הערה לפני הכל:
בהתחשב במטרה לשמה אני עשוי לרצות להיכנס לשוק - בדיקת התפקוד הפסיכולוגי וההתנהגותי שלי
אני מתכוון להתעלם מהנקודה הזו כרגע. התשובות שלי יתייחסו למניעי השקעה שאני רואה כהגיוניים, כלומר השקעת הכסף באפיק שצפוי להקנות לחוסך תועלת מקסימלית מהכסף (אם באמצעות צמיחה ואם באמצעות שימור ערך). בינתיים אמשיך לענות לפי זה כי אני חושב שיש בזה תועלת (תודה למגיבים על הפידבק) אבל אם הניסוי המוזר שלך יהפוך למרכזי בדיון, כנראה אאבד יכולת (ובטוח אאבד עניין) לתרום לו.
חזרה לעניינים.
אם אבחר באסטרטגיה של איזון התיק אחת לחצי שנה, האם עדיין עלי לחשב או להתייחס לאחוזי הסטיות?
גם אם קבעת מועדים לאיזון, אתה חייב להתייחס לגודל הסטיה. אם (בתרחיש של 50:50) המניות עלו ב-10 אגורות מעבר לאג"ח, מן הסתם אין צורך למכור 5 אגורות מניות ולקנות אג"ח. באיזון תקופתי, אחת לתקופה אתה בודק אם התיק בסטיה משמעותית, ואם כן, מאזן.
במהלך תקופת ההשקעה שלי רוסיה כובשת את ארה"ב, יוון פושטת את הרגל וטבע יוצאת מהבורסה והופכת לרשת חנויות פרחים, מי לאורך התקופה הזאת דואג למכור את המניות/אג"חים הללו מקרנות הסל או הנאמנות המצויות בתיק שלי? ומה נקנה במקומן?
מנהל הקרן מתחזק אותה באופן שוטף, כך שאם נכס מסויים יצא מהמדד אחריו הקרן עוקבת ואחר נכנס, המנהל ימכור ויקנה מה שצריך.
אבל שים לב שזה לא נעשה בין נכסים שלא כלולים במדד (אם נניח יש לך קרן עוקבת S&P500, והכלכלה האמריקאית כולה צנחה ואילו הכלכלה הרוסית עלתה, מנהל הקרן הזו לא יקנה מניות רוסיות. אם אתה חושש מתרחיש כזה, בחר מראש קרן רחבה יותר, לדוגמה כזו שעוקבת אחרי מניות מכל העולם). אם אתה מחזיק קרן נפרדת לארה"ב ולרוסיה, תראה באיזון התקופתי שלך שאתה שומר על היחס הרצוי לך. אותו דבר לגבי איזון בין מניות ואג"ח (בעצם, בתוך נכסי הקרן אם יש צורך, מנהל הקרן יאזן עבורך, ואילו בין קרנות אתה מאזן).
אבל נקודה חשובה נוספת: בעוד בין סוגי נכסים (לדוגמה אג"ח מול מניות) כדאי לקבוע מראש יחס הקצאה, הרי שבתוך פלח מסויים אפשר פשוט להיצמד למשקל שוק. כלומר, במקום לבחור ש-70% מהמניות יהיו בארה"ב ו-30% מרוסיה, אתה יכול לבחור שהאחוז לארה"ב יהיה לפי משקלה בשוק המניות (כיום בין 50-60%) ולרוסיה לפי חלקה (ולמדינות אחרות לפי חלקן). עכשיו ראה קסם: נניח שיש לך קרן עוקבת ארה"ב וקרן עוקבת רוסיה (או קרן אחת שעוקבת אחרי שתיהן). כשרוסיה תכבוש את ארה"ב, יתכן מאוד שמחירי המניות האמריקאיות ירדו, ומחירי הרוסיות יעלו. בהנחה שהיעד שלך (ההקצאה שבחרת) היא לשמור על משקל שוק, אז כתוצאה מהעליות והירידות האלו אין בכלל צורך לבצע איזון, כי בתיק שלך עכשיו יש חלק גדול יותר שמושקע ברוסיה (כי החלק הזה עלה) וקטן יותר מושקע בארה"ב, שזה בדיוק תואם למשקל השוק.
