בואו נניח ששום דבר לא משתנה בשוק ההון ב30 השנים הקרובות. ובהתאמה תשואות האגח נשארות קבועות כפונקציה של מספר השנים.
המשמעות של זה, היא שאם אני קונה היום אגח 1152 ל30 שנה עם ריבית של 3.3%, בעוד 25 שנה מי שירצה לקנות את אותו אגח 1152 יקבל עליו ריבית של 2% (כי המחמ יתקצר) זה בעצם אומר שאם לא מחכים עד הפדיון, ישנו רווח הון מובטח. כי האגח עדיין מחלק את אותו קופון אבסולוטי, וירידת הריבית תשתקף בעליית המחיר של האגח.
האם זה אומר שבפועל אפשר להשיג באסטרטגיה כזו תשואות יותר גבוהות מהקופון שמשלם האגח? אם כן האם אתם מכירים חישוב שמוצא מה אורך האגח הכדאי ביותר וכמה זמן כדאי להחזיק אותו כדי למקסם את התשואה הזו, בהנחה ששום דבר אחר לא משתנה בשוק?
מה דעתכם? מרגיש לי שאולי אני מפספס משהו
אם ניקח מקרה קיצון של אגח באורך של 1000 שנה, אז אם כלום לא משתנה, לא יהיה רוח הון משמעותי אם נמכור אותו אחרי 20 שנה. באופן דומה אם ניקח אגח באורך שנה שנתיים, אז גם רווח ההון יהיה זניח. כלומר יש איזשהו sweet spot, לתזמון ולמשך החזקת האגח.
המשמעות של זה, היא שאם אני קונה היום אגח 1152 ל30 שנה עם ריבית של 3.3%, בעוד 25 שנה מי שירצה לקנות את אותו אגח 1152 יקבל עליו ריבית של 2% (כי המחמ יתקצר) זה בעצם אומר שאם לא מחכים עד הפדיון, ישנו רווח הון מובטח. כי האגח עדיין מחלק את אותו קופון אבסולוטי, וירידת הריבית תשתקף בעליית המחיר של האגח.
האם זה אומר שבפועל אפשר להשיג באסטרטגיה כזו תשואות יותר גבוהות מהקופון שמשלם האגח? אם כן האם אתם מכירים חישוב שמוצא מה אורך האגח הכדאי ביותר וכמה זמן כדאי להחזיק אותו כדי למקסם את התשואה הזו, בהנחה ששום דבר אחר לא משתנה בשוק?
מה דעתכם? מרגיש לי שאולי אני מפספס משהו
אם ניקח מקרה קיצון של אגח באורך של 1000 שנה, אז אם כלום לא משתנה, לא יהיה רוח הון משמעותי אם נמכור אותו אחרי 20 שנה. באופן דומה אם ניקח אגח באורך שנה שנתיים, אז גם רווח ההון יהיה זניח. כלומר יש איזשהו sweet spot, לתזמון ולמשך החזקת האגח.
