שאלות על סיכון של מניות בודדות אל מול מדד עולמי

[Moshe1010]

שלום לכולם,

לאחרונה יצא לי לקיים דיון פורה עם כל ממכרי על הנושא, מה לדעתכם יותר מסוכן?
- השקעה במדד עולמי
- השקעה במספר בודד של מניות.
אסביר:
קודם כל , כמובן שמדובר על השקעה לטווח ארוך.
מכריי טוענים , שלאחר שתעשה מחקר מעמיק על מספר בודד של חברות (כ-4/5 חברות) כולל פגישה עם ההנהלה , מעבר על דוחות כספיים וכו' השקעה באותם חברות ספצפיות מבטלת למינימום את הסיכון באותם מניות. מנגד, הם טוענים שהשקעה במדד עולמי יותר מסוכנת כי אתה לא יודע מה אתה קונה , ולרוב לאותם חברות ניהול ישנו אינטרס מסיום.

מה דעתכם ?

מצפה לדיון פורה ,
תודה !!

 

[חתול לילה]

מכריי טוענים , שלאחר שתעשה מחקר מעמיק על מספר בודד של חברות (כ-4/5 חברות) כולל פגישה עם ההנהלה , מעבר על דוחות כספיים וכו' השקעה באותם חברות ספצפיות מבטלת למינימום את הסיכון באותם מניות.

כן, אבל חייבים חברות גדולות וטובות. כמו למשל טבע, או בזק.

 

[Mr. Bigglesworth]

אני אישית לא אוהב להשקיע בארץ מעדיף חברות כמו IBM או Enron

 

[cypriano de rore]

אני אישית לא אוהב להשקיע בארץ מעדיף חברות כמו IBM או Enron

אני אישית לא אוהב להשקיע בכדור הארץ.
רק SpaceX

 

[cypriano de rore]

ועכשיו ברצינות -
אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר הזה.
לאחר שתקרא אותו אשמח לשמוע מה דעתך על השאלה ששאלת.

 

[eli ohana]

שלום לכולם,

לאחרונה יצא לי לקיים דיון פורה עם כל ממכרי על הנושא, מה לדעתכם יותר מסוכן?
- השקעה במדד עולמי
- השקעה במספר בודד של מניות.
אסביר:
קודם כל , כמובן שמדובר על השקעה לטווח ארוך.
מכריי טוענים , שלאחר שתעשה מחקר מעמיק על מספר בודד של חברות (כ-4/5 חברות) כולל פגישה עם ההנהלה , מעבר על דוחות כספיים וכו' השקעה באותם חברות ספצפיות מבטלת למינימום את הסיכון באותם מניות. מנגד, הם טוענים שהשקעה במדד עולמי יותר מסוכנת כי אתה לא יודע מה אתה קונה , ולרוב לאותם חברות ניהול ישנו אינטרס מסיום.

מה דעתכם ?

מצפה לדיון פורה ,
תודה !!

לדעתי הם טועים
אתה יכול להסתכל לעשות השוואות על נתונים מהעבר
כשמדובר על מדד עולמי,מדובר על חברות חזקות,ריווחיות ולא משהו שייפול בצורה דרמטית יום אחד
ונניח שחלקם "יפלו" בשלב מסוים,אתה לא תרגיש את זה בצורה כואבת כמו שהשקעת בהם בצורה ממוקדת,יש לך פיזור רחב על עוד הרבה חברות
מסוכן יותר לשים את הכסף על מניות בודדות (4,5) מאשר מדד שמכיל לפחות 30 מניות

 

[cypriano de rore]

כשמדובר על מדד עולמי,מדובר על חברות חזקות,ריווחיות ולא משהו שייפול בצורה דרמטית יום אחד

לא מדויק בכלל. למען האמת, רוב החברות (גם במדדים העולמיים) משיאות רווחים נמוכים עד בינוניים (במקרה הטוב) ושליליים (במקרה הרע) [אם אני זוכר נכון - הרוב שליליים].
התשואה החיובית שאתה רואה במדדים היא בזכות יחסית מעט חברות שמשיאות תשואה גבוהה מאוד ובכך דוחפות את הממוצע למעלה.