לכן הרבה פעמים תראה בפורום שמישהו שואל "מה דעתכם על התיק שלי" ועונים לו בשאלה כמו "למה יש לך חשיפת יתר ליפן" - כי אתה צריך סיבה טובה לחשוב שכדאי להקדיש ליפן חלק שהוא יותר ממשקל השוק שלה (לא פוסל את האפשרות שיכולה להיות לך סיבה כזו).
בעודי צעיר אלך על תיק שמורכב מ: 40-60% מניות, ואילו באמצע תקופת ההשקעה ארצה להוריד את אחוז המניות. האם זה לא מערער את כל העיקרון של השקעה סולידית? אם לא, מהו התהליך הבטוח והנכון לבצע שינויים אלו לאורך תקופת ההשקעה?
אין שום בעיה. הגיוני מאוד ש
כבר בשלב תכנון התיק תבנה על הקצאה דינאמית, לפיה ככל שגילך יעלה כך תקטין חשיפה למניות. כל עוד זה לפי שיקולים הגיוניים כלליים ולא בתגובה לאירועים מלחיצים בשוק, אין בעיה (וזה המקום לציין שתגובה לאירועים מלחיצים בשוק היא לרוב שגויה כלכלית, אבל לפעמים היא מוצדקת משיקולים חוץ-כלכליים, בעיקר פסיכולוגיים).
יותר כסף שמושקע בתיק הופך אותו לפחות ופחות סולידי במובן אחר - לא סולידי מבחינת תפקוד או הרכב התיק אלא מבחינת המאמץ, הדאגה והכסף הרב שמושקעים בו
עבור השקעה שמטרתה (כאמור בהתחלה) מקסום התועלת מהכסף, יהיה מטופש לשים כסף באפיק בעל תועלת פחותה יותר רק בגלל שיש לך יותר כסף. כמובן, שהתועלת המיטבית יכולה להיות גם שימור ערך הכסף, ובכזה מקרה הייתי בונה מראש תכנית שמשקללת את זה (לדוגמה, יעד ליבה של 50K שכדי להגיע אליו ההשקעה תהיה באפיקים מניבים ומסוכנים יותר, כגון יותר מניות, וברגע שהתיק ישיג את היעד - שימור מיטבי של ה-50K שנצברו ואולי גם כסף חדש, וזאת לדוגמה באמצעות אפיק השקעה בעל תנודתיות נמוכה או צמוד מדד. זו לא המלצה לכאן או לכאן, רק דוגמה להקצאה דינמית. זה גם הבסיס של הפחתת אחוז מניות עם ההתקרבות לפרישה, למי שבוחר בכך).
פגיעה ברווחה הנפשית והפיזית בעיתויים של טבלאות אדומות בבורסה והפסד הון רב שהושקע מחשבון הבנק שלי ולא מהתשואות. זה תרחיש דיי מסוכן הייתי אומר.
אין ספק. לכן חשוב לבחור מראש הקצאת נכסים שתואמת את היכולות שלך. קריאה מומלצת
בניית תיק השקעות – חלק א’: שולחן השרטוטים וגם
ההחלטה הגורלית ביותר עבור תיק ההשקעות שלכם.
מנגד, איזון באמצעות קנייה-מכירה עליהם אשלם מס זאת לא אופציה רלוונטית כלכך מבחינתי. תוהה מה ניתן לעשות.
