אז ככה, אני בן 22 גר באזור השרון, כבר תקופה שאני קורא בלוגים ומשוטט בפורום והחלטתי לספר את הסיפור הקטן שלי ואשמח לעזרה.
אני אתחיל דווקא מהתיכון, בתיכון הייתי תלמיד מאוד ממוצע ולא אחד ששאף לציונים גבוהים, בכל זאת הייתי ילד צעיר וטמבל אז פשוט הגעתי לציונים מאוד ממוצעים רק בשביל לקבל את הבגרות לא דחפתי מעבר לזה (הייתי בכיתה חברתית,לא מדעית וסיימתי מתמטיקה 3 עם ציון 100 ואנגלית 5 עם ציון גבוה), אחד בלי אש אפשר להגיד.
לאחר מכן הגיע השלב שרובנו עוברים ובעצם מתגייסים לצבא, קצת לפני הצבא הייתי מלש"ב עבדתי פה ושם אבל היה לי חור קטן בלב שהרגשתי שאני לא עושה עם עצמי משהו, אז בעודי מלש"ב החלטתי שאני רוצה להתגייס לקרבי, אז התגייסתי לחטיבת חי"ר מסוימת עברתי הכשרה נהנתי הרבה גם עם הקושי הפיזי, משם לקורס מ"כים לאחרמכן מ"כ בגדוד וסיימתי את השירות שלי, בזמן השירות קצת פיתחתי שנאה קטנה למערכת הצה"לית רק בגלל אי החופש והתייחסות לפרטים מאוד לא נחוצים אבל בסך הכל מאוד נהנתי מהשירות שלי הכרתי אנשים מעולים, הצבא פיתח אותי גם מבחינת יכולות חברתיות ופיקודיות והרגשתי מאוד accomplished מה שנקרא, ומה עם החור הקטן שהיה לי בלב מילאתי אותו בעזרת המסגרת והאנשים והפיתוח האישי מהשירות ובעיקר התחלתי לפתח אש לשיפור עצמי.
כבר בזמן השירות התחלתי להתעניין בנדל"ן(עוד לפני שמצאתי את הסולידית) והתחלתי לחקור, הסיבה לכך היא גם ממצב סוציואוקונומי נמוך בבית עם הורה אחד (אבא שלי, הוריי גרושים אבל עדיין בקשר מעולה עם אמא) שהביא אותי לחפש לאיך אני פותר את הבעיה הזאת ואיך אני עוזר לעצמי ולהורים שלי.
אז שאפתי להיות יזם, "להתעשר ולחיות בגדול" ולכן דווקא לימודים, השכלה גבוהה לא היה הנושא המדובר אצלי.
נקודה חשובה שנוספת לאחרכך - בצבא הבנתי כמה אני אוהב פעילות גופנית ואני אדבר על זה בהמשך.
סיימתי את השירות הצבאי שלי וכמו כל חייל משוחרר רציתי קצת לטעום מהחופש, להבין מה זה להיות חסר אחריות, ולהנות מטיול ארוך אז ארזתי את המוצ'ילה ויצאתי לדרכי עם עוד חבר להודו (לאחר זמן מה התפצלנו, הוא המשיך למדינה אחרת ואני המשכתי לבדי).
נהנתי מאוד, הכרתי הרבה אנשים וגיליתי תרבות מדהימה ובנוסף עשיתי הרבה חושבין עם עצמי, בהודו דווקא הבנתי שהחומריות היא לא מה שתמלא את החור בלב שלי, שלהתעשר לא יביא לי את מה שאני חושק בו, זה לא ימלא אותי.
הבנתי שהדבר הכי חשוב בשבילי לפחות זה החופש ושאני מוכן לתת הכל בשביל להשיג אותו.
ראיתי שם אנשים יוצאי דופן שחיים מלחם ללחם אבל עם שמחה שלא ראיתי בחיי בארץ.
למרות זאת, משהו הרגיש לי מוזר, בטיול הסדר יום שלי היה פשוט לגרבץ ולנפוש ובשלב מסוים הרגשתי שנמאס לי לגרבץ ואני מת לחזור לשגרה היומית. למעלה רשמתי שבצבא התאהבתי בפעילות גופנית ובעיקר בפיתוח גוף (מכון כושר) ורק חשבתי על זה כל הטיול, בשביל להקדיש זמן רב לזה דרוש להיות בשגרה, שכן צריך להשתדל לאכול בצורה מסוימת ולהתאמן רוב השבוע וזה מה שהיה חסר לי מאוד שם והבנתי שאפילו עם הרצון לחופש אני גם בנאדם של שגרה.
