עדכון עלויות ב-IRA של מיטב

[Johnnie]

אני רוצה שהמערכת תשתנה.

בהצלחה עם זה

 

[קמיליה]

בהצלחה עם זה

לא יפה ללעוג לחלשים.

ברור לי שנמלה לא יכולה להצליח להילחם בפילים.
אבל אל תשלול ממנה את זכות הצעקה

 

[איליה]

ברור לי שבסוף אצליח להשתלט על החומר, אבל הדרך תובעת ממני עשרות שעות ואולי אפילו מאות. אני סובלת כל דקה.

המלצה חמה: תשני את הגישה. את עוברת חוויה מאוד מאוד חשובה.

בדיוק כמו ש @מרק עוגיות כתבה, רובינו לא הכרנו את התחום ולהורים לא היה יכולת ללמד אותו.
עד לפני 9 שנים בשבילה הכל היה קסם, לא הבנתי כלום וסמכתי על אחרים. אז נכנסתי לפורום לונג של @Edward והתחלתי ללמוד ולקרוא. דיי מהר הבנתי שהשקעות ערך וזה לא בשבילי אך קיבלתי בוסט ראשוני מצויין ורשימת ספרות. קראתי את "המשקיע הנבון" של גראהם כמה פעמים בצורה יסודית ואיטית. מאז אני כל הזמן לומד. למה אני מספר זאת כי זה הכל בראש. ניתו להתייחס לזה כאל שיעמום טוטאלי (כמו הרבה מהחברים שלי מתייחסים לזה למרות שהם רואים שאפיאיו הגישה עובדת) או כאל חוויה מדהימה של לימוד תחום מרתק. אגב, אם את רוצה ספר יותר זורם להתחלה אז לכי על "הליכת אקראי בוול סטריט" של ג'ון מלכיאל.

לגבי מבול של מושגים ואותיות: תנסי להפעיל את הגישה המודלרית לפתרון הבעיות שאת משתמשת בה בעבודה. כדאי להבין את העיקר (למשל את הפוסטים המצויינים של @הסולידית) ורק אז לקרוא תוקבוקים על אותם פוסטים. תמיד ניתן לפשט את הבעיה.
יש גם את הפורום פה שיעזור לך עם המושגים.

בקיצור: התחלת לצעוד בדרך מרתקת ונראה לי שאת נחושה אז רק תשני קצת את הגישה ותהני מהתהליך והחוויה

 

[איליה]

ברור לי שנמלה לא יכולה להצליח להילחם בפילים.
אבל אל תשלול ממנה את זכות הצעקה

אבל בעולם קפיטליסטי הנמלה יכולה לקבל קצת מהעוגה של הפילים. ואז תהיה לך את הזכות לקבל את החלק שלך מהעוגה ולא תצטרכי את זכות הצעקה ואולי תשתמשי בזכות ההצבעה באסיפות של בעלי מניות (לא שזה יעזור יותר מהצעקה אך לפחות זאת פעולה שעושה משהו).

 

[c881]

אני כותבת על 'עם ישראל' ובעצם מתייחסת לעצמי. אני מסיקה ממה שקרה וקורה לי למה שקורה גם לאחרים. ואני עוד מעריכה את עצמי כאדם יותר אינטליגנטי ומשכיל מהממוצע.

עד כמה שידוע לי...
כאשר עורכים סקר ומבקשים מאוכלוסיה לדרג את יכולת הנהיגה/רכיבה שלה, התוצאה היא ש-80% ממקמים את עצמם מעל הממוצע.
הרי, אם אני חושב שאני מתחת לממוצע, כנראה שאמנע מלעלות על הכביש ואשאר בבית/אקח מונית.
קצב רכישת ההשכלה בדור האחרון כזה גבוה שכנראה ואכן (בני הדור הנוכחי) אינטליגנטים ומשכילים יותר מהממוצע באוכלוסיה שכולל 2 דורות מבוגרים יותר ודור צעיר יותר.

