מכיוון שהשקעתי במדדים את רוב כספי, אז הוא צבר יותר כסף מאשר הייתי משתמש בו למניות דיוידנד. וברגע הגורלי של ההחלטה, יהיה לי יותר כסף ביד (כלומר, בשוק ההון).
אתה מניח כאן שהשקעה במדדים תשיג תשואת יתר על מניות הדיבידנד.
אין לי בעיה עם ההנחה הזו אם אתה מאמין בה - אני רק רוצה להדגיש שזו ההנחה שהנחת.
לי אישית אין שמץ של מושג איזו אסטרטגיית השקעות תייצר תשואת יתר.
השקעה במדדי מניות ואגח, בקיצור השקעה פסיבית, עד לפרישה, ובפרישה למכור את רוב התיק ולעבור למניות דיבידנד (כמובן לא באמצע משבר, אם השוק באמצע משבר אז יש לחכות עם ההעברה).
תוך כדי הזמן של ההשקעה הפסיבית, לשים סכום כסף קטן בצד שאותו אשקיע במניות דיוידנד (והכוונה היא למה שdaat אמר). כך יהיה לי נסיון גדול בהשקעה גם במדדים, וגם במניות דיבידנד, וכך אוכל להחליט מה ארצה לעשות בפרישה, אם להשאיר במדדים, או לעבור לדיבידנדים (תשלום יציב ו"קבוע").
יש כמה נקודות שצריך לשים אליהן לב (והתייחסו אליהן לפני בשרשור הזה):
1. אפקט הפסיכולוגיה והניסיון.
2. מס רווחי הון.
3. פיזור התיק.
מבחינת הפסיכולוגיה והניסיון:
ככל שתתחיל להשקיע במניות דיבידנד יותר מוקדם כך אתה תצבור יותן ניסיון ורוגע נפשי באסטרטגיית ההשקעה הזו.
מאוד חשוב לחוות נפילה בבורסה תוך כדי ההשקעה במניות דיבידנד בשביל להבין איך אתה מתמודד עם נפילה בבורסה ואיך התיק שלך מתמודד איתה.
יכול מאוד להיות שתגלה בעקבות הנפילה הראשונה שהשקעה במניות דיבידנד היא בכלל לא בשבילך ועדיף שתגלה זאת כשהסכום שחסכת קטן עדיין ואתה לא תלוי בו למחיה שוטפת.
כמו כן אתה תצבור ניסיון ותתחיל לזהות מכנה משותף של החברות המצליחות שרכשת וגם מכנה משותף של החברות הלא מוצלחות שרכשת.
כמו כל דבר בחיים גם השקעה במניות דיבידנד היא תהליך למידה מתמשך וכמו כל אחד אחר אנחנו לומדים גם מטעויות.
ככל שהטעויות שלך ייעשו בסכומים יותר קטנים (בתחילת הדרך) כך מצבך ישתפר בהמשך.
מבחינת המיסים:
ככל שהסכום שתצבור במדדים יגדל ובהנחה ותרצה להמיר אותו למניות דיבידנד כך פגיעת המיסים תגדל והסכום הסופי שיהיה לך במניות דיבידנד יקטן משמעותית.
גם בהנחה והתשואה של המדד תעקוף את התשואה של מניות הדיבידנד (שזו ההנחה שהנחת) אז היא צריכה לעקוף את מניות הדיבידיד בקצב מספיק מהיר בשביל לכפר על מס רווחי הון.
על כל 3% תשואה של מניות דיבידנד אתה תצטרך 4% תשואה במדד בשביל לקבל את אותה הכמות של מניות דיבידנד בפרישה.
כלומר תשואת המדד צריכה לעקוף ביותר משליש את תשואת מניות הדיבידנד רק בשביל שתגיע לאותו הסכום בפרישה - זהו פער די גדול!
מבחינת הפיזור:
אם אתה מרכיב תיק של מניות דיבידנד על פני תקופה של עשור אז אתה תוכל לרכוש חברות שונות במחירים מוזלים בעקבות משברים כאלו ואחרים (אם בכלכלה ואם בחברות עצמן) ובכך לקבל תיק מניות מפוזר בעלות סבירה.
אם אתה תחכה לגיל פרישה אז אתה תצטרך לרכוש את כל מניות הדיבידנד שאתה רוצה באותה התקופה וחלקן יהיו במחירים מופקעים (אלא אם כן נפלת על משבר אבל אז כמות הכסף שלך נחתכה בצורה חריפה יותר ממחירי מניות הדיבידנד כקבוצה).
כתוצאה מכך אותה ההשקעה תספק לך כמות דיבידנדים קטנה יותר אם תבצע אותה בתאריך עתידי מאשר אם תבצע אותה לאורך תקופה ארוכה.
בעיה מאוד נפוצה בקרב פורשים שמשקיעים את הונם במניות שמחלקות דיבידנד היא שהכסף שהם חסכו לא מספק והם נאלצים לרכוש מניות עם תשואת דיבידנד גבוהה מידיי וכתוצאה מכך מסוכנת מידיי.
יש הרבה חסרונות בהשקעת כל הכסף שלך במניות דיבידנד כשאתה מגיע לגיל פרישה, בעיקר אם לא השקעת במניות דיבידנד קודם.
פיצול התיק לביק מדדים ומניות דיבידנד במהלך הצבירה מתייחס לחלק מחסרונות אלו אבל לא לכולם וזו צריכה להיות החלטה שלך אם החסרונות שנשארו הם סבילים או לא.