שלום לקוראים החדשים שגלשו לכאן היום בעקבות הכתבה שפורסמה בדה-מרקר. הסולידית הוא בלוג המקדם חירות כלכלית בדרך של הקטנת תזרים שלילי (פשטות מרצון, מינימליזם, הישענות עצמית ואנטי-צרכנות) והגדלת תזרים חיובי שלא מעבודה (השקעה פסיבית בשוק ההון). אתם מוזמנים לעיין בכל הפוסטים משחר הזמנים. כדי לקבל עדכונים על פוסטים חדשים אנא הירשמו באמצעות המייל, הפייסבוק, הטוויטר או פיד ה-RSS. תודה שביקרתם! "איזו...
הבה נעשה ניסוי קטן בהבנת הנקרא.
לעצמאות כלכלית יש יתרונות רבים.
הרווחה הכלכלית שלי, לדוגמה, אינה תלויה במנהל נוירוטי, בלקוחות מטורללים או בביצוע מטלות חסרות תוחלת. קורת הגג שלי אינה תלויה במידת היכולת שלי לממן את חופשותיו של פקיד בנק זה או אחר. אני לא צריכה לסחור בזמני היקר תמורת כסף, והשינה שלי ערבה מזו של הישראלי הממוצע.
האדם, כך אומרים, הוא חיה חברתית. האמירה הזו, כך נדמה לי, מקפלת בתוכה אמירה מדויקת יותר אך פחות תקינה פוליטית: האדם הוא חיה מעמדית.
אנו חיים בעולם שבז ל"ידע כללי" ומאידך סוגד וזובח ל"מומחים". קל היום יותר מאי פעם להפוך למומחה: קורס מקצועי אחד או שניים, 4-3 שנות חנייה במכללה / אוניברסיטה, והא לכם מומחה חדש.
אם תשאלו את האדם שלידכם אם הוא מרוצה משכרו החודשי, ספק רב אם תקבלו תשובה חיובית.
"הזמן הוא ידידך, הרגש – אויבך." –ג'ון בוגל
כשאנשים רואים, שומעים או קוראים על אורח החיים שאימצתי, הם מפרשים אותו כמעט תמיד במונחים שהם עצמם מכירים.