אני מעדיף לצאת מנקודת הנחה שאני לא מבין חומר שאני הולך ללמוד (אלא אם אני חוזר על חומר).
במקרים של השלכת האשמות, אני גם לוקח את ה"צד האשם" - עוזר לקדם את השיחה ולהתחיל לחפש פתרונות.

 

[קמיליה]

אני לא מוכנה שישללו ממני את תואר 'האינטליגנטית והמשכילה מהמוצע', אותו הענקתי לעצמי.
גם אם רוב האוכלוסייה משלה את עצמו אין בכך הוכחה שגם אני חלק מרוב זה.

מצד שני, אני מוכנה להסכים שחסרים לי הרבה כישורים הרלוונטים להצלחה בשוק ההון.
כפי שהתרשמתי מהאתר הזה, חסרה בי היכולת להפיק הנאה מהתמקחות על שברירי אחוזים, ובראש ובראשונה חסרה לי מנה גדושה של ocd (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית)

 

[איליה]

אני לא מוכנה שישללו ממני את תואר 'האינטליגנטית והמשכילה מהמוצע', אותו הענקתי לעצמי.
גם אם רוב האוכלוסייה משלה את עצמו אין בכך הוכחה שגם אני חלק מרוב זה.

מצד שני, אני מוכנה להסכים שחסרים לי הרבה כישורים הרלוונטים להצלחה בשוק ההון.
כפי שהתרשמתי מהאתר הזה, חסרה בי היכולת להפיק הנאה מהתמקחות על שברירי אחוזים, ובראש ובראשונה חסרה לי מנה גדושה של ocd (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית)

כתבת אוקסימורון המראה שכפי הנראה את חושבת על עצמך יותר מדי.
אם את אינטליגנטית מהממוצע ומגיע מרקע מתמטי וכלכלי אז המושג של ריבית דריבית ברור לך כשמש. ואם כך אמורה להיות ברורה המשמעות של אותם שברי אחוזים בטווח ארוך.

אבל את לא מבינה את המשמעות הזאת ומזה אני יכול להסיק כמה מסקנות:
1. את לא יותר אינטליגנטית ומשכילה מהממוצע
2. אם את כן אז את בוחרת להתקרבן ולתמון את הראש בחול. אז במקום דיון רציונאלי את מתחילה להסיק שיש לנו OCD.

כפי שכבר אמרתי - כדאי לשנות גישה ולהגיד שלום כיתה א'.

 

[קמיליה]

לאיליה,
1. בערך מחצית מהאוכלוסיה נמצאת מעל הממוצע, כך שזו לא מחמאה כל כך גדולה (ו 50% בדיוק מעל החציון)
2. אין לי רקע מתמטי וכלכלי ברמה סבירה
3. הבנתי את חשיבות שברירי האחוזים בחיסכון לטווח ארוך
4. אני שונאת את תהליך המיקוח / סחר סוסים, ומעולם לא הייתי טובה בו
5. דבר לא ישכנע אותי שהאתר הזה לא רווי ocd. לדוג' אנשים שרושמים כל שקל הוצאה במשך שנה שלמה
6. נכון שאני מקטרת ומתלוננת. זו הוצאת קיטור. לא גישה קורבנית שמטילה את האחריות על אחרים. יש הבדל

 

[מרק עוגיות]

אם את אינטליגנטית מהממוצע ומגיע מרקע מתמטי וכלכלי אז המושג של ריבית דריבית ברור לך כשמש. ואם כך אמורה להיות ברורה המשמעות של אותם שברי אחוזים בטווח ארוך.

לאנשים גם ברורה המשמעות של אכילת עודף סוכרים או אי עשיית מספיק פעילות גופנית. זה לא אומר שיש להם את כח הרצון לשנות את ההתנהגות שלהם לפי זה. וזה יותר קל למי ששונא מתוקים או אוהב ספורט. כנ"ל פה: אם יש שני אנשים שמבינים את המשמעות של דמי הניהול, אבל אחד שונא התעסקות מהסוג הזה ולשני לא אכפת (או אפילו אוהב??) אז השני ישקיע יותר בשיפור דמי הניהול שלו.