אני אוהב שיש שגרה מסוימת שאני קם מוקדם בבוקר, אוכל בצורה מסודרת ונקייה ומתאמן כמו בנאדם והבנתי שלעשות טיולים ארוכים זה פשוט לא בשבילי אבל עדיין מוכן לחתור אל החופש, המטרה הנעלה.
חזרתי מהטיול, גר בבית רק עם אבא שלי והתחלתי לעבוד בעבודה שגרתית (מועדפת), התרגלתי מאוד לשגרה ואני אוהב שאני יכול להתאמן בכיף שלי שיש לי את המכון שלי ואני מכין אוכל בצורה מסודרת נקייה וחסכונית.
התחלתי להשקיע בקרן השתלמות, בקופת גמל ובכללי להיות הרבה יותר חסכוני ובהמשך אפתח גם תיק השקעות(תודה רבה לסולידית).
אני מגיע לעבודה עם אופניים חשמליות ובאמת סבבה עם זה, אין ספק שאשמח לרכב אבל גם להתנייד עם אופניים כשאני לא מוציא עליהם שקל מבסוט לגמרי.
וכמו שאמרתי מקודם אחרי חושבין הבנתי שהחומריות לא תמלא לי את החור, אני בכל זאת רוצה את החופש אז התחלתי לחשוב מה הלאה?
אמרתי מקודם שאני רוצה להיות יזם גדול והכל אבל אחרי כל זה הבנתי שפשוט אהיה מסופק בלהיות יזם קטן עם רכישת כמה דירות שיסגרו לי את הפינה ואוכל לחיות מבלי להשתעבד.
בכל זאת אני מרגיש שמשהו מוזר שהרי אם אני בנאדם של שגרה ויהיה לי יותר מדי חופש, אני אשבור את הראש אני חייב עיסוק מסוים, ועם כל האהבה שלי לפעילות גופנית זה דווקא תחום שאני רוצה להשאיר כתחביב ולא כעיסוק קבוע.
הבנתי גם שאם אשאר בעבודה שלי (שכרגע היא Dead end job) יקח לי יותר זמן להגיע למטרה (המטרה = לקנות מספיק דירות שאוכל להתקיים מהם ואוכל לעזור להוריי כשיגיעו לגיל הזקנה).
ובכל זאת, גם אם אתקיים מהם ארצה לעסוק במשהו (אינני יודע מה זה המשהו הזה עדיין).
אז חשבתי לעצמי, אולי בכל זאת אלך לכיוון הלימודים, וזה לא שיש לי בעיה ללמוד, בנוסף אני מוצא את עצמי הרבה פעמים חסר עיסוק ומתעניין בנושאים לימודיים, כי לגרוע זה לא יכול הרבה ויש פוטנציאל להרוויח גם מבחינה העשרה, הרחבת אופקים, הנאה ולמצוא עבודה מסודרת ולפתח קריירה שתעסיק אותי בזמן שאני חותר אל החופש ותמלא לי את הריקנות ואולי אפילו בעתיד לפתוח עסק קטן אחרי שהגיע למטרה שלי.
* חשוב מאוד לציין אני לא אובדני, פשוט כשאין לי עיסוק שמעשיר אותי ומפתח אותי אני מרגיש מאוד ריקני ומתחיל לשאול את עצמי יותר שאלות על עצם קיומי מה התכלית שלי פה בעולם, ממש משבר קיומי. כשאני מתאמן במכון אני הכי נהנה בעולם ובאמת מרגיש בעננים זה נותן לי סיפוק מעל ומעבר, אבל בכל זאת כמה אפשר להתאמן חח..
אני באמת מאמין שבשביל להרגיש משמעות ולהיות אופטימי אפילו שעצם קיומנו הוא חסר משמעות ביקום כה עצום כרוך בלשאוף להיות הכי טוב שאנחנו רוצים, מכל בחינה - בריאותית, גופנית, כלכלית, מנטלית, חברתית וכו'.
עכשיו אחרי כל החפירה הזאת אני אגיע לפואנטה.
כרגע אני בצומת דרכים, החלטתי שאני אלך לכיוון הלימודים, והחלטתי לנסות ללמוד בפתוחה .
