אני בת 22, מקווה להגיע לעצמאות כלכלית תוך 5-10 שנים 
קצת על עצמי- תמיד התעניינתי בעצמאות כלכלית אבל רק לאחרונה התחלתי ממש ללמוד את הנושא לעומק. אני אוהבת חופש ושונאת בוסים ובאמת שלא רואה את עצמי רוקדת לחלילו של אדם אחר למשך שארית חיי...
מצב כלכלי- עובדת כרגע בתור אופר (נני) בתנאים שמרשים לי לחסוך בין 5K-5.5K בחודש. לא להיט אבל זה אומר שבסוף השנה יהיה לי בתקווה חיסכון של לפחות 60K שיצטרף לחיסכון של 50K שההורים שלי (תבוא עליהם הברכה) חסכו לי בקופת גמל מאז שנולדתי.
שני הבעיות הכי קשות שאני רואה מולי בדרך לעצמאות כלכלית הן:
א. חוסר ההיכרות העמוק שלי עם עולם החסכונות הסולידיים. אני קוראת פה לא מעט בימים האחרונים ובכל זאת מבול המידע מציף אותי ומקשה עלי לקבל החלטה מה לעשות עם הכסף שלי- להוציא את הכסף שצובר כ5% ריבית בקופת הגמל ולהשקיע באפיק שאולי יניב יותר? לחכות עם הכסף בקופת גמל ובבנק עד שיהיו לי 200K ולהשקיע בIRA של IBI ש(נראה לי) גובה את העמלות הנמוכות ביותר, ובכך להימנע מאירועי מס שמכאיבים לכיס? האם באמת השיטה של הארי בראון, שנשמעה לי מדהימה כבר בפעם הראשונה שנתקלתי בה בסרטון יוטיוב לפני כמה שבועות, היא באמת כזאת טובה? לנהות אחרי הבטחות העושר של המהמרים במסחר היומי? (כאילו, אני לא באמת אעשה את זה. אבל לפעמים הריגוש קורץ לי
). אני מרגישה שככל שאני לומדת יותר אני יודעת פחות ושעד שלא אתנסה בזה ב"רטוב" אני לא באמת אבין.
ב. עולם המשכורות הישראלי לחסרי תואר ו/או ניסיון הוא מאכזב (בלשון המעטה). בעוד באוסטרליה, לדוגמא, אפשר למצוא עבודות קטיף שבהם אפשר להרוויח כ12K ש"ח בחודש, בישראל קשה למצוא עבודה, קשה ו"שחורה" ככל שתהיה, שתרשה לחסוך סכום מכובד. בהתחשב בכך שאני מעדיפה לסיים עם שלב החיסכון מהר ככל האפשר, המחשבה על שנים ארוכות ומשמימות בעבודות שיש לישראל להציע מעוררת בי סלידה. חשבתי לטוס לחו"ל לעבוד, אבל אז נוספים, מעבר למחירים המנטליים/רגשיים/חברתיים של עבודה בארץ אחרת, גם מחירים כספיים שצריך לשלם: שכר דירה (שממנו אוכל להימנע בשנים הקרובות אם אחזור לגור אצל ההורים אחרי שאסיים את העבודה הנוכחית שלי), כרטיס טיסה (יכול להיות משמעותי אם היעד רחוק ואגלה שקשה לי שם מדי), והכי מפחיד- בלת"מים כמו פציעה שבישראל חסרי משמעות בגלל הביטוח הרפואי ואילו בחו"ל יכולים לגרור אותי להוצאות כבדות.
מעבר לזה, אני מתלבטת אם השקעה סולידית היא אכן המשתלמת וה"נכונה" ביותר לעומת, למשל, השקעה ממונפת כמו קניית בית זול עם משכנתא ארוכת טווח ודמי השכרה שגבוהים מתשלום המשכנתא החודשי. כך אני אצור תזרים מזומנים פאסיבי שיכול להיתרגם לערימת מזומנים מכובדת אם תהיה עליית מחירים (שוקלת כרגע דירות סטודנטים בבאר שבע, השקעה בפרברים של אנגליה או השקעה בנדל"ן סופר זול ביוון).