ולגבי "רקע מתמטי וכלכלי", אני חושבת שבלבלת בין @קמיליה לביני.

 

[c881]

1. @קמיליה את הגדרת את עצמך "יותר אינטליגנטי ומשכיל מהממוצע." לא אמרת בכמה.
ותראי איזה יופי הפכת את זה מ"אני טובה יותר מ..." ל-"אני בסך הכל עוד אחת מהעדר".
2. רקע מתמטי להסתדר כלכלית - מספיק חשבון של כיתה ד'. הרבה מהשטויות שדוחפים אחרי זה רק גורמים לאנשים לשנוא חשבון/מתמטיקה ולחשוב שהם גרועים בזה.
4. אני לא מתמקח. אני מבקש יפה במייל.
עונים לי בכן, אני שמח.
עונים לי בלא, אני מחפש "חבר חדש".
5. לרשום כל שקל הוצאה זה צד אחד בלבד. שכחת גם את ההכנסה ואת ההוצאות של כל יתר בני המשפחה.
וזה לא OCD, זה הרגל.
כל פעם שאני רוכב על דו"ג אני עם קסדה, ז'אקט, כפפות, אטמי אזניים...
מה כבר יקרה אם פעם אחת לא אחבוש קסדה? בכל ה-21 שנה האחרונות ניצלתי אותה רק פעם אחת.
כל פעם שאני מכין חביתה אני שובר ביצים, מערבב אותם בכוס מוסיף למחבת רותח, את רוצה לנסות את התהליך פעם תוך כדי דילוג על אחד מהשלבים?

 

[daat99]

1. בערך מחצית מהאוכלוסיה נמצאת מעל הממוצע, כך שזו לא מחמאה כל כך גדולה (ו 50% בדיוק מעל החציון)

את מבינה שהממוצע והחציון זה שני דברים שונים?
חצי מהאוכלוסייה נמצאת מעל החציון אבל הרבה יותר מחצי נמצאים מתחת לממוצע.

4. אני לא מתמקח. אני מבקש יפה במייל.
עונים לי בכן, אני שמח.
עונים לי בלא, אני מחפש "חבר חדש".

גם אצלי זה כך.
תהליך התמקחות לא צריך להיות מורכב או מסובך.
כשרציתי הנחות בהמרת והעברת מט"ח תיאמתי פגישה עם מנהל סניף הבנק שלי ופשוט אמרתי לו "אני מתכנן לבצע המרות והעברות מט"ח לחו"ל פעם ברבעון בסכומים שמייצגים את כל החסכונות שלי - בכמה אתה יכול להוריד לי את העמלות?".
הוא הכניס כמה מספרים למחשבון, חשב טיפה ואז אמר לי מספר מסוים.
בשלב הזה אמרתי תודה רבה ויצאתי משם שמח שקיבלתי הנחה.
לא טרחתי לנסות להוריד אותו עוד או להתווכח והשיחה אפילו לא התקרבה למצב של אי נעימות.
הכל עניין של גישה.

5. לרשום כל שקל הוצאה זה צד אחד בלבד. שכחת גם את ההכנסה ואת ההוצאות של כל יתר בני המשפחה.
וזה לא OCD, זה הרגל.

אני מסכים עם זה ב-100%.
הכל עניין של הרגל ולא כל הרגל הוא OCD.

 

[c881]

@קמיליה אני חושב שצריך לחדד נקודה לגבי הרישום.
את הרישום אני מנסה להנחיל למשפחות שאני מלווה ב"פעמונים".
את לא מאמינה כמה אנשים מרוויחים ועדיין בסוף החודש הם לא יודעים "לאיפה הלך הכסף".
F*CK סוף החודש, אמצע החודש.
יש לנו 2 כרטיסי אשראי לכל אחד, כרטיס דביט, פנקס צקים ומושכים בשבוע סכום מזומן לקניות בקיוסק עם הילדים בדרך מבית הספר לחוג. ובל נשכח קניות בתשלומים...
אז כן, בהתחלה זה כואב ומעצבן ואנשים לא מבינים מה אני רוצה מהם.
אחרי חודש (בתקווה) אם לא 4 חודשים, זה מחלחל ופתאום רואים היום כמה כסף "ירד לנו" ב-10 לחודש הבא.
ונכון, תמיד אפשר היה להכנס לאתר של ישראכרט/ויזה לראות את הסכום (אם באמת רצינו).
אבל, אנחנו לא באמת רוצים. אנחנו מגהצים את עצמנו לדעת בלי לזכור שהוצאנו כסף והעובדה ש-המלווה דורש לרשום את זה כל יום, גורם ל"עקיצה קטנה" כשצריך להזכר בערב בכל ההוצאות של אותו יום.

