מסע יציאה מבור כלכלי - חיסול הלוואות בגובה 90 אש"ח תוך שנה וקצת

[Delver]

ק"צ לא סבבה (ריבית 8.35%) - 71,400 ש"ח החזר של 370 ש"ח בחודש

ממש לא סבבה, תשקול לפרוע, אפילו חלקית.

 

[זריקת תבונה]

ממש לא סבבה, תשקול לפרוע, אפילו חלקית.

יש לי הזדמנות לקבל הלוואה של 6 שנים של פריים מינוס חצי.
העניין הוא שזה יעלה לי את ההחזר החודשי מ370 ש"ח ל1,130 ש"ח.

 

[צדיק נסתר]

עצמאי זה אופי
אם זה מה שאתה רוצה לעשות וגידור הסיכון הוא 50,000 שקל לא הייתי מהסס
השאלות שיש לי (היות ואני לא מכיר את המיזם)
מה הסיכון למיקום הגיאוגרפי?
מה הסיכון במקרה מלחמה איך הוא יושפע?
מה הנחיצות שלך בעסק בכל שלב?
מה קורה אם באמצע אתה נקרא שנית למילואים?

אחרי שיש לך את התשובות תתקדם
קח בחשבון שיש לך חגורת בטחון בדמות דמי אבטלה
בהצלחה!

 

[Delver]

יש לי הזדמנות לקבל הלוואה של 6 שנים של פריים מינוס חצי.
העניין הוא שזה יעלה לי את ההחזר החודשי מ370 ש"ח ל1,130 ש"ח.

להעלות את ההתחייבות החודשית מצב הנוכחי זו אפשרות פחות טובה. למה לא לפדות מהכסף הקיים? (קה"ש / קרן כספית)

 

[זריקת תבונה]

השאלות שיש לי (היות ואני לא מכיר את המיזם)
מה הסיכון למיקום הגיאוגרפי?
מה הסיכון במקרה מלחמה איך הוא יושפע?
מה הנחיצות שלך בעסק בכל שלב?
מה קורה אם באמצע אתה נקרא שנית למילואים?

אחרי שיש לך את התשובות תתקדם
קח בחשבון שיש לך חגורת בטחון בדמות דמי אבטלה
בהצלחה!

1. אין משמעות למיקום גיאוגרפי, קהל הלקוחות הם דוברי עברית למרות שניתן לתרגם את המיזם לשפות שונות.
2. לא תשפיע עליו באופן מהותי.
3. בשלבים הראשונים הכרחי מאוד, לפחות בשנה הראשונה של הפעילות, לאחר מכן אין בעיה להחליף 80% ממני בעובדים בשכר שעתי ואני אמשיך לתת תמיכה וניהול שיווק בגובה של כ20 שעות בחודש.
4. בעיה.. תעסוקה זה בסדר, אפשר להתכונן לזה, אבל לצו 8 זה בעיה להיערך.
בשנה הראשונה של המיזם יהיה קשה מאוד להחליף אותי, גם הפיתוח, גם הייצור וגם השיווק והפצה עלי ואני מכיר את הכל, קריאה למילואים בהפתעה תעצור את התהליכים ויהיה קשה לחזור לעניינים אח"כ.
תודה על השאלה הזו!!

 

[זריקת תבונה]

להעלות את ההתחייבות החודשית מצב הנוכחי זו אפשרות פחות טובה. למה לא לפדות מהכסף הקיים? (קה"ש / קרן כספית)

קרן הכספית היא ללא שימוש ייעודי, אבל אנחנו צריכים להחליף את הרכב ומתכננים מעבר ממקום הפינוי שלנו לדירה שכורה באוגוסט וצריך להשיג ריהוט ובצ"מ.
ואפילו יש חלום לחופשה קצרה עם האישה והילדים, גם להם מגיע קצת אסקפיזם אחרי שלא ראו את אבא והבןזוג שלהם לתקופה כל כך ארוכה...
זה מרגיש לי חילול קודש לפרוע קרן השתלמות.

 

[פטל ואוכמניות]

לגבי לקחת סיכון ולהשתכר כעצמאי, זו גישתי:
- אם בת הזוג שלך מכניסה נטו לפחות 75% מההוצאות החודשיות, הסיכון סביר. אחרת משק הבית בסיכון כנראה מיותר.
- חלופה, להקציב זמן למיזם שאם לא יעמוד בצפי תוכל לעבור לעבודה כשכיר תוך זמן קצר. כל זאת בהנחה שאתה עדיין מסוגל לעמוד בהוצאות משק הבית כולל ההכנסות של בת הזוג.
אחרת, תחזור להיות שכיר ותפתח מיזם בזמן פנוי, אולי עוד כמה שנים.