אשמח לשמוע את דעתכם

קצת על עצמי- תמיד התעניינתי בעצמאות כלכלית אבל רק לאחרונה התחלתי ממש ללמוד את הנושא לעומק. אני אוהבת חופש ושונאת בוסים ובאמת שלא רואה את עצמי רוקדת לחלילו של אדם אחר למשך שארית חיי...
מצב כלכלי- עובדת כרגע בתור אופר (נני) בתנאים שמרשים לי לחסוך בין 5K-5.5K בחודש. לא להיט אבל זה אומר שבסוף השנה יהיה לי בתקווה חיסכון של לפחות 60K שיצטרף לחיסכון של 50K שההורים שלי (תבוא עליהם הברכה) חסכו לי בקופת גמל מאז שנולדתי.
שני הבעיות הכי קשות שאני רואה מולי בדרך לעצמאות כלכלית הן:
א. חוסר ההיכרות העמוק שלי עם עולם החסכונות הסולידיים. אני קוראת פה לא מעט בימים האחרונים ובכל זאת מבול המידע מציף אותי ומקשה עלי לקבל החלטה מה לעשות עם הכסף שלי- להוציא את הכסף שצובר כ5% ריבית בקופת הגמל ולהשקיע באפיק שאולי יניב יותר? לחכות עם הכסף בקופת גמל ובבנק עד שיהיו לי 200K ולהשקיע בIRA של IBI ש(נראה לי) גובה את העמלות הנמוכות ביותר, ובכך להימנע מאירועי מס שמכאיבים לכיס? האם באמת השיטה של הארי בראון, שנשמעה לי מדהימה כבר בפעם הראשונה שנתקלתי בה בסרטון יוטיוב לפני כמה שבועות, היא באמת כזאת טובה? לנהות אחרי הבטחות העושר של המהמרים במסחר היומי? (כאילו, אני לא באמת אעשה את זה. אבל לפעמים הריגוש קורץ לי

ב. עולם המשכורות הישראלי לחסרי תואר ו/או ניסיון הוא מאכזב (בלשון המעטה). בעוד באוסטרליה, לדוגמא, אפשר למצוא עבודות קטיף שבהם אפשר להרוויח כ12K ש"ח בחודש, בישראל קשה למצוא עבודה, קשה ו"שחורה" ככל שתהיה, שתרשה לחסוך סכום מכובד. בהתחשב בכך שאני מעדיפה לסיים עם שלב החיסכון מהר ככל האפשר, המחשבה על שנים ארוכות ומשמימות בעבודות שיש לישראל להציע מעוררת בי סלידה. חשבתי לטוס לחו"ל לעבוד, אבל אז נוספים, מעבר למחירים המנטליים/רגשיים/חברתיים של עבודה בארץ אחרת, גם מחירים כספיים שצריך לשלם: שכר דירה (שממנו אוכל להימנע בשנים הקרובות אם אחזור לגור אצל ההורים אחרי שאסיים את העבודה הנוכחית שלי), כרטיס טיסה (יכול להיות משמעותי אם היעד רחוק ואגלה שקשה לי שם מדי), והכי מפחיד- בלת"מים כמו פציעה שבישראל חסרי משמעות בגלל הביטוח הרפואי ואילו בחו"ל יכולים לגרור אותי להוצאות כבדות.
מעבר לזה, אני מתלבטת אם השקעה סולידית היא אכן המשתלמת וה"נכונה" ביותר לעומת, למשל, השקעה ממונפת כמו קניית בית זול עם משכנתא ארוכת טווח ודמי השכרה שגבוהים מתשלום המשכנתא החודשי. כך אני אצור תזרים מזומנים פאסיבי שיכול להיתרגם לערימת מזומנים מכובדת אם תהיה עליית מחירים (שוקלת כרגע דירות סטודנטים בבאר שבע, השקעה בפרברים של אנגליה או השקעה בנדל"ן סופר זול ביוון).
אשמח לשמוע את דעתכם
