עזרה בהבנה של מאקרו כלכלה

[אופסשםמשתמש]

אני לא סטודנט לכלכלה, וזה לא שיעורי בית.
אני מנסה להבין את הקונספט של יצירת כסף יש מאין, ז"א מדיניות מוניטרית מרחיבה (ומצמצמת)
הרעיון של העלאה והורדה של ריבית על מנת לגרום לאנשים לקחת יותר או פחות הלוואות יחסית אינטואיטבי לי.

הקונספט הזה של "הזרמת כסף" ויצירת כסף יש מאין לא ברור לי בכלל, קראתי הסברים באתר החביב הזה :
https://www.thebalance.com/is-the-federal-reserve-printing-money-3305842

The Fed’s other tool is open market operations. The Fed buys Treasurys and other securities from banks and replaces them with credit. All central banks have this unique ability to create credit out of thin air. That’s just like printing money.

Between December 2008 and October 2014, the Fed launched quantitative easing. That was a massive expansion of open market operations. The nation's central bank added $4 trillion to the money supply. It did this by buying Treasurys from its member banks. It paid them by adding the same amount to their credit on their books. It had the same impact on the economy as printing 40 billion $100 bills and mailing it to banks to lend.

מה שכתוב בפסקה הראשונה זה שהFED קונה אגרות חוב מהבנקים ונותן להם בתמורה כסף ?
מה ז"א קונה מהם אגרות חוב, זה אומר שהבנק עכשיו בחוב ויצטרך להחזיר את הכסף הזה, זה לא שהFED נתן לבנקים 100 שקל.

אני אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי על התהליך הזה.

 

[מרק עוגיות]

זה אומר שהבנק עכשיו בחוב ויצטרך להחזיר את הכסף הזה, זה לא שהFED נתן לבנקים 100 שקל.

נכון, אבל הבנק יכול להלוות את הכסף הזה למישהו אחר, שיפקיד אותו בבנק (זה או אחר), ואז הבנק שבו הכסף הופקד ילווה את הכסף שאותו אדם הפקיד למישהו אחר, שיפקיד אותו בבנק (זה או אחר), וכולי וכולי. הדבר היחיד שעוצר את התהליך הזה מלהיות אינסופי הוא "יחס הלימות הון" שלא מאפשר לבנקים להלוות את כל הכסף שהם לוו או שהפקידו אצלם. כמובן שהבנק מרוויח בסופו של דבר על כל הלוואה כזאת כי מחזירים לו את הכסף עם ריבית גבוהה יותר. כך שגם אחרי שהוא מחזיר את החוב לפד נשאר כסף במערכת. אבל רוב הזמן החוב מתגלגל כך שהכסף לא באמת חוזר לפד אי פעם.

*לא מומחית בכלל, אם לא דייקתי מקווה שאחרים פה יתקנו אותי.

 

[Zanzar]

הספר שקראתי "A Concise Guide to Macroeconomics" מסביר את זה
מה שאתה מדבר אליו ניקרא monetary policy והוא עוזר לממשלה לכוון את כמות הכסף שיש בכלכלה
יותר כסף מוזרם משמע "יותר קל" להשיג כסף מה שבאופן תיאורטי אמור ליגרום לכלכלה ליצמוח (מה שקורא עכשיו בארהב)
ה "open market operations." זה משהוא שאוהבים בארהב לעשות,הממשלה מיתערבת בתור גוף עם הרבה כסף והוא יכל ליקנות נכסים ובכך לגם להזרים כסף לתוך הכלכלה וגם לעלות את הביקוש.
בנוסף הממשלה יכולה להדפיס כסף ולתת אותו לבנקים באיזה ריבית שתירצה, ככל שהריבית תהיה יותר נמוך ככה זה היה יותר משתלם לבנקים שכן הם מלווים אותו ללקוחות הבנק בריבית גבוהה יותר, מה שממריץ את הכלכלה.

