שוהה בארה"ב בתפקיד בכיר, רוצה ללמוד ניהול בפתוחה במקביל

[WiseBen]

שלום לכולם
אני בן 28, כרגע עובד בפלורידה ארה"ב כמנכל חברה רפואית שנמצאת בצמיחה.עם זאת החלטתי שאחרי שנתיים-שלוש אני אחזור לישראל כי שם זה המקום שאני רוצה להיות בו. אני רוצה לחשוב על היום שאחרי - זה אומר השתלבות בשוק העבודה הישראלי עם נטייה לכיוון העסקי והניהולי. מעבר לניסיון שאביא איתי לרזומה שאני בטוח שיעזור, לדעתי אצטרך לפחות תואר ראשון בתחום שהולך יד ביד עם ניהול ועסקים.

ראיתי שהאוניברסיטה הפתוחה מציעה לימודים לשוהים מחו"ל - ראיתי מסלולים מעניינים של תואר ראשון בניהול עם אפשרות לתואר משולב.

תחום הרפואה שבו אני עוסק כרגע הוא לא תחום מועדף, למרות שיצא שהשתלבתי בראשה של חברה שעוסקת ברפואה. עם זאת כשאחזור לארץ הייתי מעוניין לעסוק או להשתלב בתחומים אחרים - טכנולוגיה, חברות / משרדי ממשלה או חברות בינלאומיות.

מתוך הרשימה של התארים המשולבים, סימנתי את האלו שיותר עניינו אותי מהאחרים:
רוצה להתחיל כבר במרץ 2021.

ועכשיו לשלב השאלות!

1. ברירת המחדל שלי הייתה לעשות מסלול של 3 שנים ולא 4. האם לדעתכם זה אפשרי עם משרה מלאה?
2. האם יש ערך מוסף לתואר בניהול במתכונת דו-חוגית? או שעדיף כבר ללמוד ניהול וזהו?
3. האם יש תארים אחרים שיכולים לתרום לי להשתלבות בשוק הישראלי לכיוון אליו אני רוצה ללכת??
4. איזה מסלול הייתם עושים אם הייתם נמצאים במקומי? אין לי שום מושג באקדמיה או בקריירות עסקיות וניהוליות בישראל.

תודה רבה לכולם!

 

[Spanz]

מה לגבי הלוגיסטיקה של כל העניין?

צריך לברר עם המחלקה הרלוונטית באונ' הפתוחה איך מבצעים מבחנים.
לפעמים הם דורשים להגיע לשגרירות או למקום מסוים לצורך מבחנים - יכול להיות לא כ"כ נוח אם אתה רחוק מזה ואין להם פתרון אחר.
בנוסף לשכ"ל הרגיל תצטרך לשלם תוספת חו"ל לא קטנה שנגבית פר קורס.

אולי כדאי לבדוק גם אונ' בארה"ב שמציעות קורסי דיסטנס.

 

[WiseBen]

מה לגבי הלוגיסטיקה של כל העניין?

צריך לברר עם המחלקה הרלוונטית באונ' הפתוחה איך מבצעים מבחנים.
לפעמים הם דורשים להגיע לשגרירות או למקום מסוים לצורך מבחנים - יכול להיות לא כ"כ נוח אם אתה רחוק מזה ואין להם פתרון אחר.
בנוסף לשכ"ל הרגיל תצטרך לשלם תוספת חו"ל לא קטנה שנגבית פר קורס.

אולי כדאי לבדוק גם אונ' בארה"ב שמציעות קורסי דיסטנס.

הויזת עסקים שלי לא מאפשרת לימודים גבוהים בארה"ב.
ביררתי כבר - יש במיאמי, שעתיים נהיגה ממני. אין לי שום בעיה עם זה.

