על סמך מה ניתן לדעת מה היחס האמיתי בין IWDA לבין EIMI ומתודולוגית רכישה?

[Liron2035]

בימים הקרובים יעבור (סוף סוף) הכסף מקה"ש לחשבון IRA. כצעד ראשון אני מתכוון לקנות בכולו את שתי הקרנות הנ"ל.
1) מופיע בהרבה שרשורים כי היחס ביניהן הוא 10%/90% - אבל מאיפה המספרים האלו? והאם עדיין מעודכנים?
2) כדי לא להיפגע מדמי ניהול מינמליים בקנייה חודשית שלהן או האופציה השניה, לסבך את חיי עם רכישת קרן ישראלית כל חודש ולאחר צבירה מסוימת מכירתה וקניית IWDA/EIMI, אני מתכנן כל שלוש הפקדות (שלושה חודשים) לקנות בסכום הנצבר (כ-3500 ש"ח) את הקרנות. ופה אני רוצה לוודא שהבנתי נכון את השרשורים: נניח ובקניה הראשונית היחס ביניהן היה 90/10. כעת עברו שלושה חודשים צברתי 3500 ש"ח ואני מעוניין לקנות עוד מהזוג, אז אני לא אמור להחזיר אותן ליחס המקורי אלא לשמר, ז"א אם בתיק שלי יש עכשיו 85K$ לIWDA ו15K$ לEIMI -> אז אני אקנה IWDA ב2975 ש"ח (3500*0.85) ואקנה EIMI ב525 ש"ח (3500*0.15). האם אני צודק?
(והאם האסטרטגייה של קניה כל שלושה חודשים נכונה לדעתכם?)

עריכה - הפוסט המקרי נערך כי טעיתי בסכום ההפקדות שהצגתי בהתחלה. המעסיק מפקיד בדיוק את התקרה המירבית הפטורה ממס רווחי הון (25%).

 

[קפה שחור]

אבל מאיפה המספרים האלו? והאם עדיין מעודכנים?

אם תלך לדף הבית של VT, תחת הרכב הקרן, תראה שה Emerging Markets נמצא על 9.9%

אז אני לא אמור להחזיר אותן ליחס המקורי אלא לשמר

אם שתיהן נמצאות בתיק שלך כדי לחבר מעקב עולמי, כאשר מדינות מפותחות מתחילות לגדול השינוי שלהן משפיעה על האחוז שלהן בעולם, לכן זה בעצם משקף איזון "אוטומאטי" לפי יחסהן בעולם
אם אתה חוסך בקרן השתלמות (והגעת לתקרה) וגם בחשבון ממוסה אז עדיף לרכוש רק קרן אחת בקרה"ש ולהשלים בתיק הממוסה (שבו יותר זול)

 

[123W]

הקיטלוג בכלל לא טריוויאלי:
https://en.wikipedia.org/wiki/Emerging_market
https://www.msci.com/market-classification

 

[Liron2035]

אם תלך לדף הבית של VT, תחת הרכב הקרן, תראה שה Emerging Markets נמצא על 9.9%


אם שתיהן נמצאות בתיק שלך כדי לחבר מעקב עולמי, כאשר מדינות מפותחות מתחילות לגדול השינוי שלהן משפיעה על האחוז שלהן בעולם, לכן זה בעצם משקף איזון "אוטומאטי" לפי יחסהן בעולם
אם אתה חוסך בקרן השתלמות (והגעת לתקרה) וגם בחשבון ממוסה אז עדיף לרכוש רק קרן אחת בקרה"ש ולהשלים בתיק הממוסה (שבו יותר זול)

בתחילה לא הבנתי למה אתה מתייחס לחשבון הלא ממוסה כחלק מהמתודולוגיה..עד שהבחנתי בטעות המספרים שהצגתי. ערכתי את ההודעה המקורית. ההפקדות מעסיק לא חורגות מתקרת הפטור ממס רווחי הון.
אשמח אם תוכל לענות שוב לשאלה המקורית בסעיף 2 אחרי שתיקנתי אותה.