נניח שהממשלה נתנה לבנק 100 שקל,עלפי חוק המדינה קובעת מה סף המינימום שיש לבנק להחזיק מכסף זה במזומן, נגיד 20% (מספר רנדומלי שקבעתי)
אז הוא יכל להלוות 80 שח ללקוחות.
לקוחות אלה לא מבזבזים את כל ה 80 שח האלה ומפקידים חצי בבנק למטרה אחרת
וכך הבנק מלווה 80% מה 40 שח שהם הפקידו וכך הלאה
מה שקורא כאן בעצם שהממשלה הדפיסה 100 שח אך הכסף שהוזרם לשוק גדול יותר
(לכן יש יותר כסף במחינה מספרים מאשר מה שמוצג "במחשב")

מציע לך ליקרוא את הספר שציינתי

*לא מייעץ ואני בכלל לא מבין כלום

 

[ברננקי]

הדבר היחיד שעוצר את התהליך הזה מלהיות אינסופי הוא "יחס הלימות הון"

איך זה עוצר את התהליך?
נניח שיש 10 ש"ח בעולם שמוחזקים אצל אדם אחד (נקרא לו אלן). יום אחד הכריזו שאפשר להלוות ברזרבה חלקית עם יחס הלימות הון של 10%, אז אלן הלווה 100 ש"ח לכל מיני אנשים.
אדם בשם ברננקי לווה 10 ש"ח מאלן ופתח עם ההון הזה בנק בשם federal constraint. עכשיו ברננקי יכול להלוות 100 ש"ח לכל מי שירצה. כלומר במקום ה 10 ש"ח שהיו בעולם לפני הבנקאות ברזרבה חלקית, עכשיו מסתובבים בעולם: 90 ש"ח שאלן הלווה (לא 100 כי 10 מתוכם נעולים במרתפים של ברננקי) ו- 100 ש"ח שברננקי הלווה. כלומר 10 ש"ח שהפכו ל 190, וזה יכול להמשיך ולהמשיך וכל זה עם אותו יחס הלימות הון. (או שפספסתי משהו מהותי, אינני באמת בן).

 

[כימאי]

וזה יכול להמשיך ולהמשיך

מעניין. האם זה באמת מה שקורה בשווקים?

 

[ברננקי]

מעניין. האם זה באמת מה שקורה בשווקים?

אני לא יודע. וגם קורה משהו נוסף עם דמיון מסויים: בלקיחת משכנתא נדרש הון עצמי מינימלי - שלעיתים מושג ע"י לקיחת הלוואה מבנק אחר.
אני מנחש שמה שמעדן את התהליך היא הריבית, ולא יחס הלימות הון או יחס הון עצמי נדרש (שתמיד אפשר לייצר מלקיחת הלוואה אחרת). אבל שוב, אני לא כלכלן באמת, זהותי בדויה.

 

[אנון נימוס]

נניח שיש 10 ש"ח בעולם שמוחזקים אצל אדם אחד (נקרא לו אלן). יום אחד הכריזו שאפשר להלוות ברזרבה חלקית עם יחס הלימות הון של 10%, אז אלן הלווה 100 ש"ח לכל מיני אנשים.

אז אלן יכול להלוות 9 שח מתוך ה 10 שח שהיו לו, לא 100, וברננקי יכול להלוות 8.1 מהכסף שלווה מאלן, גם אם ברננקי עושה 20% לשנה
ולווה ב 10% לשנה לא תגיע ל 100 שח אחרי שנה, יותר ל אזור 11.6

 

[כימאי]

אז אלן יכול להלוות 9 שח מתוך ה 10 שח שהיו לו, לא 100, וברננקי יכול להלוות 8.1 מהכסף שלווה מאלן, גם אם ברננקי עושה 20% לשנה
ולווה ב 10% לשנה לא תגיע ל 100 שח אחרי שנה, יותר ל אזור 11.6

נשמע נכון, אבל זו בדיוק הנקודה שנידונה בהתחלה - שאם השם שלך הוא לא אלן או ברננקי אלא "נשיא הרפובליקה" אז בידך הכח כן "להפוך" 10 ש"ח ל-100 ש"ח, או 120 ש"ח או 240 ש"ח... עד ש....?

 

[אנון נימוס]

נשמע נכון, אבל זו בדיוק הנקודה שנידונה בהתחלה - שאם השם שלך הוא לא אלן או ברננקי אלא "נשיא הרפובליקה" אז בידך הכח כן "להפוך" 10 ש"ח ל-100 ש"ח, או 120 ש"ח או 240 ש"ח... עד ש....?

יש הרבה תאוריות לאינפלציה
בעיקרון זה הרבה כסף מחפש מעט מוצרים ....
אז לפעמים זה בגלל הדפסה של כסף, לפעמים זה מיעוט מוצרים לפעמים זה התעשרות פתאומית (גילוי גז, כיבוש קולוניות זרות ושדידתן) , אבל כן הדפסת כסף זו בהחלט אפשרות, בישראל של אחרי היפר אינפלציה המדינה נמנעת מלנקוט בשיטה זו, מה יקרה בעתיד ? שאלה טובה