לקחת קורס בארה"ב זה גם יכול להיות תוספת נחמדה לקורות חיים.
תודה

 

[יוני חלומות]

שלום לכולם
אני בן 28, כרגע עובד בפלורידה ארה"ב כמנכל חברה רפואית שנמצאת בצמיחה.עם זאת החלטתי שאחרי שנתיים-שלוש אני אחזור לישראל כי שם זה המקום שאני רוצה להיות בו. אני רוצה לחשוב על היום שאחרי - זה אומר השתלבות בשוק העבודה הישראלי עם נטייה לכיוון העסקי והניהולי. מעבר לניסיון שאביא איתי לרזומה שאני בטוח שיעזור, לדעתי אצטרך לפחות תואר ראשון בתחום שהולך יד ביד עם ניהול ועסקים.

ראיתי שהאוניברסיטה הפתוחה מציעה לימודים לשוהים מחו"ל - ראיתי מסלולים מעניינים של תואר ראשון בניהול עם אפשרות לתואר משולב.

תחום הרפואה שבו אני עוסק כרגע הוא לא תחום מועדף, למרות שיצא שהשתלבתי בראשה של חברה שעוסקת ברפואה. עם זאת כשאחזור לארץ הייתי מעוניין לעסוק או להשתלב בתחומים אחרים - טכנולוגיה, חברות / משרדי ממשלה או חברות בינלאומיות.

מתוך הרשימה של התארים המשולבים, סימנתי את האלו שיותר עניינו אותי מהאחרים:
רוצה להתחיל כבר במרץ 2021.

ועכשיו לשלב השאלות!

1. ברירת המחדל שלי הייתה לעשות מסלול של 3 שנים ולא 4. האם לדעתכם זה אפשרי עם משרה מלאה?
2. האם יש ערך מוסף לתואר בניהול במתכונת דו-חוגית? או שעדיף כבר ללמוד ניהול וזהו?
3. האם יש תארים אחרים שיכולים לתרום לי להשתלבות בשוק הישראלי לכיוון אליו אני רוצה ללכת??
4. איזה מסלול הייתם עושים אם הייתם נמצאים במקומי? אין לי שום מושג באקדמיה או בקריירות עסקיות וניהוליות בישראל.

תודה רבה לכולם!

אפשר לשאול איך הגעת לפוזיציה הזו בלי לימודים?
ממש אשמח לשמוע איך התגלגלת

 

[WiseBen]

אפשר לשאול איך הגעת לפוזיציה הזו בלי לימודים?
ממש אשמח לשמוע איך התגלגלת

הכל התחיל לפני שנה וחודשיים.
היה לי אולפן בישראל ועבדתי בתחום המוזיקה.
אבא שלי באותו הזמן עבד בחברה אמריקאית די חדשה, שמבצעת את הטיפול הרפואי שהוא פיתח בישראל.
חברה שנוהלה על ידי אנשי עסקים מניו יורק עם תקציבי ענק שלא הצליחה להיות ריווחית למשך זמן די ממושך. לחברה היו קשיים גדולים.
נסעתי לבקר את אבא שלי, תוך כדי הביקור הגעתי למשרד וקצת עזרתי לצוות שם עם כמה גישות שונות שלדעתי יועילו יותר ממה שעשו (אני מכיר את הטיפול הזה מצויין), אחרי שבועיים חזרתי לארץ ואז קיבלתי פידבק משם שמספר הטלפונים כל יום גדל, ויש שיפור חיובי במספר הפניות. נסעתי שוב לבקר את אבא אחרי חודש. עזרתי עוד קצת. בוקר אחד הבעלים של החברה הגיעו מניו יורק והציעו לי משרה. החלטתי שאני אשאר חודשיים שלושה, אעזור כמו שאוכל ואחזור לחיי בישראל.
עם הזמן לקחתי עוד ועוד גזרות אחריות, לקחתי יוזמות וקצת נכנסתי למספרים (שכמובן לא ככ עשו הגיון) ולמעשה קרה שנהייתי המנהל של המשרד.
ואז הקורונה הגיע וכמעט הרגה אותנו סופית. סגרו את הבית חולים ולא יכולנו לבצע טיפולים תקופה. לבעלים נגמר הכסף והצבנו להם אולטימטום. (מקפלים הכל והולכים הבייתה או שאנחנו ניקח את זה מפה?)
דבר גרר לדבר וחתמנו חוזה וקיבלתי שליטה על החברה. השקענו את כל הפנסיה של ההורים, אחרי 3-4 חודשים החברה התחילה לייצר רווחים.
זה פחות או יותר.
אשמח לענות על עוד שאלות