שים לב שיש 3 תרחישים שדורשים איזון:
1) כל (או רוב) הנכסים שלך עלו, אבל חלק עלו יותר מהאחרים ולכן אתה צריך למכור ממה שהרוויח הרבה ולקנות ממה שהרוויח פחות. בתרחיש זה, אתה משלם מס רק על רווחים כמובן ולא מאבד מההשקעה המקורית בכלל, ועל זה נאמרת הברכה "שיהיה לך כמה שיותר מס לשלם".
2) חלק מהנכסים עלו וחלק ירדו, ולכן צריך למכור מה שעלה ולקנות מה שירד. במקרה כזה יש משקיעים שיבחרו באופציה של קיזוז רווחים: מוכרים את העודף מהנכס שברווח, ובמקביל מוכרים גם מהנכס שהפסיד (! לא להילחץ, זה זמני), כך שכעת במשוקלל לא מימשת רווחים (הרווח וההפסד מתקזזים) ואינך חייב במס. אחר כך קונים מחדש את הנכס שהפסיד ודורש קניה (כדי להימנע מבעיות, ותלוי מדינה, יש שיעדיפו להמתין מעט לפני הקניה מחדש, ויש שיבחרו פשוט לבחור נכס מקביל, לדוגמה קרן סל אחרת שעוקבת אחרי אותו מדד. כך, המכירה לא נתפסת כתרגיל מס בלבד. ממליץ לבדוק היטב את החוק ולא להסתמך על אנונימי בפורום).
3) כל הנכסים ירדו, אבל יש כאלו שירדו יותר וצריך למכור קצת ממה שירד ולקנות עוד ממה שירד יותר. תרחיש מבאס אבל עלול לקרות לפעמים. במקרה כזה, כמובן שאין חבות מס (כי אין רווח), ובנוסף יש פרס ניחומים - בגלל שמימשת הפסד, אתה מקבל "מגן מס" עבור רווחים דומים, כך שבעתיד כשתמכור ברווח תוכל לקבל פטור. שים לב שמגן המס תופס אוטומטית לאותה שנה, אבל דורש הגשת דו"ח מס כדי לגרור אותו לשנה הבאה (אין מגבלה על כמות השנים לגרירה, כל עוד תגרור כל שנה, או עד 6 שנים אחורה).
גם אם לצורך העניין מדינת טסמניה כבשה את איטליה, הפכה אותה למדינה וואסלית, והאג"ח האיטלקי ממזמן נחשב לאג"ח זבל ולעולם לא אראה ממנו רווח?
הערת אגב: אג"ח זבל זה אג"ח בסיכון גבוה, שבהתאם מחירו נמוך כך שמקבלים עליו תשואה גבוהה במיוחד. רק במצב של חדלות פרעון האג"ח אבוד (בערך) ובמצב כזה בכל מקרה לא נשאר מה למכור ממנו... (מה שטוב זה שנכסים יכולים ללכת לאיבוד לחלוטין, ובכך להפסיד
לכל היותר 100%, אבל הם יכולים להרוויח לאינסוף ולעלות באלפי אחוזים ויותר.)
ולשאלה העקרונית: כאמור, זו סיבה מצויינת לא לקנות דווקא אג"ח איטליה אלא לפזר בין כל מיני אג"חים.
בשוטף, לאורך תקופת ההשקעה, זה בהחלט נשמע מתכון טוב יותר. יחד עם זאת, לא לזה התכוונתי אלא לשאלה מדוע עלי להישאר עם מוצר שכבר אינו מספק רווח, סביב התקופה שבה ארצה למשוך את הכספים ולצאת מהשוק? לדוגמה, היום אני יכול לקנות מוצר שמכיל בתוכו מניות של חברת "אפל", אבל אם להודות באמת איני סמוך ובטוח שחברת "אפל" תמשיך להתקיים עד שאגיע לגיל פרישה וארצה להנות מהתשואות שלה. אז נכון, לקנות אותה ביוקר ולמכור בזול זה לא חכם, אבל יחד עם זאת עוד יותר לא חכם להשאיר בתיק שלי מוצר שהסיכויים שיראה תשואות נאות שיפצו על ההפסדים שהוא גרם (או שנגרמו בתיק שלי באופן כללי), הם בלתי-סבירים
קודם כל, שוב: פיזור נועד להתמודד בדיוק עם הבעיה הזו. אז אפל ירדה והיא עכשיו שווה פחות (ולכן היא גם אחוז קטן יותר מהתיק שלך!), ובמקום זה יש נכסים אחרים שהם עכשיו דומיננטיים יותר בתיק.
