פתיחת חשבון בנק אירופאי מישראל

[בן 50]

היי,
לטובת פיזור סיכונים אני מעוניין לפתוח חשבון בנק אירופאי ולהשקיע את הכסף בשוק ההון.
אין לי אזרחות זרה.
אני מעוניין לעשות את התהליך מישראל.

האם ניתן לעשות זאת? דרך מי?
כמה עמלות אשלם (אחרי שכבר העברתי את הכסף)?

תודה

 

[Solid seat]

איזה פיזור תרוויח בכך שהכסף בבנק אירופאי?
עדיף לפתוח בברוקר זר כדוגמת אינטראקטיב ברוקרס.

חפש פה בפורום ברוקר זר.

בגדול: יותר זול, יותר מפוזר, כסף מבוטח. מצד שני צריך לדווח מס הכנסה לבד.

 

[בן 50]

הפיזור סיכונים הוא בצורת רשת בטחון לאם קורה משהו חס וחלילה בישראל. שיהיה לי גם כסף נגיש בחול.
בנק אירופאי לא ישרת את המטרה?
מה זה אומר ברוקר זר? איפה הכסף יושב פיסית?

 

[Solid seat]

ברוקר זר זה ברוקר שבסיסו לא בארץ. הכסף יושב בנאמנות בחשבון שלו, תחת ההנחה שאתה מעוניין להשקיע, ולא פשוט להחנות כסף בחשבון עו"ש בחו"ל.

על פי פתיחת השרשור, כתבת שאתה מתכנן להשקיע.
לאור זאת, אני מציע שתחפש בפורום ברוקר זר. יש על זה עשרות שרשורים.

 

[בן 50]

הבנתי. צודק. מקבל את הדברים שלך. אחפש בפורום על ברוקר זר.
תודה!

 

[YPV]

הפיזור סיכונים הוא בצורת רשת בטחון לאם קורה משהו חס וחלילה בישראל. שיהיה לי גם כסף נגיש בחול.
בנק אירופאי לא ישרת את המטרה?

אתה עובד הפוך.

במקום להגדיר לעצמך מה הסיכונים מהם אתה חושש ורק אז לחפש פתרונות שיתנו מענה לאותם סיכונים, אתה מחליט שחשבון בנק בחו"ל הוא פתרון "לסיכונים שיקרה משהו בישראל".

מה זה המשהו הזה? הממשלה תאסור יציאת אזרחים לחו"ל? כל תקשורת האינטרנט מישראל החוצה תקרוס לתקופה ארוכה? האם חשבון בנק בחו"ל יעזור לך במקרים האלה?

 

[האזרח הקטן]

אתה עובד הפוך.

במקום להגדיר לעצמך מה הסיכונים מהם אתה חושש ורק אז לחפש פתרונות שיתנו מענה לאותם סיכונים, אתה מחליט שחשבון בנק בחו"ל הוא פתרון "לסיכונים שיקרה משהו בישראל".

מה זה המשהו הזה? הממשלה תאסור יציאת אזרחים לחו"ל? כל תקשורת האינטרנט מישראל החוצה תקרוס לתקופה ארוכה? האם חשבון בנק בחו"ל יעזור לך במקרים האלה?

דווקא יש היגיון בחשיבה כזו. הסכנה הכי גדולה היא זו שאתה לא יודע אפילו לחשוב עליה. אתה יכול לחשוב על 1000 תרחישים שיהרסו את אפשרות הקיום פה ובסוף יקרה התרחיש ה1001 שבכלל לא דמיינת. לאחסן חלק מהנכסים שלך מחוץ לישראל יכול לתת מענה לחלק מהבעיות האלו (וגם מייצר בעיות חדשות, אבל פה נכנס העניין של פיזור).

 

[YPV]

דווקא יש היגיון בחשיבה כזו. הסכנה הכי גדולה היא זו שאתה לא יודע אפילו לחשוב עליה. אתה יכול לחשוב על 1000 תרחישים שיהרסו את אפשרות הקיום פה ובסוף יקרה התרחיש ה1001 שבכלל לא דמיינת

אולי יש ואולי אין, מה שבטוח זה לא ניהול סיכונים.

לנסות להתגונן מתסריט שאתה לא יכול לדמיין ומבלי שתוכל לכמת את הנזק שייגרם אם התסריט הזה יתממש, מוביל רק לאובדן זמן וכסף. ואפילו להגדלת הסיכון. זה ההפך מניהול סיכונים.

