ראשית, לא מדובר בטעות מערכתית, מדובר במדיניות ניהול הסיכונים של המערכת הבנקאית בארץ אל מול המערכת בחו"ל. להזכירכם, טרום 2008, החשיפה של המערכת הבנקאית לCDO/MBS הייתה נמוכה בעיקר לאור העובדה שהמפקח על הבנקים כפה ריתוק הון גבוה על המכשירים הללו שלא הייתה כדאית בבחינת יחסי הלימות ההון.
אין צורך להתרגז, בייחוד כי לא טענתי שהבנקים בוולסטריט יציבים מהבנקים בישראל. אתה טענת שקיים סיכון נמוך יותר שבנק זר יקרוס בגלל דירוג האשראי, ואני ציינתי שכבר קרס בנק שדורג גבוה יותר אז הטענה שדירוג האשראי לכשעצמו הוא מדד לקביעת יכולת פרעון של בנק הוא לא נכון.
הפיקוח על הבנקים בישראל הוא מאוד Strict, גם יחסי הנזילות (LCR) וגם יחסי הלימות ההון נמצאים ברף הגבוה בהשוואה לעולם והבנקים נוטלים סיכונים נמוכים בהשוואה למתחרים. אתם מכירים מערכת פיקוח בעולם שממנה דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה ובכך למעשה גוברת על בעלי המניות במינוי הדירקטורים? התשובה היא לא.
הטענה שלי בסך הכל היא שדירוג האשראי אינו מספיק, וגם לקובעי הדירוג יש שיקולים נוספים. יש לבצע ניתוח מעמיק לפי הפרמטרים המקובלים ולהכיר את הנתונים.