singleton
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 9/9/17
- הודעות
- 122
- דירוג
- 145
אשמח לתובנות שלכם. מעניין אותי האם הפרקטיקה של מורשה חתימה במקרה של מתמודדי נפש עם מאניה דיפרסיה צריכה להתקיים לכל משך חייהם כי הם לא מסוגלים/יכולים לנהל את כספם, או שניתן מתישהו להשתחרר מכך?
במקרים שנחשפתי אליהם מדובר במתמודדי נפש יחידים מבוגרים שאביהם הקשיש הפך למורשה החתימה שלהם, לאחר שבהתקף מאניה אחד הם איבדו את כל כספם. מאז ובזכות כך הם התייצבו כלכלית, חסכו יפה כמה שנים והשיגו את כל הסכום שהפסידו. מתפקדים עם עבודה וקצבה במקביל אך הביורוקרטיה של חתימות על צ'קים והוצאת כספים וריצות לבנק כבר מתישה ומעיקה עליהם. במיוחד כשאין אשראי וחיים על הקצבת מזומן שבועית ומגבילה כפי שנהוג לעשות במקרים כאלה..
אותם אבות מסרבים מתוך דאגה לשחרר את הפיקוח, אך מה קורה במצב בו מורשה החתימה לא יוכל לתפקד עוד או ילך לעולמו? אם אין אפוטרופוס ואף אחד מהאחים לא רוצה לשאת באחריות הזאת בעתיד?
במקרים שנחשפתי אליהם מדובר במתמודדי נפש יחידים מבוגרים שאביהם הקשיש הפך למורשה החתימה שלהם, לאחר שבהתקף מאניה אחד הם איבדו את כל כספם. מאז ובזכות כך הם התייצבו כלכלית, חסכו יפה כמה שנים והשיגו את כל הסכום שהפסידו. מתפקדים עם עבודה וקצבה במקביל אך הביורוקרטיה של חתימות על צ'קים והוצאת כספים וריצות לבנק כבר מתישה ומעיקה עליהם. במיוחד כשאין אשראי וחיים על הקצבת מזומן שבועית ומגבילה כפי שנהוג לעשות במקרים כאלה..
אותם אבות מסרבים מתוך דאגה לשחרר את הפיקוח, אך מה קורה במצב בו מורשה החתימה לא יוכל לתפקד עוד או ילך לעולמו? אם אין אפוטרופוס ואף אחד מהאחים לא רוצה לשאת באחריות הזאת בעתיד?