זה יותר דומה לשיטות מכירה אגסרסיביות של פוליסות ביטוח. כשהנציג לא שואל אותך מה הצרכים שלך, איזה ביטוחים כבר יש לך, ומה יכולת ספיגת הסיכון שלך (תשובות שבהחלט יכולות להביא למסקנה שאתה בכלל לא צריך את הביטוח או שאתה צריך ביטוח בכיסוי אחר לחלוטין), אלא רק מתרכז בדברים איומים ונוראים שיכולים לקרות לך, ואז במשפט המחץ מוסיף "טוב שיהיה לכל מקרה כי אף פעם אי אפשר לדעת". ואז אנשים קונים ביטוח שלא מותאם למצב האישי הספציפי שלהם. הסיכון האמיתי כאן הוא לא בזבוז כסף על פוליסה שהם לא צריכים, אלא בביטחון שווא שלהם שיש להם פוליסות ביטוח, ולכן אין צורך לעשות בדיקת צריכים אישית. ואז כשקורה משהו, הם מגלים שיש להם מלא כיסויים לא רלוונטיים או עם החרגות, ודווקא מה שהם צריכים בכלל לא מכוסה בפוליסה.

 

[האזרח הקטן]

אולי יש ואולי אין, מה שבטוח זה לא ניהול סיכונים.

לנסות להתגונן מתסריט שאתה לא יכול לדמיין ומבלי שתוכל לכמת את הנזק שייגרם אם התסריט הזה יתממש, מוביל רק לאובדן זמן וכסף. ואפילו להגדלת הסיכון. זה ההפך מניהול סיכונים.

זה יותר דומה לשיטות מכירה אגסרסיביות של פוליסות ביטוח. כשהנציג לא שואל אותך מה הצרכים שלך, איזה ביטוחים כבר יש לך, ומה יכולת ספיגת הסיכון שלך (תשובות שבהחלט יכולות להביא למסקנה שאתה בכלל לא צריך את הביטוח או שאתה צריך ביטוח בכיסוי אחר לחלוטין), אלא רק מתרכז בדברים איומים ונוראים שיכולים לקרות לך, ואז במשפט המחץ מוסיף "טוב שיהיה לכל מקרה כי אף פעם אי אפשר לדעת". ואז אנשים קונים ביטוח שלא מותאם למצב האישי הספציפי שלהם. הסיכון האמיתי כאן הוא לא בזבוז כסף על פוליסה שהם לא צריכים, אלא בביטחון שווא שלהם שיש להם פוליסות ביטוח, ולכן אין צורך לעשות בדיקת צריכים אישית. ואז כשקורה משהו, הם מגלים שיש להם מלא כיסויים לא רלוונטיים או עם החרגות, ודווקא מה שהם צריכים בכלל לא מכוסה בפוליסה.

אני מסכים לגבי ביטוחים.
אבל אם לפתוח חשבון באירופה כרוך בכמעט אפס זמן וכמעט אפס עלות ונותן עוד כלי שאולי תוכל לעשות בו שימוש בעתיד והסיכון בקיומו הוא נמוך, וקיומו גורם לפותח השרשור לישון טוב יותר בלילה, למה שלא יעשה?

 

[גרהם]

אני מסכים לגבי ביטוחים.
אבל אם לפתוח חשבון באירופה כרוך בכמעט אפס זמן וכמעט אפס עלות ונותן עוד כלי שאולי תוכל לעשות בו שימוש בעתיד והסיכון בקיומו הוא נמוך, וקיומו גורם לפותח השרשור לישון טוב יותר בלילה, למה שלא יעשה?

לא שזה פתרון רע, אבל אם יוגדר החשש אולי יש פתרון טוב ממנו (כמו שפותש עצמו אומר בעצמו שבעצם כנראה עדיף ברוקר זר).
יהודים בכל הדורות השתדלו להחזיק מזומן וזהב ותיק בריחה למקרה שיגיעו הפורעים. עברנו את הימים האלו.
אני לא אומר שאין סיכונים ספציפיים לישראל, אבל צריך להגדיר מה יהיו התוצאות של התממשות סיכונים אלו כדי לדעת איך להתגונן מפניהם בצורה הטובה ביותר.

 

[האזרח הקטן]

אני לא אומר שאין סיכונים ספציפיים לישראל, אבל צריך להגדיר מה יהיו התוצאות של התממשות סיכונים אלו כדי לדעת איך להתגונן מפניהם בצורה הטובה ביותר.

