בפוסט זה אביא סיכום תובנות שגיבשתי לאחר קריאה במספר מקורות מאירי עיניים (רפרנסים למטה), חלקם מערערים על הקונצנזוס שהיה קיים בפורום עד כה.
אמל"ק:
קרן אירית מחלקת היא האופציה המועדפת להשקעה בחשבונות פטורים וממוסים לבעלי אזרחות ישראלית שאינם אזרחי ארה"ב.
אז מדוע הקרנות האיריות עדיפות על האמריקאיות בחשבון ממוסה ופטור ?
התשובה הקצרה היא מיסוי דיבידנדים עדיף והימנעות ממס ירושה.
מצ"ב עץ החלטה מעולה שמצאתי ברשת. עץ ההחלטה מראה מהן הבחירות המועדפות עבור משקיעים שאינם אזרחי ארה"ב כמו גם עבור אזרחים אמריקאיים, גם עבור אלו שמתכננים לקבל גרין קארד או מתכננים לבצע את הפרישה בארה"ב.
https://www.bogleheads.org/wiki/File:NonUS_flowchart_20180322173402.png
למי שרוצה להעמיק יותר בעץ ההחלטה בליווי הסברים
https://www.bogleheads.org/wiki/Non-US_investor's_guide_to_navigating_US_tax_traps
למה מחלקת אירית עדיפה על צוברת אירית ?
Other than in respect of certain funds which hold interests in Irish real estate (or particular types of Irish real estate related assets), non-Irish investors are not subject to Irish tax on their investment and do not incur any withholding taxes on payments from the fund.
רפרנס : https://www.irishfunds.ie/getting-started-in-ireland/taxation
2. בהנחה של השקעה מחדש של הדיבידנדים אין בפועל הבדל בין צוברת למחלקת.
תיאורטית, יתרון הצוברת הוא בשלב הצבירה של הכספים ויתרון המחלקת הוא בשלב המשיכה בהיבט של חיסכון בעלויות קנייה\מכירה. בחשבונות פטורים ובממוסים בהם בכל מקרה קיימת רכישה עיתית של ניירות ערך, יתרון הצוברת של החיסכון בדמי הקנייה מתבטל מאחר וקנייה בלאו הכי מתבצעת. עם זאת, יתרון המחלקת עדיין נשאר בעינו בשלב המשיכה מאחר והוא חוסך עלויות מכירה של ניירות ערך. בחשבונות פטורים בהם דמי המינימום הם יחסית גבוהים, השקעה מחדש במחלקת של הדיבידנדים אף עשוייה לקצר את משך הזמן של הרכישות.
עוד יתרון של המחלקת הוא שקיפות ונוחות - יותר קל לדעת מתי מחלקים את הדיבידנדים.
אז מתי בכל זאת הצוברת עדיפה על המחלקת ?
רק כאשר משקיעים סכום גבוה חד פעמית ולא מפרישים מדי תקופה לקרן, צבירת הדיבידנדים עדיפה.
מספר דוגמאות (עלויות מחישוב משוקלל של דמי ניהול ומיסוי דיבידנדים):
קרנות מחקות על ה- s&p:
למען הסר ספק, התובנות שגיבשתי אינן מהוות ייעוץ וייתכן שיש לי טעויות בחלק מהמסקנות. מוזמנים לאתגר אותן.
אמל"ק:
קרן אירית מחלקת היא האופציה המועדפת להשקעה בחשבונות פטורים וממוסים לבעלי אזרחות ישראלית שאינם אזרחי ארה"ב.
אז מדוע הקרנות האיריות עדיפות על האמריקאיות בחשבון ממוסה ופטור ?
התשובה הקצרה היא מיסוי דיבידנדים עדיף והימנעות ממס ירושה.
- בקרנות אמריקאיות קיים מיסוי של 25% על הדיבידנדים למשקיעים תושבי ישראל בהתאם לאמנת המס בין ישראל-ארה"ב. על חברות שאינן אמריקאיות המיסוי אף גבוה יותר.
- בקרנות איריות בהתאם לאמנת המס בין אירלנד לארה"ב, המס על דיבידנדים שנגבה ע"י חברות אמריקאיות הוא 15% בלבד ומיסוי הדיבידנדים ע"י חברות שאינן אמריקאיות הוא +- 12%.
מצ"ב עץ החלטה מעולה שמצאתי ברשת. עץ ההחלטה מראה מהן הבחירות המועדפות עבור משקיעים שאינם אזרחי ארה"ב כמו גם עבור אזרחים אמריקאיים, גם עבור אלו שמתכננים לקבל גרין קארד או מתכננים לבצע את הפרישה בארה"ב.
https://www.bogleheads.org/wiki/File:NonUS_flowchart_20180322173402.png
למי שרוצה להעמיק יותר בעץ ההחלטה בליווי הסברים
https://www.bogleheads.org/wiki/Non-US_investor's_guide_to_navigating_US_tax_traps
למה מחלקת אירית עדיפה על צוברת אירית ?
- מבחינת מיסוי הקרנות זהות. מעבר למיסוי במקור ע"י החברות שמחלקות את הדיבידנדים, אין מיסוי ע"י הקרן האירית למשקיעים שאינם איריים. (כל זאת על אף שבאמנת ישראל-אירלנד בחשבונות פטורים, האיריים יכולים לגבות עד 10%).
Other than in respect of certain funds which hold interests in Irish real estate (or particular types of Irish real estate related assets), non-Irish investors are not subject to Irish tax on their investment and do not incur any withholding taxes on payments from the fund.
רפרנס : https://www.irishfunds.ie/getting-started-in-ireland/taxation
2. בהנחה של השקעה מחדש של הדיבידנדים אין בפועל הבדל בין צוברת למחלקת.
תיאורטית, יתרון הצוברת הוא בשלב הצבירה של הכספים ויתרון המחלקת הוא בשלב המשיכה בהיבט של חיסכון בעלויות קנייה\מכירה. בחשבונות פטורים ובממוסים בהם בכל מקרה קיימת רכישה עיתית של ניירות ערך, יתרון הצוברת של החיסכון בדמי הקנייה מתבטל מאחר וקנייה בלאו הכי מתבצעת. עם זאת, יתרון המחלקת עדיין נשאר בעינו בשלב המשיכה מאחר והוא חוסך עלויות מכירה של ניירות ערך. בחשבונות פטורים בהם דמי המינימום הם יחסית גבוהים, השקעה מחדש במחלקת של הדיבידנדים אף עשוייה לקצר את משך הזמן של הרכישות.
עוד יתרון של המחלקת הוא שקיפות ונוחות - יותר קל לדעת מתי מחלקים את הדיבידנדים.
אז מתי בכל זאת הצוברת עדיפה על המחלקת ?
רק כאשר משקיעים סכום גבוה חד פעמית ולא מפרישים מדי תקופה לקרן, צבירת הדיבידנדים עדיפה.
מספר דוגמאות (עלויות מחישוב משוקלל של דמי ניהול ומיסוי דיבידנדים):
קרנות מחקות על ה- s&p:
- VOO אמריקאית צוברת 0.52%
- IDUS מחלקת אירית - 0.37%
- CSPX - צוברת אירית - 0.37%
למען הסר ספק, התובנות שגיבשתי אינן מהוות ייעוץ וייתכן שיש לי טעויות בחלק מהמסקנות. מוזמנים לאתגר אותן.