יש לי חבר טוב, כרגע בן 28, שכבר שנים מאז השחרור מהצבא לא מוצא את עצמו מבחינת לימודים ועבודה. התחיל כבר פעמיים תואר והפסיק (בפעם הראשונה מדעי המחשב, בפעם השנייה מערכות מידע) אחרי שהבין שהוא לא ריאלי ותואר טכני לא בשבילו. הוא חושב להירשם לתואר במשפטים באוניברסיטת ת"א בשנת הלימודים הקרובה (יש לו נתונים דיי גבוהים יש לציין והוא בהחלט יכול להתקבל), למרות העובדה שהשוק רווי וקרנו של המקצוע ירדה לדעתם של רבים מהסובבים - הוא חושב לעשות את זה כי מבחינתו מדובר במקצוע הלא-ריאלי היחיד שניתן באמת להתפרנס ממנו בכבוד (אולי לא בשנים הראשונות, אבל בהמשך כן). כששנת הלימודים הקרובה תתחיל הוא כבר יהיה בן 29, וכשיסיים אחרי התמחות ומבחני לשכה הוא כבר ינשוק ל-34. הדילמה העיקרית שהוא מתחבט בה היא האם הגיל שלו ירים גבה אצל מעסיקים עתידיים בהתחשב בעובדה שהוא לא ממש עשה הרבה עד למועד תחילת הלימודים מעבר לטיולים ועבודות מזדמנות (וכאמור הלימודים שהתחיל והפסיק אבל כמובן שאין סיבה לציין אותם), מה שאומר שמדובר בחור דיי גדול בקורות החיים. ככה או ככה מצבו לא פשוט בכלל ואני רוצה לנסות לעזור לו. הייתי שמח לקבל את דעתם המלומדת של חברי הפורום (שאני סופר מעריך ועזרה לי אישית המון), בדגש כמובן על עורכי דין ואנשים מהתחום.
תודה!
תודה!