 

[ImCarryGG]

נשמע מרשים ביותר, הייתי מציע לך דבר ראשון להבין האם אתה בכלל צריך תואר כי נסיון מדבר בפני עצמו ונראה שלא חסר לך, יכול להיות שהזמן שיקח לך לעשות תואר יכול להיות מושקע בצורה טובה יותר בפיתוח היכולות ניהול שלך או בהקמת חברה אחרת.
לגבי השאלה היחידה שאני יכול לעזור לך זה שהאם התואר אפשרי ב3 שנים זה תלוי בתחום ובעומס, בוא נגיד שבמדעי המחשב רוב האנשים גם באונברסיטאות הרגילות במשרה מלאה כסטודנט(שבתכלס יוצא בעזור ה50 60 שעות לימוד בשבוע אז אפילו יותר) לא מצליחים לסיים ב3 שנים עם ממוצע מעל 85 ופורסים את התואר ל3.5 או 4 שנים. בפתוחה ממה שהבנתי הקורסים נחשבים גדולים יותר ולוקחים פחות קורסים בסמסטר כי הרוב עובדים תוך כדי, אבל בתואריה אם תקח קורסים בכמשראה מלאה זה אפשרי לסיים בפתוחה ב3 שנים ואולי אפילו פחות, האם זה שווה לך גם לעבוד במשרה מלאה וגם להשקיע 40 50 שעות בשבוע על לימוד? זה כבר שאלה אחרת.
בתחומים אחרים כמו מדעי המדינה או קוגניציה יש פחות עומס וקושי אך עדיין לא הייתי מצפה לפחות מ40 שעות בשבוע בשביל לקבל ציונים טובים ולסיים את התואר ב3 שנים, אם אתה עובד כ8 שעות בשבוע וישן עוד איזה 7-8 זה כבר די על גבול הלא אפשרי מתמטית.

 

[גרהם]

1. ברירת המחדל שלי הייתה לעשות מסלול של 3 שנים ולא 4. האם לדעתכם זה אפשרי עם משרה מלאה?

השניים האחרונים בוודאות לא, לגבי הראשון אני גם מאמין שלא. אונ' פתוחה זה הרבה מאד עבודה והתוכניות שאני הכרתי בנויות כך שכדי לסיים ב-3 שנים צריך להיות סטודנט במשרה מלאה. ברור שיש יוצאי דופן שישנים שעתיים בלילה ומספיקים הכל, אבל למה לך לעשות את זה לעצמך?

2. האם יש ערך מוסף לתואר בניהול במתכונת דו-חוגית? או שעדיף כבר ללמוד ניהול וזהו?
3. האם יש תארים אחרים שיכולים לתרום לי להשתלבות בשוק הישראלי לכיוון אליו אני רוצה ללכת??
4. איזה מסלול הייתם עושים אם הייתם נמצאים במקומי? אין לי שום מושג באקדמיה או בקריירות עסקיות וניהוליות בישראל.