 

[קפה שחור]

אשמח אם תוכל לענות שוב לשאלה המקורית בסעיף 2 אחרי שתיקנתי אותה.

התשובה שלי לא משתנה אם אחוז מסך החיסכון שלך אשר מתועל לקרן השתלמות נמוך מ 100%
משמע אם יש לך גם תיק השקעות ממוסה שמחזיק נכסים מקבילים, יש להתחשב בהם

 

[Yoss]

הקיטלוג בכלל לא טריוויאלי:
https://en.wikipedia.org/wiki/Emerging_market
https://www.msci.com/market-classification

זה פחות רלוונטי למשקיע שלא מנסה לסווג אלא לעקוב אחרי מדד. MSCI עשו איזשהו סיווג, וגם אם הוא שגוי לחלוטין עדיין לצירוף של MSCI World + MSCI EM יש איזשהו יחס שמייצג את גודל השוק היחסי, והיחס הזה עומד על כ-90:10 (לפי MSCI).

 

[Liron2035]

התשובה שלי לא משתנה אם אחוז מסך החיסכון שלך אשר מתועל לקרן השתלמות נמוך מ 100%
משמע אם יש לך גם תיק השקעות ממוסה שמחזיק נכסים מקבילים, יש להתחשב בהם

נראה שנפל לי עכשיו אסימון גדול. אני לא קונה IWDA ו-EIMI בIRA.
במקום זה קונה בכל הכסף בIRA את IWDA וביחס של 1:9 את EIMI אבל הפעם לא דרך הIRA, אלא בIB (חשבון ממוסה שכרגע מכיל רק VT). מכאן, אחרי שלושה חודשים של צבירת מזומן בקה"ש/IRA קונה שם רק עוד מIWDA ובמקביל קונה בחשבון IB הממוסה EIMI ביחס 1:9 (או היחס שיהיה ביניהן כעבור שלושה חודשים, אולי 1.5/8.5..).
מה הרווחתי מהתהליך הקצת יותר מורכב הזה? שעדיין אהנה מניצול מלא של פטור ממס בקה"ש אבל לא אשלם פעמיים עמלת רכישה גבוה בIRA מכיוון שההשלמה דרך IB של EIMI זולה יותר.

האם הפעם הבנתי עד הסוף את המסלול האופטימלי?

 

[roneng]

אם תלך לדף הבית של VT, תחת הרכב הקרן, תראה שה Emerging Markets נמצא על 9.9%

VT עוקב אחרי מדד של FTSE ואילו IWDA / EIMI עוקבים אחרי מדדים של MSCI.
ההגדרה של emerging markets ב FTSE שונה מאשר ב MSCI, ולכן גם האחוזים שונים.
כלומר לא נכון להסתכל על VT במקרה הזה.

 

[roneng]

והאם האסטרטגייה של קניה כל שלושה חודשים נכונה לדעתכם?

יש דיון עם אקסל וחישובים בעניין
https://www.hasolidit.com/kehila/threads/ira-כל-כמה-זמן-להחליף-אירית-בישראלית.7166/

בגדול, כנראה שיותר משתלם לקנות ישראל כל חודש ואז אירית פעם בשנה. אופציה אחרת (בהפרש קטן) זה לקנות ישירות אירית כל 3 חודשים בלי לקנות ישראלית בדרך.
אבל זה נכון בהינתן העמלות שחישבנו איתם ובהינתן הנחת תשואה מסויימת. אתה יכול לקחת את האקסל ולהכניס מספרים משלך ולבדוק מה הכי מתאים בהינתן העמלות וההנחות שלך.

 

[סולידי]

במקום זה קונה בכל הכסף בIRA את IWDA וביחס של 1:9 את EIMI אבל הפעם לא דרך הIRA, אלא בIB

אני עושה דבר דומה, רק הפוך.
בקה"ש ira אני קונה רק eimi.
בקופ"ג ira ובחשבון הממוסה קונה רק iwda.
ההגיון שלי הוא שאת פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר כדאי להשקיע בקה"ש בזכות הפטור המלא ממס, ולשוקים מתפתחים יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר.

