כן, אני יודעת. "סיכון רצף התשואות" הוא לא שם סקסי, ובקלות אפשר לחשוב שמדובר בעוד הגיג פיננסי עבש שנלעס עד כדי אובדן משמעות. אבל את הסיכון הזה חובה להכיר, ובפרט אם אתם משקיעים לטווח ארוך החותרים להחליף יום אחד את המשכורת שלכם בתזרים מזומנים קבוע מתיק ההשקעות.
עבורכם, הסיכון הזה עלול להיות קטלני.
בשיפולי הביוב הצהוב והמבעבע של "מאקו" צפה לה השבוע כתבה ויראלית מאת אחת איילת רוזן, העוסקת ב"מגפת הבדידות".
זהו גבב מילים אווילי למדי המעלה שורה של טיעונים בעייתיים, ובראשם הקביעה הסנסציונית לפיה בדידות היא לא פחות מ"העישון החדש".
מדי פעם פונים אלי קוראים ומבקשים שאגיע להרצות בפני קהלים שונים — באוניברסיטאות, בחברות ואפילו בחוגי בית. הדבר מעיד כנראה על עניין אמיתי בסגנון החיים האלטרנטיבי המתואר כאן, כמו גם על רצון "להפיץ את הבשורה" בקרב אוכלוסיות שונות.
מטרתו העיקרית של הבלוג הזה היא להציג בפני הקורא העברי אפשרות לאמץ סגנון חיים שונה בתכלית, התואם את ערכיו האישיים ואת משאלות לבו, אם רק ישתחרר מהשיעבוד הנלווה לעבודה בשכר.
"בלוג נחמד, חבל רק שהוא לא רלוונטי להורים לילדים."
תשדירי הרדיו הקליטים של הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים תמיד מעוררים אצלי אסוציאציות משעשעות. פעם זהו רועה שמכווין את צאנו הרך היישר לדיר הבטוח. לעתים זוהי אמא פולניה שכופה על בנה לנגן בכינור, גם אם זה הדבר האחרון שהוא רוצה לעשות. ולפעמים זו מנהלת ההכוונה הפוליטית בצבא הסובייטי, שתפקידה להבטיח את נאמנות הקומיסארים למשטר החד-מפלגתי.
קחו דלי גדול ומלאו אותו בעשרות סרטנים חיים.
תאורטית, כל סרטן יכול היה לטפס מעלה ולחלץ עצמו בקלות יחסית; אלא שבפועל, ברוב המקרים הסרטנים ייקלעו לתחרות חסרת תוחלת, שתגרום להם ללפות האחד את השני ולמנוע זה מזה כל אפשרות להימלט.
כך, במו צבתותיהם, הם גוזרים את דינם למיתה קולקטיבית.
"אפשר להפסיק עם הבלוף הזה של "לא עובדת". היית שכירה, היום את עצמאית." "אם יש לך מעט הכנסות מהבלוג, זו לא הכנסה פאסיבית – כי את עובדת (!) עליו" "עובדה שאין אדם אחד עלי אדמות שמיישם את המודל שלך 70 או 80 שנה. אף אחד לא עונה להגדרה של משיכת כספים מהקרן כל החיים בלי לעבוד." "אני לא מאמין שהסולידית תמשיך להחזיק באותו אורח חיים סטודנטיאלי אחרי גיל 40...