לעניות דעתי אף תואר לא יסייע לך יותר מאשר קשרים שתיצור בתפקיד הנוכחי שלך. אם כבר תואר אז הייתי בוחר בחשבונאות (יותר קשה ויותר מועיל) או ניהול (פחות קשה ופחות מועיל). נדמה לי שפעם עשו סקר של מנהלים בחברות הגדולות בארה"ב והמסלולים האלו היו הנפוצים ביותר. וזה הגיוני בעיני.
בכל מקרה, באונ' בפתוחה יש המון חומר באתר. אל תסתפק בשמות החוגים, אלא תכנס לכל אתרי הקורסים וקרא מה לומדים בהם ותעמיק בזה כמה שמתאים לך כדי לא לקנות חתול בשק.

 

[WiseBen]

נשמע מרשים ביותר, הייתי מציע לך דבר ראשון להבין האם אתה בכלל צריך תואר כי נסיון מדבר בפני עצמו ונראה שלא חסר לך, יכול להיות שהזמן שיקח לך לעשות תואר יכול להיות מושקע בצורה טובה יותר בפיתוח היכולות ניהול שלך או בהקמת חברה אחרת.
לגבי השאלה היחידה שאני יכול לעזור לך זה שהאם התואר אפשרי ב3 שנים זה תלוי בתחום ובעומס, בוא נגיד שבמדעי המחשב רוב האנשים גם באונברסיטאות הרגילות במשרה מלאה כסטודנט(שבתכלס יוצא בעזור ה50 60 שעות לימוד בשבוע אז אפילו יותר) לא מצליחים לסיים ב3 שנים עם ממוצע מעל 85 ופורסים את התואר ל3.5 או 4 שנים. בפתוחה ממה שהבנתי הקורסים נחשבים גדולים יותר ולוקחים פחות קורסים בסמסטר כי הרוב עובדים תוך כדי, אבל בתואריה אם תקח קורסים בכמשראה מלאה זה אפשרי לסיים בפתוחה ב3 שנים ואולי אפילו פחות, האם זה שווה לך גם לעבוד במשרה מלאה וגם להשקיע 40 50 שעות בשבוע על לימוד? זה כבר שאלה אחרת.
בתחומים אחרים כמו מדעי המדינה או קוגניציה יש פחות עומס וקושי אך עדיין לא הייתי מצפה לפחות מ40 שעות בשבוע בשביל לקבל ציונים טובים ולסיים את התואר ב3 שנים, אם אתה עובד כ8 שעות בשבוע וישן עוד איזה 7-8 זה כבר די על גבול הלא אפשרי מתמטית.

תודה ידידי,
תראה, השהות שלי בארה"ב מבחינתי היא הזדמנות אבל יחד עם זאת אילוץ. בכל יום שעובר הייתי מעדיף להיות בארץ ואני כן רוצה לזקק בזמן שאני פה את ההתפחות האישית שלי שבסופו של דבר תקרב את החזרה שלי לישראל האהובה. מה שאני עושה במשרד כל יום הוא דבר אחד והוא חשוב, אבל אם אני רואה שלאורך זמן בזמני הערב שגם ככה אני מנצל לעבודה עצלה מול המחשב, הרמת משקולות והכנת חביתות מעניינות, אוכל במקום זה ללמוד כל יום 3-4 שעות ולקבל תואר ראשון בניהול ויחסים בינלאומים ( זה מה שבחרתי ) תוך כמה שנים לדעתי זה NO BRAINER.

השניים האחרונים בוודאות לא, לגבי הראשון אני גם מאמין שלא. אונ' פתוחה זה הרבה מאד עבודה והתוכניות שאני הכרתי בנויות כך שכדי לסיים ב-3 שנים צריך להיות סטודנט במשרה מלאה. ברור שיש יוצאי דופן שישנים שעתיים בלילה ומספיקים הכל, אבל למה לך לעשות את זה לעצמך?


