נניח שהייתה לכם אפשרות לרכוש זכות חכירה (כלומר הנכס לא שלכם תום התקופה) בנכס ב190,000 ש"ח ל-17 שנים.
את הנכס ניתן להשכיר בשכירות בשוק החופשי ב1,400 ש"ח בחודש אולי אפילו יותר. כלומר תשואה ברוטו של 8% ואף יותר.
בתום התקופה הנכס חוזר לבעליו וכמובן שאתם יכולים למכור את הזכות הזו לכל אדם אחר בתוך התקופה אך יש סיכוי שתוכלו להאריך את התקופה לעוד 20 שנים בסוף התקופה (שזה כמובן עניין מהותי)
כלומר לאורך התקופה אתם צפויים להכניס הכנסה שוטפת מהנכס 285,000 ש"ח (לפני הוצאות כמובן) וכאשר שילמתם עליו 190,000 ש"ח.
היכן נקודת שיווי המשקל הכלכלית בה ההשקעה בנכס הופכת להיות כדאית?
את הנכס ניתן להשכיר בשכירות בשוק החופשי ב1,400 ש"ח בחודש אולי אפילו יותר. כלומר תשואה ברוטו של 8% ואף יותר.
בתום התקופה הנכס חוזר לבעליו וכמובן שאתם יכולים למכור את הזכות הזו לכל אדם אחר בתוך התקופה אך יש סיכוי שתוכלו להאריך את התקופה לעוד 20 שנים בסוף התקופה (שזה כמובן עניין מהותי)
כלומר לאורך התקופה אתם צפויים להכניס הכנסה שוטפת מהנכס 285,000 ש"ח (לפני הוצאות כמובן) וכאשר שילמתם עליו 190,000 ש"ח.
היכן נקודת שיווי המשקל הכלכלית בה ההשקעה בנכס הופכת להיות כדאית?