תהליכי הפקת תלוש שכר (לבד)?

[paskar]

יש למישהו המלצה על חומרי קריאה לגבי תהליכי הפקת משכורות לעובד?

תיק ניכויים, בט"ל/בריאות, טפסי 101, 106, 102, 126...

לא מצאתי מקור מידע מקיף ומאורגן.

 

[paskar]

בתשלום משכורות מזדמן לעובדים, משתמע שגם בחודשים ללא תשלומים צריך לדווח לבט"ל ומ"ה, בטפסי 102 של שניהם.
אולי יש מקרים בהם מספיק דיווח פעם בחודשיים או חצי שנה (לאחד מהגופים, או שניהם). מישהו יודע יותר על זה?

אבל האם יש דרך לדווח רק בחודשים שבהם הופקו/שולמו משכורת?

לפתוח ולסגור תיק ניכויים לא נשמע כשיטה יעילה, או הגיונית.

 

[ירח אפל]

מה הבעיה לדווח 0?

 

[paskar]

עוד משהו לעשות כל חודש, ובמיוחד מול אתרים ממשלתיים שנוטים להיות עם הרבה חיכוך/בעיות.
בהפקת משכורת או שתיים בשנה, יהיה טוב אם אפשר למזער דיווחים.

 

[Mister Ben]

קשה מאוד להתחרות עם התוכנות של רו'ח, כנראה בלתי אפשרי. לא שווה לשלם על זה מעט?

 

[paskar]

זה קטן, אז עדיף לעשות לבד בשלב זה.

מצחיק-עצוב שגופים ממשלתיים, חלקית, מתייחסים לתשלומי מס כמשהו שדורש מתווך כדי לבצעו.

בט"ל אשמים יותר ממ"ה. אגב, יש להם מוקד טלפוני למעסיקים, אבל הרושם (האנקדוטלי מאוד) הוא שלא הכי בקיאים שם.

 

[גרהם]

זה קטן, אז עדיף לעשות לבד בשלב זה.

מצחיק-עצוב שגופים ממשלתיים, חלקית, מתייחסים לתשלומי מס כמשהו שדורש מתווך כדי לבצעו.

בט"ל אשמים יותר ממ"ה. אגב, יש להם מוקד טלפוני למעסיקים, אבל הרושם (האנקדוטלי מאוד) הוא שלא הכי בקיאים שם.

קח בחשבון שזה תחום שיש בו הרבה נוכלויות ולכן כל אי התאמה קטנה שנובעת מכך שאתה פחות מקצועי בנושא, יכולה לעורר חשד.
לא כל כך הוגן , אבל זה המצב.

 

[paskar]

יכולה לעורר חשד.

נקווה שבסכומים נמוכים זה לא קריטי.

אגב, המעבר ההדרגתי של גופים ממשלתיים לפורמטים דיגיטליים הוא חיובי, אבל בהרבה מקרים הפרטים הטכניים מוזרים, וכמובן לוקים בחסר.

למשל, דיווחי טופס 126 משתמשים בפורמט קובץ שלא מתבסס על כלום, לא סטנדרטי, ולא הגיוני.
זה לא CSV, לא JSON (לחיוב: נראה לי הוזכר בהקשר פורמט דיווח ממשלתי אחר), אפילו לא XML. אלא גוש תווים עם שדות ברוחב קבוע ובלי הפרדה, עברית לא ב-UTF (גם לא Windows-1255), ועוד.

או, זמינה להורדה תוכנת בדיקת תקינות פורמט קובץ "טופס 126". הרעיון הכללי חיובי, אבל הביצוע ... תוכנה עלובה.
הרושם הוא שמי שעשה אותה לא השתמש בה. כאילו שהוכנה לוגיקת ממשק (גבולית), הממשק יוצר אוטומטית, ואף אחד לא הסתכל על התוצאה.

 

[paskar]

בדיווחי 102 לבט"ל יש שדות "שכר בשיעור מופחת לעובדים" ובנפרד "שכר בשיעור מופחת למעסיק".
(מופחת = תשלום מופחת לבט"ל על חלק המשכורת שמתחת לתקרה).

האם נכונה הבנתי להלן...?