לעניות דעתי אף תואר לא יסייע לך יותר מאשר קשרים שתיצור בתפקיד הנוכחי שלך. אם כבר תואר אז הייתי בוחר בחשבונאות (יותר קשה ויותר מועיל) או ניהול (פחות קשה ופחות מועיל). נדמה לי שפעם עשו סקר של מנהלים בחברות הגדולות בארה"ב והמסלולים האלו היו הנפוצים ביותר. וזה הגיוני בעיני.
בכל מקרה, באונ' בפתוחה יש המון חומר באתר. אל תסתפק בשמות החוגים, אלא תכנס לכל אתרי הקורסים וקרא מה לומדים בהם ותעמיק בזה כמה שמתאים לך כדי לא לקנות חתול בשק.

חד משמעית מפתח קשרים. אבל לדעתי כאשר אחזור לישראל רובם לא יהיו כ"כ רלוונטים. הדבר היחיד שיהיה רלוונטי הוא הניסיון הרב שצברתי עם חברה עם X סכום כסף שמתגלגל בה כל שנה. לכן אני רוצה לחזור לארץ עם כמה שיותר כלים בתיק גב שלי. במיוחד שאני יודע שכנראה לא אמשיך בארץ עם תחום הבריאות. כמו שכתבתי - להיות פה זה אילוץ. אם גם ככה אני לא "בחופשה", אשמח להעמיס על עצמי עוד על הגב ולחזור לארץ עם עוד תכנים שיקנו לי ייתרון לשוק העסקי והניהולי.
הרבעק של לתפור את התואר ב3 שנים כן ירד לי - אין טעם לעשות שרירים מול המראה. 4 שנים נשמע לי הגיוני ואפשרי. אם אראה שאוכל לעשות יותר כמובן שאעשה.
אחזור לארץ בגיל 31-33 מוכן לשוק הישראלי. אולי אפילו בזמן הזה אקח איזה קורס באיזה מוסד לימודי אמריקאי בשביל עוד שורה בקורות חיים. אני עד כדי כך במוד של לאסוף כלים ולחזור איתם לארץ ושם להשתקע.

 

[יוני חלומות]

הכל התחיל לפני שנה וחודשיים.
היה לי אולפן בישראל ועבדתי בתחום המוזיקה.
אבא שלי באותו הזמן עבד בחברה אמריקאית די חדשה, שמבצעת את הטיפול הרפואי שהוא פיתח בישראל.
חברה שנוהלה על ידי אנשי עסקים מניו יורק עם תקציבי ענק שלא הצליחה להיות ריווחית למשך זמן די ממושך. לחברה היו קשיים גדולים.
נסעתי לבקר את אבא שלי, תוך כדי הביקור הגעתי למשרד וקצת עזרתי לצוות שם עם כמה גישות שונות שלדעתי יועילו יותר ממה שעשו (אני מכיר את הטיפול הזה מצויין), אחרי שבועיים חזרתי לארץ ואז קיבלתי פידבק משם שמספר הטלפונים כל יום גדל, ויש שיפור חיובי במספר הפניות. נסעתי שוב לבקר את אבא אחרי חודש. עזרתי עוד קצת. בוקר אחד הבעלים של החברה הגיעו מניו יורק והציעו לי משרה. החלטתי שאני אשאר חודשיים שלושה, אעזור כמו שאוכל ואחזור לחיי בישראל.
עם הזמן לקחתי עוד ועוד גזרות אחריות, לקחתי יוזמות וקצת נכנסתי למספרים (שכמובן לא ככ עשו הגיון) ולמעשה קרה שנהייתי המנהל של המשרד.
ואז הקורונה הגיע וכמעט הרגה אותנו סופית. סגרו את הבית חולים ולא יכולנו לבצע טיפולים תקופה. לבעלים נגמר הכסף והצבנו להם אולטימטום. (מקפלים הכל והולכים הבייתה או שאנחנו ניקח את זה מפה?)
דבר גרר לדבר וחתמנו חוזה וקיבלתי שליטה על החברה. השקענו את כל הפנסיה של ההורים, אחרי 3-4 חודשים החברה התחילה לייצר רווחים.
זה פחות או יותר.
אשמח לענות על עוד שאלות

תודה על השיתוף