הסוג הזה של כתבות פשוט מגעיל אותי
אנשים לומדים תארים סוג ב' ("לימודי אסיה", "מנהיגות חברתית") ואז מתפלאים שאין עבודה
כן, אני סטונדט לביולוגיה, וזה די אירוני שאני אומר את זה-אבל אני לפחות מודע לזה, ואחרי שהבנתי שמהתואר הזה לא ייצא לי כלום, קמתי ועזבתי אחרי 4 קורסים. לא מתחרט.
אפשר ללמוד רפואה, מחשבים, כימיה, כלכלה, הוראה, ואפילו סוציולוגיה-כל אלה תארים עם מקצוע בסופם
כל הבעיה מתחילה בדקה 10:27-כשהיא אומרת בחיוך "הנה אני היום, מובטלת"-להיות מובטל זאת לא גאווה. להיות מובטל זה אומר שאת חיה על חשבון משלם המיסים-המקום האחרון שאדם צריך לרצות להיות בו. בהמשך אותה דקה, הכותב מהרהר בליבו ונזכר איך היה מורה מחליף, ואיך ייתכן שפתית שלג מיוחד שכמוהו ("נפלא" "מיוחד") יעבוד בעבודה כזו-אז הוא קם והתפטר. ממשיך באשמת דור ההורים ("ככה חינכו אותנו"), במעסיקים ("קביעות הפכה לנדירה"-הוא היה עובד הוראה!).
קיצר, 2 דקות הספיקו לי, תודה.
חוץ מזה, אני מסרב לקבל את הטענה שלאדם אין שליטה על גורלו, ש"מתגלה" כ"אמת צרופה" כל פעם מחדש בכתבות כאלה.
די, ניוז פלאש-אתם שולטים בחיים שלכם. לכו תעשו משהו עם עצמכם.
מותר לטעות, אבל גם צריך לקחת אחריות.