 

[כימאי]

ולשוקים מתפתחים יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר.

מהם הסימוכין והרציונל מאחורי הטענה הזאת (לא שואל כדי להתווכח, מנסה להבין)?
ולמה אתה מתכוון - שלשווקים, כלומר הכלכלות, יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, או שלתעודות הסל העוקבות אחריהם יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר (ואולי זה מגולם כבר במחיר שלהן)?

 

[סולידי]

מהם הסימוכין והרציונל מאחורי הטענה הזאת (לא שואל כדי להתווכח, מנסה להבין)?
ולמה אתה מתכוון - שלשווקים, כלומר הכלכלות, יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, או שלתעודות הסל העוקבות אחריהם יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר (ואולי זה מגולם כבר במחיר שלהן)?

כלכלה כמו סין שמהוה אחוזים בודדים מכלכלת העולם אבל האוכלוסיה שלה כמעט 20 אחוז מהעולם, יכולה לעלות נניח ל 20 אחוז.
אבל כלכלה כמו ארהב שמהוה 60 אחוז מהכלכלה לא יכולה לגדול, מבחינת אחוזים, פי 2.

 

[FIYaacov]

כלכלה כמו סין שמהוה אחוזים בודדים מכלכלת העולם אבל האוכלוסיה שלה כמעט 20 אחוז מהעולם, יכולה לעלות נניח ל 20 אחוז.
אבל כלכלה כמו ארהב שמהוה 60 אחוז מהכלכלה לא יכולה לגדול, מבחינת אחוזים, פי 2.

יש לך טעות מהותית בכך שאתה מניח שכלכלת העולם היא סטטית, ושפשוט מחלקים את אותה עוגה לפרוסות שונות.

 

[סולידי]

יש לך טעות מהותית בכך שאתה מניח שכלכלת העולם היא סטטית, ושפשוט מחלקים את אותה עוגה לפרוסות שונות.

יש לך טעות מהותית בהבנת מה שכתבתי, שמובילה אותך לחשוב שלי יש טעות מהותית.
אין שום הנחה שהכלכלה סטטית.
נניח שכלכלת העולם צומחת פי שניים. אם הצמיחה מתפלגת באופן אחיד, אז יחסי הגודל של הכלכלות ישמרו. אבל אם כלכלה מסוימת צומחת יותר מהר, הנתח שלה בעוגה יגדל.
הטענה שלי היא שהגידול בנתח של הכלכלות המפותחות חסום יותר מהגידול בנתח של הכלכלות המתפתחות.

 

[FIYaacov]

הטענה שלי היא שהגידול בנתח של הכלכלות המפותחות חסום יותר מהגידול בנתח של הכלכלות המתפתחות.

טענה שמבוססת על מה?

אבל כלכלה כמו ארהב שמהוה 60 אחוז מהכלכלה לא יכולה לגדול, מבחינת אחוזים, פי 2.

זו טענה אבסולוטית. מספרית היא יכולה לקרות (וגם קרתה).

 

[Yoss]

הטענה שלי היא שהגידול בנתח של הכלכלות המפותחות חסום יותר מהגידול בנתח של הכלכלות המתפתחות.

זה דומה לאמירה שכלכלת ארה"ב לא יכולה להיות פי שתיים מעצמה.
גם כלכלת סין, כמובן.

 

[כימאי]

הטענה שלי היא שהגידול בנתח של הכלכלות המפותחות חסום יותר מהגידול בנתח של הכלכלות המתפתחות.

אז אתה חושב שבהנתן טווח השקעה ארוך עדיף להשקיע רק בקרנות סל על מדינות מתפתחות?

 

[123W]

מהם הסימוכין והרציונל מאחורי הטענה הזאת (לא שואל כדי להתווכח, מנסה להבין)?
ולמה אתה מתכוון - שלשווקים, כלומר הכלכלות, יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, או שלתעודות הסל העוקבות אחריהם יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר (ואולי זה מגולם כבר במחיר שלהן)?