הסיבות:
1. המטרה הקרובה שלי היא לקנות את הדירה הראשונה שלי עד גיל 25 ולכן אני עדיין רוצה להמשיך לעבוד, עם הפתוחה אני יכול לעבוד באותו הזמן
2. אין לי בגרות עם ציונים גבוהים בשביל מוסדות לימודים טובים ובנוסף לא עשיתי פסיכומטרי אבל שוב זה לא משנה כי אני רוצה לעבוד בזמן הלימודים
3. בנוסף צריך לעזור בבית ולכן לא יוכל לעזוב את הבית
כרגע הסמסטר הזה לקחתי קורס מתמטיקה קדם אקדמית בפתוחה בשביל להעלות את רמת המתמטיקה שלי ובשביל להבין מה כן יתאים לי אבל בכל זאת נשאלת השאלה מה אני לומד?
כמו שאמרתי בתיכון לא ממש הקדשתי זמן ללימודים, עם מתמטיקה 3 אפשר להבין שאין לי כנראה ראש ריאלי ממש אבל המקצועות הריאליים יביאו אותי יותר מהר למטרה אז אולי אנסה לתת בראש גם אם אני לא הכי חד.
לפני שאני מתחיל עם הדילמה שלי אני רוצה להגיד איפה אני רואה את עצמי.
את האמת אני לא רואה את עצמי מתכנת, אני לא אהיה מסוגל לשבת מול המחשב כל יום ולכתוב קוד גם אם כן אפתח חשיבה לוגית ואשתפר במתמטיקה, זה קצת מבאס כי וואלה בעבודה כזאת מרוויחים מעולה, אוכל להגיע למטרה שלי יותר מהר .
אני רואה את עצמי דווקא עובד עם אנשים, אולי מתעסק בשוק ההון ובנדל"ן, השקעות, אולי אם יתמזל מזלי אפילו קרן הון סיכון וכדומה.
אז יש כמה אופציות:
1. ללמוד חשבונאות וכלכלה - זה דווקא תחום שכן מאוד מעניין אותי ואני ממש אוהב ללמוד על כלכלה בזמן הפנוי שלי גם אבל לא ממש רואה את עצמי ממשיך לשנת השלמה ומתמחה לראיית חשבון, 7 שנים בהם ארוויח כמו שאני מרוויח בדיוק עכשיו וגם אז השכר לא יעלה דרסטית וגם אם כן אפתח קריירה בתחום, עד שאצבור ניסיון עד שאתחיל להרוויח כסף נורמלי יקח לא מעט זמן בפירמות פיננסיות (מה שכן יהיה לי ידע רחב יותר במיסוי שיכול לעזור לי בדרכי לאיסוף דירות).
2. ללמוד מדמ"ח - שוב אני לא רואה את עצמי מתכנת ומתעסק בכתיבת קוד אבל אולי אתפשר על הרצון, אקרע את התחת בלימודים קשים ואכנס לתחום בשביל להגיע למטרה שלי יותר מהר כי פשוט מרוויחים הרבה יותר.
3. ללמוד תואר דו חוגי כלכלה מדמ"ח מערכות ויישומים -אמנם זה תואר פחות ממוקד בתחום מסוים אבל ככה אלמד כלכלה שדווקא מאוד מסקרן אותי וגם אנסה ללמוד מדמח (ברמה קצת יותר נמוכה כי זה הוא תואר B.A) - ואני מניח שהכיוון בתואר הזה הוא להתעסק במערכות מידע BI Data Analyst Big Data וכדומה ופחות בכיוון של כתיבת קוד הארדקור שבו אפשר לשלב גם את תחום הכלכלה ולהביא אותו לידי ביטוי, אני מניח שאולי זה קצת פחות זמן על לשבת על התחת ולכתוב קוד כל היום, השכר לא גבוה כמו במשרות הייטק הארדקור אבל יותר נורמלי ממשרות עם השכלה פיננסית רגילה(כלכלה/מנהל עסקים/חשבונאות).
מבחינת העדפה אישית אעדיף חשבונאות וכלכלה אבל בוגר מרוויח בדיוק כמו שאני מרוויח עכשיו, אבל אני שואף להגיע למטרה יותר מהר בעיקר בגלל שהוריי מגיעים לגיל הזקנה, רק המקצועות הריאליים כיביכול יעזרו לי עם זה ולכן אני לא יודע מה לעשות ..
תודה לכל מי שקרא את החפירה, אשמח לשמוע עצות לאן להמשיך, מה ללמוד ואולי בכללי דברים וכיוונים אחרים שאתם חושבים שיכולים לעזור לי בקשר לסיפור והכיוונים שלי.
