אם הכוונה שלך היא לרכוש מניות בכל מקרה - לדעתי (הלא מבוססת) אתה תפסיד יותר תשואה מלשבת בחוץ מאשר תרוויח (אם בכלל) על לנסות לתזמן את רגע קניית המטח.
אבל באופן כללי יש משהו אחר שמדליק אצלי נורה באדומה בשאלה שהצבת פה, וזה גם אחרי שנשים בצד את ההעדפה שלי להשקעה פסיבית מתוך הנחה שאני לא יודע משהו ששוק כבר לא תמחר. אם תסתכל למשל על משקיעי ערך שמשקיעים במנייה מסוימת - הם לא סתם אומרים (לעצמם) "נראה לי שמניה A זולה". הם בוחנים את שווי החברה והסביבה העסקית שלה ומגיעים למסקנה שבעיניהם החברה שווה X והשוק מתמחר אותה רק ב-Y, וכל עוד הפער הזה גדול מסף Z כלשהו (איזשהו מרווח בטחון לטעות שלהם) - הם יקנו, וכשמחיר המניה בשוק ידביק את השווי ה"אמיתי" שלה הם מוכנים למכור (פישטתי מאוד, אבל זה מספיק לצורך הדוגמא).
מהשאלה שלך לעומת זאת נראה שאתה גם מניח שלעסקה צריכה להיות השקעה מהותית על שער השקל/דולר וגם שהשוק עוד לא מודע לזה ולא תמחר את זה בשער - ומצד שני אתה לא יודע לכמת לעצמך מתי ובאיזו מידה בדיוק השער אמור לזוז בעקבות זאת. לי זה לא נשמע כמו השקעה נבונה, אלא הימור, מול שוק שהרבה יותר מתוחכם מהמשקיעים הפרטיים. בלי קווים מנחים ברורים מראש שאתה מגדיר לעצמך (מתי או באיזה שער אתה מתכנן לקנות למשל) - הסיכון הוא או שסתם תשב בחוץ בלי לעשות כלום (הפסד תשואה של שוק המניות) או שתפעל על בסיס התחושות והאמוציות שנובעות מהתנודתיות היומיות. כל המטרה של גישת השקעות פסיבית ואי תזמון שוק היא להגן עלינו כמשקיעים - מעצמינו.