 

[זריקת תבונה]

אחרת, תחזור להיות שכיר ותפתח מיזם בזמן פנוי, אולי עוד כמה שנים.

אני לא יודע אם קראת את הפוסטים הקודמים, אני עצמאי מ2019, וזוגתי מ2010. יש לנו מספר עסקים ובין לבין אני מפלרטט עם עולם השכירים. העניין הוא שכל פעם שאני חוזר להיות שכיר אני מתישהו משתעמם ומפסיק להיות פרודקטיבי וזה מכבה אותי ברמה שקשה להגיע לעבודה לפעמים, ככה זה אני.

אין כזה דבר זמן פנוי בעצמאיים, כל הזמן עובדים, כל הזמן משדרגים את העסק הקיים וחושבים איך להפוך אותו לאפקטיבי יותר ורווחי יותר, זה מה שמעניין בזה

 

[Delver]

זה מרגיש לי חילול קודש לפרוע קרן השתלמות

האלטרנטיבה שאתה מציע זה לקנות רכב ולצאת לחופשה כשהמימון לזה הוא הלוואה צמודה עם 8 אחוז ומשהו ריבית.
מה יותר חילול הקודש?
תחשוב על זה

 

[זריקת תבונה]

האלטרנטיבה שאתה מציע זה לקנות רכב ולצאת לחופשה כשהמימון לזה הוא הלוואה צמודה עם 8 אחוז ומשהו ריבית.
מה יותר חילול הקודש?
תחשוב על זה

כשאתה צודק, אתה צודק, אחשוב על זה. ולדיוק, הריבית היא משוכללת, אחרי ההצמדה

 

[פטל ואוכמניות]

והכי חשוב, יש לי זמן

אין כזה דבר זמן פנוי בעצמאיים

טוב, לא הבנתי עד הסוף אם אין לך זמן בכלל או בדיוק להיפך... בכל אופן, אני חושבת שלטובת משק בית מאוזן עדיף שאחד יהיה שכיר מאשר שני עצמאיים; אם שניכם עצמאיים, אז אולי אחד עם הכנסה קבועה כריטיינר. הכיוון שאני הייתי לוקחת זה איך להבטיח בסיס כלכלי בסיסי סביר שיכסה את הוצאות משק הבית. מבחינתי זו העדיפות, גם אם זה אומר להשתעמם כשכיר/ה לתקופה של כמה שנים.

 

[זריקת תבונה]

טוב, לא הבנתי עד הסוף אם אין לך זמן בכלל או בדיוק להיפך

הכוונה היא שיש לי זמן כרגע להקמת מיזם, דבר נדיר יחסית, כי כאמור אנחנו ממלאים את הזמן הפנוי בעסק.
ואוקי, אקח לתשומת ליבי מה שאת אומרת תודה

 

[זריקת תבונה]

עדכון תקופתי:
החלטנו לקחת את העצות שנתתם פה ובפרטי, וסגרנו את מסלול המשכנתא הגרוע וזה תמונת המצב הנוכחי שלנו עם הנכסים וההתחייבויות

תמונת מצב נוכחית:
נכסים:
בית: 2M
פנסיות: 314,172
קרנות השתלמות: 397,280
נזיל: 32,000
סך נכסים נזילים (פרט לבית + רכב): 429,280

התחייבויות:
משכנתא: 345,336
שמורכבת מ:
קל"צ (ריבית 2.13%) - 137,300 ש"ח החזר של 1,860 ש"ח בחודש
ק"צ סבבה (ריבית 3.05%) - 66,197 ש"ח החזר של 480 ש"ח בחודש
פריים (ריבית 5.4%) - 141,838 ש"ח החזר של 1,350 ש"ח בחודש


בנוסף לכך, פספסתי מענק של 60,000 ש"ח אבל הרווחתי פרופורציה לחיים.
אחד הסרטים האהובים עלי הוא "Moneyball" סרט על בייסבול ואקונומטריקה, שני נושאים שאני לא סובל, אבל איכשהו הסרט הוא יצירת מופת בעיני.
הציטוט שאני הכי אוהב בסרט הוא: "I hate losing more than I want to win" שהגיבור שמשוחק על ידי בראד פיט, מביע תסכול מכך שהשיטה לא עובדת ושהקבוצה שלו ממשיכה להפסיד. היום הרגשתי את זה.

כהרגלי לקראת סוף השבוע אני לוקח מנת רטלין ויושב על מחשב לסגור פינות. זכרתי כי ביום שני בבוקר נתקלתי בפרסום על מענק לעצמאיים שהם מילואימניקים, דבר ראשון שעשיתי הוא לשלוח הודעה לכל חברי הקרובים שהם מילואימניקים ועצמאיים. אח"כ רפרפתי על התנאים, ראיתי שאני זכאי והמשכתי בהמשך הלו"ז שלי. באותו היום לקחתי את הילדה לרופא שיניים (נסיעה של שעה ורבע לכל כיוון), שלוש פגישות, המשך מעבר דירה וסגירת פינות לפני חזרה למילואים, וכל זה עם החשש באוויר לתגובה האירנית כך שהראש היה עמוס.