תודה רבה.
אני אתחיל דווקא מהתיכון, בתיכון הייתי תלמיד מאוד ממוצע ולא אחד ששאף לציונים גבוהים, בכל זאת הייתי ילד צעיר וטמבל אז פשוט הגעתי לציונים מאוד ממוצעים רק בשביל לקבל את הבגרות לא דחפתי מעבר לזה (הייתי בכיתה חברתית,לא מדעית וסיימתי מתמטיקה 3 עם ציון 100 ואנגלית 5 עם ציון גבוה), אחד בלי אש אפשר להגיד.
לאחר מכן הגיע השלב שרובנו עוברים ובעצם מתגייסים לצבא, קצת לפני הצבא הייתי מלש"ב עבדתי פה ושם אבל היה לי חור קטן בלב שהרגשתי שאני לא עושה עם עצמי משהו, אז בעודי מלש"ב החלטתי שאני רוצה להתגייס לקרבי, אז התגייסתי לחטיבת חי"ר מסוימת עברתי הכשרה נהנתי הרבה גם עם הקושי הפיזי, משם לקורס מ"כים לאחרמכן מ"כ בגדוד וסיימתי את השירות שלי, בזמן השירות קצת פיתחתי שנאה קטנה למערכת הצה"לית רק בגלל אי החופש והתייחסות לפרטים מאוד לא נחוצים אבל בסך הכל מאוד נהנתי מהשירות שלי הכרתי אנשים מעולים, הצבא פיתח אותי גם מבחינת יכולות חברתיות ופיקודיות והרגשתי מאוד accomplished מה שנקרא, ומה עם החור הקטן שהיה לי בלב מילאתי אותו בעזרת המסגרת והאנשים והפיתוח האישי מהשירות ובעיקר התחלתי לפתח אש לשיפור עצמי.
כבר בזמן השירות התחלתי להתעניין בנדל"ן(עוד לפני שמצאתי את הסולידית) והתחלתי לחקור, הסיבה לכך היא גם ממצב סוציואוקונומי נמוך בבית עם הורה אחד (אבא שלי, הוריי גרושים אבל עדיין בקשר מעולה עם אמא) שהביא אותי לחפש לאיך אני פותר את הבעיה הזאת ואיך אני עוזר לעצמי ולהורים שלי.
אז שאפתי להיות יזם, "להתעשר ולחיות בגדול" ולכן דווקא לימודים, השכלה גבוהה לא היה הנושא המדובר אצלי.
נקודה חשובה שנוספת לאחרכך - בצבא הבנתי כמה אני אוהב פעילות גופנית ואני אדבר על זה בהמשך.
סיימתי את השירות הצבאי שלי וכמו כל חייל משוחרר רציתי קצת לטעום מהחופש, להבין מה זה להיות חסר אחריות, ולהנות מטיול ארוך אז ארזתי את המוצ'ילה ויצאתי לדרכי עם עוד חבר להודו (לאחר זמן מה התפצלנו, הוא המשיך למדינה אחרת ואני המשכתי לבדי).
נהנתי מאוד, הכרתי הרבה אנשים וגיליתי תרבות מדהימה ובנוסף עשיתי הרבה חושבין עם עצמי, בהודו דווקא הבנתי שהחומריות היא לא מה שתמלא את החור בלב שלי, שלהתעשר לא יביא לי את מה שאני חושק בו, זה לא ימלא אותי.
הבנתי שהדבר הכי חשוב בשבילי לפחות זה החופש ושאני מוכן לתת הכל בשביל להשיג אותו.
ראיתי שם אנשים יוצאי דופן שחיים מלחם ללחם אבל עם שמחה שלא ראיתי בחיי בארץ.
למרות זאת, משהו הרגיש לי מוזר, בטיול הסדר יום שלי היה פשוט לגרבץ ולנפוש ובשלב מסוים הרגשתי שנמאס לי לגרבץ ואני מת לחזור לשגרה היומית. למעלה רשמתי שבצבא התאהבתי בפעילות גופנית ובעיקר בפיתוח גוף (מכון כושר) ורק חשבתי על זה כל הטיול, בשביל להקדיש זמן רב לזה דרוש להיות בשגרה, שכן צריך להשתדל לאכול בצורה מסוימת ולהתאמן רוב השבוע וזה מה שהיה חסר לי מאוד שם והבנתי שאפילו עם הרצון לחופש אני גם בנאדם של שגרה.