1. החלוקה המקובלת היא ל3: Developed, Developing, Frontier . האחרונים באופן כללי מאוד מסוכנים, או לא מפותחים מבחינה כלכלית בצורה שמאפשרת השקעה, אז אפשר להתעלם מהם לצורך הדיון. וחשוב לזכור שכל החלוקה אינה מדעית, אלא עניין של דעה ועמדה, גם אם יש קריטריונים קשיחים.

2. ההיסטוריה מאוד בעייתית. מבחינת טווחי זמן, הגדרות, והשפעות פוליטיות, וחברתיות. ההיסטוריה מראה שמדינות מתפתחות הראו יותר צמיחה ממדינות מפותחות. "צמיחה" זה מושג מורכב. אבל מדובר על מגוון מדדים כלכליים, ועל תשואה עודפת. סלח לי שאני לא מביא נתונים, אבל אני עצלן. יש לא מעט מחקרים נגישים למשקיע הממוצע (vangaurd, MSCI) . באופן טבעי תשואה עודפת באה עם סיכון - רואים את זה היטב בתנודתיות של הגרפים.

3. מבחינה כלכלית, יש לך כמה מקרי בוחן מוכרים: הודו, סין, ברזיל, מצריים, רוסיה. שים לב, שהפוליטיקה (עליית כוחות סוציאליסטים, לדוגמה) היא סיכון משמעותי בכל המדינות האלה. ההסבר הכלכלי לפוטנציאל הצמיחה הוא מאוד פשוט. בד"כ מדובר במקום שכרגע הוא חור לא מפותח, עם הרבה משאבי טבע, ולא מעט פוטנציאל. והוא עובר ליברליזציה כלכלית, שיפור בבטחון (כלפי חוץ), ובבטחון האישי, זרימה פנימה של השקעות חוץ, ובד"כ השקעה מאסיבית בחינוך. מה שמשאיר אותך עם המון כסף (יחסית) ליזמות ופיתוח, הרבה מאוד כוח עבודה זול, אנשים רעבים (לפעמים ליטרלי לאוכל, לפעמים לרדוף אחרי החלום האמריקאי), והמון לאן לצמוח. בד"כ מדובר במדינות שעבורות מכלכלה חקלאית "פיאודלית", לכלכלה שמבוססת על תעשיה, שרותים וצריכה. בד"כ פוטנציאל הצמיחה הפנימית בתחומי הצריכה והשרותים הוא עצום (אנשים עוברים ממעמד של כלום למעמד הבורגני). כלפי חוץ, בגלל כוח העבודה הזול והעושר במשאבי טבע יש המון מה ליצא, כחומרי גלם, ומאוד משתלם להקים מפעלים וליצא.

לצורך העיניין, התל"ג של סין צמח ב %10 בממוצע מאז 1970. שזה פסיכי לגמרי.

4. מצד שני? אתה תמיד במרחק משבר אחד מקריסה פוליטית.

5. צריך להיזהר מלנתח את המדינות האלה כ"קבוצה". זה אולי ניהיה רלוונטי יותר בעשורים האחרונים, אבל זה חלון זמן מאוד קצר ללמוד לפיו. וצריך לשאול טוב טוב, מה הקשר בין כלכלת מלזיה, למצריים?

6. עוד שאלה חשובה היא: האם השוק הגלובלי יעיל? הנחה מקובלת היא שבתוך ארה"ב (לדוגמה) מחירי החברות מייצגים בצורה נכונה את היחס בין תשואה לסיכון, ע"פ המידע בשוק. האם זה המצב לגבי סין? מה המשמעות של מעורבות הממשלה במסחר הבורסאי בסין? מה לגבי מלזיה? האם חברות מלזיות הן אלטרנטיבת השקעה שעומדת בפני משקיע מוסדי אמריקאי? האם יש כאן פוטנציאל למצוא תשואה עודפת? או סיכון שמאוד קשה לנתח ולהבין?