 

[eli ohana]

לא מדויק בכלל. למען האמת, רוב החברות (גם במדדים העולמיים) משיאות רווחים נמוכים עד בינוניים (במקרה הטוב) ושליליים (במקרה הרע) [אם אני זוכר נכון - הרוב שליליים].
התשואה החיובית שאתה רואה במדדים היא בזכות יחסית מעט חברות שמשיאות תשואה גבוהה מאוד ובכך דוחפות את הממוצע למעלה.

הוא שאל על סיכון,כך שבאופן יחסי קניית קרן סל/מדד יתן לו פיזור ופחות סיכון מאשר מניה בודדת

 

[cypriano de rore]

הוא שאל על סיכון,כך שבאופן יחסי קניית קרן סל/מדד יתן לו פיזור ופחות סיכון מאשר מניה בודדת

זה נכון.

כשמדובר על מדד עולמי,מדובר על חברות חזקות,ריווחיות ולא משהו שייפול בצורה דרמטית יום אחד

זה לא.

רק רציתי להדגיש את העניין הזה וממה נובעת הרווחיות של השקעה במדד מפוזר. זה רק מחזק את הטענה שהסיכוי לבחור את מעט החברות המוצלחות הוא מאוד נמוך.

 

[Mr. Bigglesworth]

לא מדויק בכלל. למען האמת, רוב החברות (גם במדדים העולמיים) משיאות רווחים נמוכים עד בינוניים (במקרה הטוב) ושליליים (במקרה הרע) [אם אני זוכר נכון - הרוב שליליים].

@ogi יש לך כח לקשר לניואנסים?

 

[גילגה]

אני אישית לא אוהב להשקיע בכדור הארץ.
רק SpaceX

ואו, ע-נ-ק!

 

[ogi]

@ogi יש לך כח לקשר לניואנסים?

לא יודע עד כמה זה משפיע על התוצאות, אבל להבנתי המאמר עושה שימוש בשיטת מדידה לא מתאימה עבור מה שהוא מנסה להראות (כתבתי על כך כאן ו-כאן).

אתמול הסתכלתי שוב במאמר וראיתי שהכותב בעצמו מבין שיש פה בעיה. בעמוד 28 (ממוספר כ-27) הוא מציג את הבעיה ומדגים אותה באמצעות מניית GM, שבשנת 2009 עברה הליך פירוק/ארגון מחדש (צ'פטר 11) ונמחקה מהמסחר בשבריר משוויה הקודם, אבל בעשורים שקדמו לכך העשירה את המשקיעים בדיבידנדים. חישוב של תשואת buy-and-hold (הכוונה ל-TWR) לא משקף את העושר שהחברה יצרה עבור המשקיעים כקבוצה.
(* בעקבות הארגון מחדש החברה הונפקה שוב בסוף 2010, באותו שם).

שמחתי שהוא מכיר בבעיה אך התאכזבתי מהפתרון שהוא מציע. במקום למדוד את התשואה כ-IRR במקום TWR, הוא נוטש לחלוטין את מושג התשואה ועובר לדבר על העושר שיצרה כל חברה למשקיעיה, במספרים מוחלטים. לשם כך, הוא מחשב את הסכום הכולל של דיבידנד ובייבק שהחברה חילקה למשקיעים לאורך חייה, בהנחה שהכסף הושקע באג"ח ממשלתי צמוד, ומוסיף לכך את שווי השוק של מניות החברה בנקודת הסיום.

מה הטעם להתמקד בעושר העצום שיצרו החברות הגדולות, במספרים מוחלטים? הרי משקיע יכול להתעשר גם מחברה קטנה שהכפילה את שוויה כמה מונים. מה שחשוב (כאשר מנסים לאמוד את סיכויי ההצלחה בבחירת מניות בודדות) זה היחס בין העושר שיצרה כל חברה ובין הסכום שהושקע בה, וחשוב גם מרכיב הזמן; לשם כך נוצרו מושגי התשואה השונים. חבל שהוא לא פשוט מחשב IRR.

 

[EnsilZah]