אני אוהב שיש שגרה מסוימת שאני קם מוקדם בבוקר, אוכל בצורה מסודרת ונקייה ומתאמן כמו בנאדם והבנתי שלעשות טיולים ארוכים זה פשוט לא בשבילי אבל עדיין מוכן לחתור אל החופש, המטרה הנעלה.
חזרתי מהטיול, גר בבית רק עם אבא שלי והתחלתי לעבוד בעבודה שגרתית (מועדפת), התרגלתי מאוד לשגרה ואני אוהב שאני יכול להתאמן בכיף שלי שיש לי את המכון שלי ואני מכין אוכל בצורה מסודרת נקייה וחסכונית.
התחלתי להשקיע בקרן השתלמות, בקופת גמל ובכללי להיות הרבה יותר חסכוני ובהמשך אפתח גם תיק השקעות(תודה רבה לסולידית).
אני מגיע לעבודה עם אופניים חשמליות ובאמת סבבה עם זה, אין ספק שאשמח לרכב אבל גם להתנייד עם אופניים כשאני לא מוציא עליהם שקל מבסוט לגמרי.
וכמו שאמרתי מקודם אחרי חושבין הבנתי שהחומריות לא תמלא לי את החור, אני בכל זאת רוצה את החופש אז התחלתי לחשוב מה הלאה?
אמרתי מקודם שאני רוצה להיות יזם גדול והכל אבל אחרי כל זה הבנתי שפשוט אהיה מסופק בלהיות יזם קטן עם רכישת כמה דירות שיסגרו לי את הפינה ואוכל לחיות מבלי להשתעבד.
בכל זאת אני מרגיש שמשהו מוזר שהרי אם אני בנאדם של שגרה ויהיה לי יותר מדי חופש, אני אשבור את הראש אני חייב עיסוק מסוים, ועם כל האהבה שלי לפעילות גופנית זה דווקא תחום שאני רוצה להשאיר כתחביב ולא כעיסוק קבוע.
הבנתי גם שאם אשאר בעבודה שלי (שכרגע היא Dead end job) יקח לי יותר זמן להגיע למטרה (המטרה = לקנות מספיק דירות שאוכל להתקיים מהם ואוכל לעזור להוריי כשיגיעו לגיל הזקנה).
ובכל זאת, גם אם אתקיים מהם ארצה לעסוק במשהו (אינני יודע מה זה המשהו הזה עדיין).
אז חשבתי לעצמי, אולי בכל זאת אלך לכיוון הלימודים, וזה לא שיש לי בעיה ללמוד, בנוסף אני מוצא את עצמי הרבה פעמים חסר עיסוק ומתעניין בנושאים לימודיים, כי לגרוע זה לא יכול הרבה ויש פוטנציאל להרוויח גם מבחינה העשרה, הרחבת אופקים, הנאה ולמצוא עבודה מסודרת ולפתח קריירה שתעסיק אותי בזמן שאני חותר אל החופש ותמלא לי את הריקנות ואולי אפילו בעתיד לפתוח עסק קטן אחרי שהגיע למטרה שלי.
* חשוב מאוד לציין אני לא אובדני, פשוט כשאין לי עיסוק שמעשיר אותי ומפתח אותי אני מרגיש מאוד ריקני ומתחיל לשאול את עצמי יותר שאלות על עצם קיומי מה התכלית שלי פה בעולם, ממש משבר קיומי. כשאני מתאמן במכון אני הכי נהנה בעולם ובאמת מרגיש בעננים זה נותן לי סיפוק מעל ומעבר, אבל בכל זאת כמה אפשר להתאמן חח..
אני באמת מאמין שבשביל להרגיש משמעות ולהיות אופטימי אפילו שעצם קיומנו הוא חסר משמעות ביקום כה עצום כרוך בלשאוף להיות הכי טוב שאנחנו רוצים, מכל בחינה - בריאותית, גופנית, כלכלית, מנטלית, חברתית וכו'.
עכשיו אחרי כל החפירה הזאת אני אגיע לפואנטה.
כרגע אני בצומת דרכים, החלטתי שאני אלך לכיוון הלימודים, והחלטתי לנסות ללמוד בפתוחה .