הבדל בין השדות יכול להיות כשיש לעובד(ים) יותר ממעסיק אחד, ונעשה תיאום מס.
כל מעסיק מדווח על התשלומים שהוא עצמו משלם בשדות ה"מעסיק", אבל על סה"כ משכורת העובד מכל המעסיקים בשדות ה-"עובדים".

(גם לא Windows-1255)

בעצם נראה שזה כן קביל כאלטרנטיבה ל-CP862. המפרט רק לא קורא ל-codepages בשמות הרשמיים, וכך פחות מובן.

 

[ירח אפל]

ואיך בדיוק מעסיק יודע כמה מעסיקים אחרים שילמו?
הבנת כמעט נכון.
עובד שעשו לו תיאום בביטוח לאומי, המעסיק מקבל מידע על כמה הוא צריך לשלם תשלום מופחת; בנוסף עובד ללא תיאום מס שמילא בטופס 101 שזו עבודה שניה, ישלם ביטוח לאומי בתעריף מלא.
והמעסיק ישלם את המופחת על המדרגה הראשונה.

לדוגמא עובד אחד מרוויח 10,000₪: ביטוח לאומי מופחת גם למעסיק וגם לעובד 6,331₪

עובד שני מצהיר שזו עבודה משנית ומרוויח גם 10,000₪: לעובד אין ביטוח לאומי מופחת, למעסיק מופחת 6,331₪

ועובד שליש עשה תיאום תשלומי ביטוח לאומי ונאמר למעסיק 2000 מופחת, משכורת 10,000₪: לעובד 2,000₪ מופחת ולמעסיק 6,331₪ מופחת.

 

[paskar]

נראה פגיעה בפרטיות, אבל שיערתי שטופס התיאום יכלול מידע על סה"כ המשכורות מכל המעסיקים.

מעניין. הנחתי שבסה"כ משכורת ברוטו מסויימת, בין אם מגיעה ממעסיק אחד או מחולקת מכמה, סה"כ התשלום לבט"ל מהעובד וכל המעסיקים היה אותו דבר.
זאת בהשערה שהמטרה האולטימטיבית היא כמה סה"כ מגיע אל בט"ל, לא כמה משלמים העובד והמעסיק.

אבל אתה אומר, חלק המעסיק הוא באמת פר כל מעסיק, ולכל אחד חלק מופחת משלו.
משמע, בט"ל יצאו בחסר של כ-4% x ⅔ אם מישהו מקבל 6,300 כפול 3 מעסיקים.

 

[paskar]

למה בדיווח 102 למ"ה מדווח ברוטו המשכורות ולא הנטו?

(למשל, אחרי ניכוי תשלומי בט"ל מצד העובדים.)

 

[ירח אפל]

למה בדיווח 102 למ"ה מדווח ברוטו המשכורות ולא הנטו?

(למשל, אחרי ניכוי תשלומי בט"ל מצד העובדים.)

כי חישוב המס הוא על הברוטו, ולא על הנטו

 

[paskar]

נראה מוזר שגם בט"ל וגם מ"ה הם על הברוטו ומתעלמים אחד מהשני.

 

[ירח אפל]

נראה מוזר שגם בט"ל וגם מ"ה הם על הברוטו ומתעלמים אחד מהשני.

הם לא מתעלמים, הם בהחלט מתייחסים אחד לשני.
סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה מגדיר מהי הכנסת עבודה (כלומר הכנסת שכיר).
וסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי מסתמך על הגדרה של פקודת מס הכנסה, ומכניס שינויים קלים.

 

[paskar]

אבל אם שניהם מהברוטו, נשמע שפרקטית כל אחד מהם מתייחס לשני כאילו אינו "הוצאה מוכרת" (לפחות במקרים הנפוצים).

 

[ירח אפל]

שניהם אינה הוצאה מוכרת, אלא מסים.

יש הבדל קטן כשלא מדובר בהכנסת עבודה;
52% מהתשלום של עצמאי לביטוח לאומי (לא כולל את מס בריאות) ניתן לניכוי ממס הכנסה.

 

[paskar]

קצת מוזר מס על מס, אבל אשאיר זאת לדיון נפרד...