שמעתי על אדם שזה לא מתאים למעמדו שידעו שעובד עם פעמונים ועדיין צריך לרשום, אז את כל ההוצאות הוא היה מסמס לאשתו שתרשום.
משפחה אתיופית שהאמא לא ידעה מספרים, אז היתה מסמנת את הכל כ-"טבלת יאוש".
מי שצריך את זה, ימצא את הדרך.

 

[קמיליה]

אני מסכימה לחלוטין שכל מי שהכסף נוזל לו בין האצבעות / לא יודע לאיפה הלך הכסף / לא גומר את החודש וכדומה חייב לנהל רישום מאוד מאוד מדוקדק של כל הוצאותיו.
ואם עצם הצורך לרשום גם עוצר אותו במעט מלבזבז - מה טוב.

אבל אדם הרחוק מאוד ממצב זה, שלעולם לא נמצא במינוסים / הלוואות משום סוג, ואפילו מצליח לחסוך סכום נכבד מדי חודש, לא חייב לבזבז את זמנו על עשיית רישומי הוצאות. אולי כפרויקט חד פעמי של חודש חודשיים, בכדי לקבל תמונה אך בטח לא באפן קבוע
אם הוא בכל זאת טורח לרשום כל שקל, נותר רק לתהות מה מניע אותו.
בעיני, ההסבר שזה הפך להרגל רק מחשיד אותו יותר ב ocd. אדם גם יכול להסביר שהוא התרגל לרחוץ את ידיו 600 פעמים ביום ולכן זו לא הפרעה.

נ.ב. חלק מבני משפחתי וחברי לוקים ב ocd. עד רמה מסוימת זוהי בעיני הפרעה חביבה ואפילו מועילה

 

[c881]

לתת שמות לתופעה מסויימת, לא משנה אותה. אלא אם אתה מאמין לשם שהתופעה קיבלה.
בואי נדבר על "שטיפת ידיים" - אני שוטף אחרי ביצוע פעולה מסויימת.
אם מדובר בהרגל - כל עוד לא ביצעתי את הפעולה המדוברת, אין צורך לשטוף ידיים.
אם מדובר ב-OCD... אני אשטוף את הידיים בין אם ביצעתי פעולה שמצדיקה ובין שלא או שאתלכלך כדי לתת לעצמי תרוץ.

דוגמה ל"הלם קרב" שהפך ל"תסמונת פוסט טראומטית"

נ.ב.
א. מה זה "מצליח לחסוך סכום נכבד"? במספרים מוחלטים או באחוזים?
ב. מה זה "לבזבז את זמנו"? כמה זמן את חושבת שלוקח לי לפתוח קובץ אקסל ולרשום 3 שורות של "תאריך, איפה קניתי ובכמה".
ה"שיקוף הראשוני" לוקח זמן - עד כמה שעות טובות שחופרים כמה חודשים אחורה.
הרישום היום-יומי אמור להסתכם ב-5 דקות.

 

[Yevgeny]

אם הוא בכל זאת טורח לרשום כל שקל, נותר רק לתהות מה מניע אותו.

אני יכול להגיד לך שזה יכול להיות הרבה פחות טרחה ממה שזה נדמה לך - תלוי ברמת הפירוט והדיוק הנדרשת.