הסיבות:
1. המטרה הקרובה שלי היא לקנות את הדירה הראשונה שלי עד גיל 25 ולכן אני עדיין רוצה להמשיך לעבוד, עם הפתוחה אני יכול לעבוד באותו הזמן
2. אין לי בגרות עם ציונים גבוהים בשביל מוסדות לימודים טובים ובנוסף לא עשיתי פסיכומטרי אבל שוב זה לא משנה כי אני רוצה לעבוד בזמן הלימודים
3. בנוסף צריך לעזור בבית ולכן לא יוכל לעזוב את הבית
כרגע הסמסטר הזה לקחתי קורס מתמטיקה קדם אקדמית בפתוחה בשביל להעלות את רמת המתמטיקה שלי ובשביל להבין מה כן יתאים לי אבל בכל זאת נשאלת השאלה מה אני לומד?
כמו שאמרתי בתיכון לא ממש הקדשתי זמן ללימודים, עם מתמטיקה 3 אפשר להבין שאין לי כנראה ראש ריאלי ממש אבל המקצועות הריאליים יביאו אותי יותר מהר למטרה אז אולי אנסה לתת בראש גם אם אני לא הכי חד.
לפני שאני מתחיל עם הדילמה שלי אני רוצה להגיד איפה אני רואה את עצמי.
את האמת אני לא רואה את עצמי מתכנת, אני לא אהיה מסוגל לשבת מול המחשב כל יום ולכתוב קוד גם אם כן אפתח חשיבה לוגית ואשתפר במתמטיקה, זה קצת מבאס כי וואלה בעבודה כזאת מרוויחים מעולה, אוכל להגיע למטרה שלי יותר מהר .
אני רואה את עצמי דווקא עובד עם אנשים, אולי מתעסק בשוק ההון ובנדל"ן, השקעות, אולי אם יתמזל מזלי אפילו קרן הון סיכון וכדומה.
אז יש כמה אופציות:
1. ללמוד חשבונאות וכלכלה - זה דווקא תחום שכן מאוד מעניין אותי ואני ממש אוהב ללמוד על כלכלה בזמן הפנוי שלי גם אבל לא ממש רואה את עצמי ממשיך לשנת השלמה ומתמחה לראיית חשבון, 7 שנים בהם ארוויח כמו שאני מרוויח בדיוק עכשיו וגם אז השכר לא יעלה דרסטית וגם אם כן אפתח קריירה בתחום, עד שאצבור ניסיון עד שאתחיל להרוויח כסף נורמלי יקח לא מעט זמן בפירמות פיננסיות (מה שכן יהיה לי ידע רחב יותר במיסוי שיכול לעזור לי בדרכי לאיסוף דירות).
2. ללמוד מדמ"ח - שוב אני לא רואה את עצמי מתכנת ומתעסק בכתיבת קוד אבל אולי אתפשר על הרצון, אקרע את התחת בלימודים קשים ואכנס לתחום בשביל להגיע למטרה שלי יותר מהר כי פשוט מרוויחים הרבה יותר.
3. ללמוד תואר דו חוגי כלכלה מדמ"ח מערכות ויישומים -אמנם זה תואר פחות ממוקד בתחום מסוים אבל ככה אלמד כלכלה שדווקא מאוד מסקרן אותי וגם אנסה ללמוד מדמח (ברמה קצת יותר נמוכה כי זה הוא תואר B.A) - ואני מניח שהכיוון בתואר הזה הוא להתעסק במערכות מידע BI Data Analyst Big Data וכדומה ופחות בכיוון של כתיבת קוד הארדקור שבו אפשר לשלב גם את תחום הכלכלה ולהביא אותו לידי ביטוי, אני מניח שאולי זה קצת פחות זמן על לשבת על התחת ולכתוב קוד כל היום, השכר לא גבוה כמו במשרות הייטק הארדקור אבל יותר נורמלי ממשרות עם השכלה פיננסית רגילה(כלכלה/מנהל עסקים/חשבונאות).
מבחינת העדפה אישית אעדיף חשבונאות וכלכלה אבל בוגר מרוויח בדיוק כמו שאני מרוויח עכשיו, אבל אני שואף להגיע למטרה יותר מהר בעיקר בגלל שהוריי מגיעים לגיל הזקנה, רק המקצועות הריאליים כיביכול יעזרו לי עם זה ולכן אני לא יודע מה לעשות ..
תודה לכל מי שקרא את החפירה, אשמח לשמוע עצות לאן להמשיך, מה ללמוד ואולי בכללי דברים וכיוונים אחרים שאתם חושבים שיכולים לעזור לי בקשר לסיפור והכיוונים שלי.
תודה רבה.