בעודי סוגר פינות, אחת המשימות האחרונות הייתה להגיש את עצמי למענק המדובר, זה שהמלצתי לחברי להגיש את עצמם אליו, וגיליתי שהמענק נסגר כי מוצה הכסף שהוקדש אליו. והייתי כועס, הייתי מאוכזב מעצמי, מהדחיינות שלי. בזמן שהייתי על המחשב, המשפחה ישבה לאכול ארוחת ערב (פיצות שהכנו בבית), ולא הצלחתי לכבוש את הבאסה, ודיברתי על כך עם זוגתי, כמובן לא כעסתי על אף אחד חוץ מעל עצמי. אבל כעסתי, וזה ניכר מאוד, משהו שמאוד לא מאפיין אותי.

לאחר שנרגעתי (שוקולד תמיד עוזר), ניתחתי עם עצמי מה בעצם קרה, איך זה שפספסתי את ההזדמנות הזו. ויותר חמור מזה, למה אני לא שם את זה בפרופורציה הנכונה, למה אני מתעסק בפספוס הבודד הזה במקום בכל ההישגים המדהימים (שמפורטים ביומן מסע הזה), זה גרם לי לחשוב על "הפסד" כמונח, האם באמת הפסדתי את הכסף? גם ככה הכסף הזה מעולם לא היה שלי. ברגעים כאלו אתה מקווה שזה יספיק יכאיב לך ושפעם הבאה לא תעשה את אותה טעות.

נקודת האור שלי מהסיפור הזה הוא ששלושה מתוך שבעה חברים הגישו בזמן את המענק וככל הנראה זכו בו, וכולם אמרו לי שהם לא שמעו על המענק הזה בכלל ובזכותי הם קיבלו את הכסף. אז מצד אחד אני מבואס, אבל מצד שני אני שמח וגאה בעצמי שדבר ראשון שעשיתי הוא לידע את חברי במשהו שהועיל להם.

הבן שלי הציע להביא לי את כל הכסף שהוא חסך "בבנק אבא" והבת שלי אמרה לי שהייתה משוכנעת שאני עומד לקלל מרוב שהיא ראתה אותי כועס. שוחחתי איתם על הנושא, הסברתי להם שמצבנו הכלכלי טוב מאוד ושלא חסר לנו כלום, ולפעמים מפספסים, וזה מעצבן. אני שמח שיצא לי לדבר איתם על זה אחרי שקצת התקררתי.

חזרתי למילואים. אני על מדים עכשיו, הסבב הראשון היה 264 ימים, אני מקווה שהשני יהיה פחות מזה.

 

[קפיטליסט מרושע]

לאחר שנרגעתי (שוקולד תמיד עוזר), ניתחתי עם עצמי מה בעצם קרה, איך זה שפספסתי את ההזדמנות הזו. ויותר חמור מזה, למה אני לא שם את זה בפרופורציה הנכונה, למה אני מתעסק בפספוס הבודד הזה במקום בכל ההישגים המדהימים (שמפורטים ביומן מסע הזה), זה גרם לי לחשוב על "הפסד" כמונח, האם באמת הפסדתי את הכסף? גם ככה הכסף הזה מעולם לא היה שלי. ברגעים כאלו אתה מקווה שזה יספיק יכאיב לך ושפעם הבאה לא תעשה את אותה טעות.

גישה נכונה. ברגע שמשהו אבוד, שמחים ממה שיש ולא ממה שהיה יכול להיות.

חזרתי למילואים. אני על מדים עכשיו, הסבב הראשון היה 264 ימים, אני מקווה שהשני יהיה פחות מזה.

תודה רבה על השירות שלך, מאחל לך שתחזור אתה וכל שאר המשרתים בריאים ושלמים הביתה. בזכותכם אנחנו כאן. תודה!

 

[winston]

עדכון תקופתי:
החלטנו לקחת את העצות שנתתם פה ובפרטי, וסגרנו את מסלול המשכנתא הגרוע וזה תמונת המצב הנוכחי שלנו עם הנכסים וההתחייבויות

תודה שכתבת. בהחלט מאוד מרשים לקרוא את מה שקרה לך, ובעיקר את התגובה ומה שקרה אחרי זה. עשה לי טוב על הבוקר. וכן, תודה רבה על השירות שלך עבור כולנו.

