בגדול הכי "רווחי" לעשות תואר שני רק כאשר:
א. התואר השני מהווה מקפצה רצינית לאחר התואר הראשון (זה לא תמיד צפוי מראש)
ב. התואר השני ימומן, גם אם חלקית, על ידי מקום העבודה (אין הרבה מקומות עבודה כאלה ולפעמים התמורה היא שינוי בתנאי החוזה)
ג. התואר השני יתבצע תוך כדי עבודה וינוצל לטובת נטוורקינג
זה כנראה לא יהיה רווחי משום שמאוד קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה (בתחום של התואר הראשון) תוך כדי הלימודים, זאת בהנחה ובכלל הויזה תאפשר את זה. זה אומר שנה-שנתיים של מעט מאוד הכנסות לעומת הוצאות לא קטנות. ולא בטוח עד כמה ההשקעה הזו תחזיר את עצמה, מבחינת יוקרתיות: מצד אחד - נחשב, מיוחד. לגמרי מגוון ומייחד את הקו"ח. מצד שני - זה נחשב "רק אם" זה מוסד מוכר. ולא שאני חלילה מזלזל באוניברסיטאות הפחות מוכרות (הן אולי עולות ברמתן על המוסדות בישראל בכלל) אבל מה לעשות שלא כל יום שומעים בישראל על אוניברסיטאות באירופה, במזרח או בצפון אמריקה - למעט הגדולות והפופולאריות...
אז לכאורה, לפי איך שאני רואה את זה, אין ספק שמדובר בחוויה חד פעמית ומאוד מיוחדת במינה. אבל לא בהכרח משתלמת כלכלית. מה הדעות כאן לגבי תואר שני בחו"ל? מישהו ניסה? מישהו שמע?
א. התואר השני מהווה מקפצה רצינית לאחר התואר הראשון (זה לא תמיד צפוי מראש)
ב. התואר השני ימומן, גם אם חלקית, על ידי מקום העבודה (אין הרבה מקומות עבודה כאלה ולפעמים התמורה היא שינוי בתנאי החוזה)
ג. התואר השני יתבצע תוך כדי עבודה וינוצל לטובת נטוורקינג
זה כנראה לא יהיה רווחי משום שמאוד קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה (בתחום של התואר הראשון) תוך כדי הלימודים, זאת בהנחה ובכלל הויזה תאפשר את זה. זה אומר שנה-שנתיים של מעט מאוד הכנסות לעומת הוצאות לא קטנות. ולא בטוח עד כמה ההשקעה הזו תחזיר את עצמה, מבחינת יוקרתיות: מצד אחד - נחשב, מיוחד. לגמרי מגוון ומייחד את הקו"ח. מצד שני - זה נחשב "רק אם" זה מוסד מוכר. ולא שאני חלילה מזלזל באוניברסיטאות הפחות מוכרות (הן אולי עולות ברמתן על המוסדות בישראל בכלל) אבל מה לעשות שלא כל יום שומעים בישראל על אוניברסיטאות באירופה, במזרח או בצפון אמריקה - למעט הגדולות והפופולאריות...
אז לכאורה, לפי איך שאני רואה את זה, אין ספק שמדובר בחוויה חד פעמית ומאוד מיוחדת במינה. אבל לא בהכרח משתלמת כלכלית. מה הדעות כאן לגבי תואר שני בחו"ל? מישהו ניסה? מישהו שמע?