זה נכון שהגדרת הסיכון יכולה לעזור למצוא את הפתרון המיטבי.
אבל גם אם ניקח תרחיש לא ידוע שייאלץ אותי לברוח החוצה על הטיסה הראשונה שאצליח לתפוס ובמצב בו לא תהיה לי נגישות לנכסים שנמצאים אצל הגופים הפיננסים בישראל, פתרון של הפקדת נכסים בגוף לא ישראלי יכול לתת מענה די טוב. ההחלטה אם ללכת על בנק אירופאי או ברוקר אמריקאי (ואולי שניהם ביחד) היא כבר מיקרו אופטימיזציה של הפתרון, ובכלל לא משנה הסיבה שהובילה לבריחה המהירה מפה.

 

[גרהם]

אבל גם אם ניקח תרחיש לא ידוע שייאלץ אותי לברוח החוצה על הטיסה הראשונה שאצליח לתפוס ובמצב בו לא תהיה לי נגישות לנכסים שנמצאים אצל הגופים הפיננסים בישראל, פתרון של הפקדת נכסים בגוף לא ישראלי יכול לתת מענה די טוב

בהחלט. אם התרחיש הוא כזה שיביא לכך שבנקים ישראליים לא יתפקדו במידה כזו שאפילו את ניירות הערך שעל שמך בחשבון הנאמנות של הברוקר בחו"ל אי אפשר יהיה לחלץ, ובמקביל מוסדות פיננסיים אחרים בעולם יתפקדו, אז הפתרון הוא לא להסתייע במערכת הפיננסית בארץ.

 

[האזרח הקטן]

אם התרחיש הוא כזה שיביא לכך שבנקים ישראליים לא יתפקדו במידה כזו שאפילו את ניירות הערך שעל שמך בחשבון הנאמנות של הברוקר בחו"ל אי אפשר יהיה לחלץ

או לחילופין אם המדינה תחליט על מיסוי מופרך במכירת נכסים, או שכל הוצאת כסף מהמדינה החוצה תחייב אישור, או שילאימו חשבונות בנק ישראלים. יש עוד שלל תרחישים שבהם הכסף או הנכסים שלך יהיו כלואים.

 

[גרהם]

או לחילופין אם המדינה תחליט על מיסוי מופרך במכירת נכסים, או שכל הוצאת כסף מהמדינה החוצה תחייב אישור, או שילאימו חשבונות בנק ישראלים. יש עוד שלל תרחישים שבהם הכסף או הנכסים שלך יהיו כלואים.

נכון, אין סוף לתרחישי פלישת החייזרים שאפשר להמציא וגם אותם כדאי לשקלל עם תרחישי פלישת החייזרים במדינת היעד.
יהודים איבדו במאה השנים האחרונות הון עתק בגלל התנהלות פושעת של בנקים בשווייץ, הרבה יותר מאשר בגלל בנקים או הממשלה בישראל.

 

[מתכנת]

יהודים איבדו במאה השנים האחרונות הון עתק בגלל התנהלות פושעת של בנקים בשווייץ

?

 

[גרהם]

?

ראה כאן.
מדובר בעשרות אלפי חשבונות וסביר מאד שמאמצי ההסתרה (בשם הסודיות כמובן) של השוויצריים מנעה השבה לרבים נוספים, שלא לדבר על משמעותו של צדק כשהוא נעשה באיחור של 50 שנה.

 

[האזרח הקטן]

נכון, אין סוף לתרחישי פלישת החייזרים שאפשר להמציא וגם אותם כדאי לשקלל עם תרחישי פלישת החייזרים במדינת היעד.

פשיטת רגל של מדינה או עליית שלטון עויין היא תרחיש קצת יותר סביר מפלישת חייזרים.

יהודים איבדו במאה השנים האחרונות הון עתק בגלל התנהלות פושעת של בנקים בשווייץ, הרבה יותר מאשר בגלל בנקים או הממשלה בישראל.

הבעיה שם היא בעיקר אצל כאלו שלא ידעו שלהוריהם היה כזה חשבון, לא?

 

[גרהם]

פשיטת רגל של מדינה או עליית שלטון עויין היא תרחיש קצת יותר סביר מפלישת חייזרים.

