבשרנו כי תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות (המנוהלות באופן אקטיבי, לא כולל קרנות כספיות) גייסה במהלך 2013 סכום חסר תקדים של 40 מיליארד ש"ח. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הללו נאמד כיום ב-170 מיליארד ש"ח, שעה שהיקף הנכסים המנוהלים באופן "פסיבי" — במוצרים עוקבי מדד כגון תעודות סל וקרנות מחקות — עומד על 100 מיליארד ש"ח.
אני אלרגית לעמלות פיננסיות. זו הסיבה שאני תמיד מתמקחת עם בנקים ובתי השקעות, נושאת ונותנת על בסיס השוואתי, ולא מוותרת עד שאני מקבלת את מבוקשי: עמלות מסחר ודמי ניהול נמוכים ככל האפשר.
נניח שיום אחד, ממרומי שמיים כחולים, תצא בת קול, ממרחקים:
"…כספך שוכב ללא מעש בבנק / צובר לו ריבית אפסית ואבק / כוח הקנייה רק הולך ונשחק / לא חראם על הכסף, דרדק בן דרדק?…"
בשעה טובה סיימתם את לימודי שוק ההון באחת מטריליון המכללות הפיננסיות הפזורות ברחבי ארץ הקודש. כעת אתם חמושים בכל הידע הדרוש כדי לייצר תשואות חיוביות מהבורסה בסיכון סביר ולהגיע ל"עצמאות פיננסית" עד יומכם האחרון.
או שלא.
המשקיע האגדי בנג'מין גרהאם – אביהם הרוחני של דורות של משקיעים ובכללם וורן באפט ונוספים – כתב פעם שהאויב הגדול ביותר של המשקיע הוא המשקיע עצמו.
להלן מבט ממעוף הציפור על בתי ההשקעות בישראל המאפשרים מסחר עצמאי בבורסה. שורו הביטו וראו.
