האם ממשיכים לחקור עד שסגורים ב-100% (מה הגבול)?
האם מקבלים החלטה בשלב כלשהו למרות שלא בטוחים?
מבחינת רמת הידע שאספתי, קשה מאוד לקבוע את הגבול. אבל כשמתחילים ללמוד על נושא מסוים, מקבלים המון מידע קריטי, לאט לאט המידע הולך ונעשה שולי (כי את רוב המידע הקריטי אנחנו כבר יודעים), השלב הזה שבו אנחנו מקבלים רק מידע שולי הוא הזמן לעצור. סביר להניח שכבר לא נמצא עוד מידע חשוב.
יש עוד קריטריון לזמן בו כדאי לקבל החלטה, והוא, שאין עניין לקבל החלטה לפני הזמן שבו צריך לפעול.
לדוגמה:
נניח שבעוד שבועיים משתחרר לי סכום כסף גדול ואני מתלבט אייך להשקיע אותו. אין לי כל עניין להחליט היום, למרות שמבחינת רמת הידע שלי הגעתי לרמת ידע נדרשת. כיון שבשבועיים הקרובים לא אעשה דבר, ההחלטה היום היא סתם פזיזות.
איך אתם מקבלים את זה שהחלטתם משהו ואחרי שנה אתם חושבים שעשיתם טעות?
צריך להבחין בין שני סוגים של טעות. 1. טעות בשיקול הדעת שלנו. 2. חוסר מידע.
הטעות הראשונה היא טעות כואבת מאוד, היא מלמדת שיש בעיה ביכולת קבלת ההחלטות שלנו, וצריכה להביא אותנו למחשבות, מדוע טעינו. במקרים קיצוניים יתכן והיא צריכה להביא אותנו למסקנה, שבנושא הזה אנחנו לא יכולים יותר להחליט לבד וצריך להתייעץ. (זוהי מסקנה מרחיקת לכת, אמרתי במקרים קיצוניים).
מצד שני, טעות בשל חוסר מידע, לא צריכה לצער אותנו בכלל. אף פעם לא נוכל לנבא את העתיד. (אלא אם כן חוסר המידע היה בשל פזיזות בקבלת ההחלטה, אז זו בעצם טעות בשל שיקול דעת מוטעה).
הדבר הראשון, לדעת לנטרל פחדים ורגשות,
בדרך כלל אתה צודק, אבל לעתים הפחד והרגשות צריכים בעצמם להיכלל ברשימת היתרונות והחסרונות.
לדוגמה, אדם שאומץ אצלו זה לא הצד החזק, יעשה טעות אם ישקיע את כספו בהשקעה מסוכנת שלא תיתן לו לישון טוב בלילה. הוא לא צריך לנטרל את הפחד במקרה כזה. גם רגשות זה דבר חשוב. לא הכל לוגי בחיים, אנחנו לא רוצים לגרום לעצמנו רווח כספי במחיר רגשי שנצטער עליו.
הדבר השני הוא לנתח את הנושא ולסכם אותו בטבלה בעלת שני טורים, יתרונות וחסרונות. מאחר ולכל החלטה יש יתרונות וחסרונות, קבלת ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס לוגי בלבד !!!
גם פה, בדרך כלל זוהי הדרך הנכונה. אבל מה נעשה, ומחקרים מראים, שלעתים האינטואיציה שלנו צודקת יותר מהניתוח השכלי.
ברגע שאתה מנטרל את כל התחושות שאינם יכולות להיכתב על דף, אתה בהכרח מנטרל את האינטואיציה שלך לחלוטין.