פשיטת רגל של מדינה או שלטון עוין לא קשורים בסבירות גבוהה לתרחיש של חוסר יכולת לממש כספים שמוחזקים בניירות ערך ברחבי העולם. אבל אם זה החשש, אז שלטון עוין שכזה יכול גם למנוע יציאה מהארץ של מי שמחזיק בחשבון זר, עד שישלם את הכופר הנדרש.
אבל שלא נגרר לדיון מיותר. אני מסכים שפיזור בדרך כלל מקטין סיכונים ושלכל צורת החזקה בנכסים יש חסרונות ויש בצידה סיכונים.
אישית, אני לא נותן משקל לארועים שלא קרו מעולם בישראל ולמיטב זכרוני לא קרו במדינות דמוקרטיות בעשורים האחרונים.
ספציפית לגבי בנקים וברוקרים זרים, לדעתי אנשים נותנים משקל חסר לבירוקרטיה והעלויות העצומות שיכולות להיות לזרים אם משהו לא מסתדר. לא חייב להיות כי הם מנצלים רצח עם, יכול להיות "סתם" צורך בפניה לבית משפט זר עם צו קיום צוואה מישראל.

הבעיה שם היא בעיקר אצל כאלו שלא ידעו שלהוריהם היה כזה חשבון, לא?

הבעיה היא בעיקר של בנקים דורסניים שניסו להרוויח מרצח עם והוציאו את המיץ למי שביקש את לקבל את כספו, או את כספי אבותיו שנרצחו, והצליחו בכך עשרות שנים, עד שהארגונים היהודיים נכנסו לתמונה, וגם אז השיגו השבה חלקית בלבד.
התביעות לא הוגשו על ידי אנשים שלא ידעו שלהוריהם יש חשבון, אלא על ידי אנשים וצאצאים של אנשים שבהחלט ידעו, אבל לא הצליחו לקבל את כספם.

 

[האזרח הקטן]

אבל אם זה החשש, אז שלטון עוין שכזה יכול גם למנוע יציאה מהארץ של מי שמחזיק בחשבון זר, עד שישלם את הכופר הנדרש.

לגמרי. אם יעלה שלטון "עוין" הבעיה הפיננסית היא רק אחת הבעיות.

רק להבהיר, אני לא חושב שהתרחיש הזה צפוי לקרות ובאופן אישי לא מתגונן מפניו. אבל אני כן יכול להבין למה מישהו ירצה להתגונן מפניו.

 

[YPV]

אבל אם לפתוח חשבון באירופה כרוך בכמעט אפס זמן וכמעט אפס עלות ונותן עוד כלי שאולי תוכל לעשות בו שימוש בעתיד והסיכון בקיומו הוא נמוך, וקיומו גורם לפותח השרשור לישון טוב יותר בלילה, למה שלא יעשה?

או לחילופין אם המדינה תחליט על מיסוי מופרך במכירת נכסים, או שכל הוצאת כסף מהמדינה החוצה תחייב אישור, או שילאימו חשבונות בנק ישראלים. יש עוד שלל תרחישים שבהם הכסף או הנכסים שלך יהיו כלואים.

אז אולי הוא צריך קודם כל להחזיק מט"ח במזומן בהישג יד? או אולי דווקא קריפטו בארנק קר?

ואם חשבון בנק בחו"ל, למה דווקא באירופה? למה לא בסינגפור או הונג קונג? מנחש שהבחירה באירופה הייתה בגלל קירבה גאוגרפית אבל בכלל לא ברור שזה שיקול רלוונטי או דומיננטי במקרה כזה. יכולת של המדינה לגרום להקפאת נכסי אזרחים בבנקים באירופה/ארה"ב גבוהה הרבה יותר מאשר בבנקים בדרום מזרח אסיה.

ונניח באירופה, ונניח עלויות פתיחת חשבון הן זניחות, כמה כסף הוא אמור להחזיק שם? כמה אלפי יורו? מה זה יעזור לו ברגע האמת, אחרי שהמדינה תאסור הוצאת כספים לחו"ל?

10% מההון הפנוי שלו? 30? 50?

ושוב, אין שום דבר בעייתי או שגוי בלפתוח חשבון בנק בחו"ל. אבל ללא תכנית מוגדרת מראש שמקשרת בין סיכונים ספציפיים לבין הפתרנות, כגון מיקום הבנק, היקף נכסים, אפשרויות גישה לחשבון/יציאה מהארץ וכו', התועלת של כל המהלך הזה קרובה ל-0.

אגב, סיכון ספציפי לא אומר המצאה של כל תרחיש בדיוני אפשרי או תרחיש שמדמה משהו לפרטי פרטים, אלא תמיד מתחילים בתרחישים הכי נפוצים שכבר קרו בהסטוריה. מה שבטוח זה לא "משהו אמורפי" שיכול לקרות.