אני משקיע כמה שעות פעם-פעמיים בשנה בשביל להוריד את כל התנועות מאתר הבנק וכרטיסי האשראי, לסדר אותם בגליון אחד ולסווג אותם. אני מקפיד כמעט ולא לבצע עסקאות במזומן כך שהחלק ה"לא ידוע" הוא זניח למדי גם אם שוכחים משהו. פירוט לגבי רכישות באינטרנט - תמיד אפשר לבדוק במייל/באתר בדיעבד אם לא זוכרים מה הרכישה, ובאופן כללי כמעט כל שורה אפשר לשייך גם בדיעבד בקלות יחסית לתחום ההוצאה הרלוונטי. אז אני לא יודע כמה מההוצאה שלי בסופר היא על עגבניות, אבל אני כן יודע כמעט כל דבר מעבר לזה - מה שמאפשר לי לקבל תמונת מצב טובה של הוצאות שלי בהתאם לקטגוריות חשובות (רכב, בילויים, דירה, טיולים, עמלות, וכו').

לי זה למשל חשוב כדי להבין מה התקציב הממוצע שלי - למרות שהוא תנודתי מאוד בחודשים מסוימים, במיוחד עם ובלי הוצאות שקשורות לטיולים בחו"ל (שאני עושה לא מעט).

 

[Johnnie]

לא יפה ללעוג לחלשים.

ברור לי שנמלה לא יכולה להצליח להילחם בפילים.
אבל אל תשלול ממנה את זכות הצעקה

לא לעגתי. אני פשוט אוחז בדעה שלנסות ולחנך/לשנות את העולם זה דבר פשוט בלתי אפשרי. לרטון על כך, מעבר לעובדה שזה מתיש ולא מועיל, זה סתם יוצר אצלך תחושה קורבנית (אכלו לי שתו לי דפקו לי ועכשיו אני מסכן). לדידי, עדיף בהרבה לנסות ולהבין איך דברים פועלים ונסות לרתום אותם לטובתך.
אבל c881 ואיליה אמרו לך את אותו הדבר רק במילים אחרות, אז בטח כבר הבנת

 

[איליה]

נכון שאני מקטרת ומתלוננת. זו הוצאת קיטור. לא גישה קורבנית שמטילה את האחריות על אחרים. יש הבדל

הוצאת קיטור יעילה בתחנת כח - שם זה מסובב את הטורבינה ומייצר חשמל - כלומר זאת פעולה יצרנית שם.
לקטר ולהתלונן זאת לא פעולה יעילה ו\או מועילה. מסלול החיים שלנו הינו התוצאה של הבחירות שלנו ואם משהו לא מתסתדר אז צריך לפעול בכיוון. לקטר זה לא בדיוק לפעול בכיוון אלה להשלים עם המציאות. אם את משלימה עם המציאות זה אומר שהמציאות הזאת מתאימה לך בצורה כזאת או אחרת אז אל תקטרי. אם זה לא מתאים לך - תשני.
אני מקווה שעכשיו הנקודה לגבי התקרבנות ברורה יותר.

לגבי שאר הדברים כבר הגיבו לך.

 

[daat99]

לקטר ולהתלונן זאת לא פעולה יעילה ו\או מועילה.

לקטר ולהתלונן יש יעילות מבחינה פסיכולוגית.
לפעמים צריך לפרוק מתח ועצבים ולקטר ולהתלונן זו אחת הדרכים לעשות זאת.
זה אולי לא עוזר לך אבל אתה לא יכול להכליל ולקבוע שזה לא עוזר לאף אחד.

 

[Johnnie]

זה אולי לא עוזר לך אבל אתה לא יכול להכליל ולקבוע שזה לא עוזר לאף אחד.

לאלו שסובבים את המקטר זה בטוח לא עוזר. לאלו שסובבים את המקטר זה חופר.

 

[daat99]

לאלו שסובבים את המקטר זה בטוח לא עוזר. לאלו שסובבים את המקטר זה חופר.

בשביל זה יש מעגלי קיטור:
כל אחד מקטר בתורו, כולם מוציאים את העצבים וכולם יכולים להמשיך בחיים שלהם אחר כך