בנוסף, אחרי שנכס ירד והפסדת הרבה, למכור אותו לא יעזור להחזיר את הכסף, ולכן השאלה אם הוא "יפצה" על ההפסד היא לא מעניינת, ונסה לא לנטור טינה. השאלה הרלוונטית במצב הזה זה האם להמשיך להחזיק במניה הזו יגרום לי להרוויח יותר או פחות מאשר מניה אחרת. נקודת המוצא של השקעה עוקבת שוק היא שהמחיר של המניה ברגע זה משקף בקירוב גבוהה את משוואת הסיכוי/סיכון שלה, כך שאין שום סיבה לחרוג ממשקל השוק, להיפטר לגמרי מהמניה ולקנות במקומה מניה אחרת (מה שיביא אותך בהכרח לחשיפת חסר לאפל אבל גם לחשיפת יתר למניות אחרות).
כשאתה מכותב "סוג מסויים של נכס" הכוונה לסוג של אג"ח/קרנות סל/נאמנות וכו'? או למשל מניות מתחום הקנאביס הרפואי/מתחום בורסת הפרחים/מתחום חברות משחקי המחשב המובילות בעולם וכן הלאה, אשר להן יש קרנות בפני עצמן?
בסוג מסויים אני מתייחס בעיקר למניות, אג"ח וכדומה. אני בודאי לא מתכוון לקרנות סל/נאמנות וכדומה, כי אלו
מכשירי השקעה, כלומר כלי נוח שבאמצעותו אתה קונה את סוג הנכס הרצוי לך (שיכול להיות מניות, אג"ח, סחורות וכן הלאה). לגבי התייחסות לתתי-סוגים של נכס, לדוגמה לסוגי מניות שונים, זה מורכב יותר ואין לי תשובה ברורה. בגדול, תתי-סוגים של נכסים ששונים באופן מהותי יכולים להיחשב כסוגים שונים (ובהתאם, לקבל הקצאה ייחודית משלהם בתכנית העבודה שלך). יש שיטענו שחברות קטנות מתנהגות באופן אחר מחברות גדולות ומצדיקות פלח נפרד. אחרים יטענו שמניות אמריקאיות שונות באופן מהותי ממניות אחרות. כנ"ל לגבי סוגי אג"ח - ממשלתי מול קונצרני, גיאוגרפיה, ריבית קבועה/צמודה/משתנה וכן הלאה. קשה יותר לטעון זאת על סקטור מסויים של מניות, וקשה עוד יותר (גם אם אתה סבור שסקטור מסויים שונה מהותית מהאחרים) להפוך את זה למספר, כלומר לפלח בגודל מסויים בתיק שלך. סקטור לדוגמה שיחסית נפוץ להסתכל עליו בתור סוג נכס נפרד זה קרנות ריט, וזה בגלל שהן בנויות באופן שונה ממניות אחרות (אבל זה בהחלט רחוק מהסכמה). בגדול, לדעתי, השאלה עד כמה הנכסים האלו צפויים להגיב בצורה שונה לאירועי מאקרו זו שאלת מפתח, אבל לא מספיקה. בכל מקרה, בפוסטים בבלוג שמציגים סוגי תיקים שונים (כמו
כאן ו
כאן), נראה לי שניתן לומר במידה מסויימת שכל תיק כזה טוען שתתי הנכסים שלו הם סוג שונה של נכס.