בבחירות הקודמות, כ-3 מנדטים של מרצ לא עברו את אחוז החסימה בגלל
4124 קולות חסרים.
אם בנוסף לזה גם היה עובר עוד מנדט מגוש הקואליציה לגוש האופוזיציה -
ממשלת החורבן לא הייתה קמה (ואגב, גם אם כן - היה מספיק אחד כדי להפיל, וייתכן שהיה אפשר למצוא צדיק אחד בסדום שיתנגד לפחות לחלק מהחוקים ההזויים שמנסים לקדם).
מזכיר שכל מנדט ייצג כ-36 אלף קולות, כך שבסיכום כולל -
אם היו נוספים כמה עשרות אלפים בודדים לאופוזיציה,
המדינה הייתה נראית שונה לגמרי עכשיו.
כמה עשרות אלפים זה שברירי אחוז מקרב החילונים,
ושיעור ההצבעה בבחירות 2022 היה כ71%.
כך שממש לא מופרך לחשוב שכל הגורמים שמניתי למעלה,
בשילוב עם אחוז מסוים של מתפכחים שרואים מה התוצאות של הצבעה לגוש ה"ימין" -
הבחירות הבאות ייראו אחרת לגמרי.
הקואולציה עושה את כל הדברים שהופכים את ישראל לדמוקרטיה חלולה
*מנסה לעשות.
עדיין יש שומרי סף שמתפקדים ברמה חלקית.
נכון שהקואליציה כבר עוברת על חוקים בגלוי (דוגמא קטנה מיני רבות -
כאן),
אבל
עדיין זה לא רוסיה פה, ויש בכל זאת גבולות.
כשמלא מלא שולטת בתקשורת רוב הציבור לא רואה ולא מבין את זה
הממשלה
עוד לא שולטת בכל התקשורת
(למרות הרצון העז של חלק מחבריה.
כדוגמא מייצגת נזכיר את קרעי ש
ב12 באוקטובר [!!] כשכולנו היינו המומים ואבלים, מה שעמד בראש מעייניו זה הטבות בלתי חוקיות לערוץ 14).
אבל גם אם הממשלה הייתה שולטת בכל התקשורת -
הציבור בהחלט היה רואה ומבין.
מזכיר שברוסיה הקומוניסטית - התקשורת הייתה 100% בשליטת הממשלה,
ובכל זאת העם הבין יפה מאוד מה הולך.
השליטה שם לא הייתה רק דרך התקשורת, אלא בעיקר דרך דיכוי והרג של עשרות מיליונים.
האם זה אפשרי אצלנו?
עד לאחרונה הייתי אומר שלא,
אבל לפי מה שאני שומע בערוץ 14 ולפי שיחות עם חלק מחבריי ובני משפחתי תומכי הממשלה,
אני די בטוח שחלק מהם אכן מעוניינים במלחמת אזרחים.
וגם כאן בפורום הייתה
תגובה לפיה ה"רפורמה" והדחת היועמ"שית חשובים יותר מניצחון במלחמה עם חמאס וחיזבאללה (!), ויותר מהטיפול בגרעין האיראני(!!).
כשזה מה שהממשלה ותומכיה הנלהבים רוצים - מלחמת אזרחים היא כמובן תוצאה אפשרית.
אבל גם התוצאה שציינתי (נפילת ממשלת החורבן בבחירות רגילות) אפשרית לחלוטין, ולדעתי אפילו סבירה יותר.
(מלחמת אזרחים פחות סבירה לדעתי,
כי לרוב החלק בקואליציה שמשרת בצבא - יש משפחות וחברים מתנגדי קואליציה.
אז אולי הם
מדברים על מלחמה עם "השמאל", אבל רובם לא ירימו
בפועל נשק נגד מתנגדי קואליציה.
יש כמובן מיעוט שדורס מפגינים, אבל מיעוט כזה לא מספיק כדי לקחת שלטון בכוח...).
מניח שגם זה תלוי בנו -
מה נעשה אם הממשלה תנסה לפטר את היועמ"שית, לבטל את בג"צ, לדחות את הבחירות, או כל רעיון הרסני אחר שחברי הקואליציה מעלים באופן קבוע?
האם נבהיר שהדבר בלתי קביל לחלוטין? (למשל דרך שביתה כללית וכדומה.)
אם כן, אולי נצליח לעבור עוד שנתיים בלי צעדים בלתי הפיכים.
בגדול מה שאני אומר זה שהייאוש המוחלט של החילונים אינו מוצדק.
נכון, התעלמנו מהבעייה עשרות שנים, אבל עכשיו כשהיא צפה יש סיכוי לפתור.