ראשית אעדכן שלפני שלושה חודשים ירדתי ל 60% משרה עדיין באותו תפקיד ניהולי. הייתי בטוח שהתפוקה תרד אך להפתעתי העסק דופק לא פחות טוב. אני נותן חופש פעולה לצוות הניהולי תחתי והם עושים עבודה מצויינת. שמתי לב שהם הרבה פחות מעלים אלי משברים ומנסים לפתור אותם בעצמם. אחד המנהלים, היחיד שמכיר את תוכנית הפרישה שלי, אומר שנוח לו שאני נמצא ברקע על מנת לייעץ בשעה שהוא בפרונט. מבחינתו הוא מעדיף להתנהל ככה תמיד.
המצב הנוכחי הוגדר כזמני מול ההנהלה וסוכם ביננו אז, שנחליט החודש איך להתקדם. אני מודה שאני בדילמה רצינית.
וזה מביא אותי לענות לשאלה שלך - אני לא יודע. כן, אני מפחד מהתנוונות. ובמיוחד עכשיו עם שלושה ימים בשבוע מאוד קורץ להישאר כך.
מצד שני, אני יודע שנמאס לי ממה שאני עושה בעבודה וממש קשה לי לחזור לעבוד לאחר סופ"ש של ארבעה ימים, (אשתי אומרת לי שיש מי שמוכן להרוג בשביל תנאים כאלה
זה כנראה מסוג הדברים שבלתי אפשרי להיות מוכן אליהם לגמרי ופשוט צריך לחוות אותם. לדעתי כמובן.