 

[דורון]

עדכון תקופתי:
החלטנו לקחת את העצות שנתתם פה ובפרטי, וסגרנו את מסלול המשכנתא הגרוע וזה תמונת המצב הנוכחי שלנו עם הנכסים וההתחייבויות

תמונת מצב נוכחית:
נכסים:
בית: 2M
פנסיות: 314,172
קרנות השתלמות: 397,280
נזיל: 32,000
סך נכסים נזילים (פרט לבית + רכב): 429,280

התחייבויות:
משכנתא: 345,336
שמורכבת מ:
קל"צ (ריבית 2.13%) - 137,300 ש"ח החזר של 1,860 ש"ח בחודש
ק"צ סבבה (ריבית 3.05%) - 66,197 ש"ח החזר של 480 ש"ח בחודש
פריים (ריבית 5.4%) - 141,838 ש"ח החזר של 1,350 ש"ח בחודש


בנוסף לכך, פספסתי מענק של 60,000 ש"ח אבל הרווחתי פרופורציה לחיים.
אחד הסרטים האהובים עלי הוא "Moneyball" סרט על בייסבול ואקונומטריקה, שני נושאים שאני לא סובל, אבל איכשהו הסרט הוא יצירת מופת בעיני.
הציטוט שאני הכי אוהב בסרט הוא: "I hate losing more than I want to win" שהגיבור שמשוחק על ידי בראד פיט, מביע תסכול מכך שהשיטה לא עובדת ושהקבוצה שלו ממשיכה להפסיד. היום הרגשתי את זה.

כהרגלי לקראת סוף השבוע אני לוקח מנת רטלין ויושב על מחשב לסגור פינות. זכרתי כי ביום שני בבוקר נתקלתי בפרסום על מענק לעצמאיים שהם מילואימניקים, דבר ראשון שעשיתי הוא לשלוח הודעה לכל חברי הקרובים שהם מילואימניקים ועצמאיים. אח"כ רפרפתי על התנאים, ראיתי שאני זכאי והמשכתי בהמשך הלו"ז שלי. באותו היום לקחתי את הילדה לרופא שיניים (נסיעה של שעה ורבע לכל כיוון), שלוש פגישות, המשך מעבר דירה וסגירת פינות לפני חזרה למילואים, וכל זה עם החשש באוויר לתגובה האירנית כך שהראש היה עמוס.

בעודי סוגר פינות, אחת המשימות האחרונות הייתה להגיש את עצמי למענק המדובר, זה שהמלצתי לחברי להגיש את עצמם אליו, וגיליתי שהמענק נסגר כי מוצה הכסף שהוקדש אליו. והייתי כועס, הייתי מאוכזב מעצמי, מהדחיינות שלי. בזמן שהייתי על המחשב, המשפחה ישבה לאכול ארוחת ערב (פיצות שהכנו בבית), ולא הצלחתי לכבוש את הבאסה, ודיברתי על כך עם זוגתי, כמובן לא כעסתי על אף אחד חוץ מעל עצמי. אבל כעסתי, וזה ניכר מאוד, משהו שמאוד לא מאפיין אותי.

לאחר שנרגעתי (שוקולד תמיד עוזר), ניתחתי עם עצמי מה בעצם קרה, איך זה שפספסתי את ההזדמנות הזו. ויותר חמור מזה, למה אני לא שם את זה בפרופורציה הנכונה, למה אני מתעסק בפספוס הבודד הזה במקום בכל ההישגים המדהימים (שמפורטים ביומן מסע הזה), זה גרם לי לחשוב על "הפסד" כמונח, האם באמת הפסדתי את הכסף? גם ככה הכסף הזה מעולם לא היה שלי. ברגעים כאלו אתה מקווה שזה יספיק יכאיב לך ושפעם הבאה לא תעשה את אותה טעות.

נקודת האור שלי מהסיפור הזה הוא ששלושה מתוך שבעה חברים הגישו בזמן את המענק וככל הנראה זכו בו, וכולם אמרו לי שהם לא שמעו על המענק הזה בכלל ובזכותי הם קיבלו את הכסף. אז מצד אחד אני מבואס, אבל מצד שני אני שמח וגאה בעצמי שדבר ראשון שעשיתי הוא לידע את חברי במשהו שהועיל להם.

הבן שלי הציע להביא לי את כל הכסף שהוא חסך "בבנק אבא" והבת שלי אמרה לי שהייתה משוכנעת שאני עומד לקלל מרוב שהיא ראתה אותי כועס. שוחחתי איתם על הנושא, הסברתי להם שמצבנו הכלכלי טוב מאוד ושלא חסר לנו כלום, ולפעמים מפספסים, וזה מעצבן. אני שמח שיצא לי לדבר איתם על זה אחרי שקצת התקררתי.

חזרתי למילואים. אני על מדים עכשיו, הסבב הראשון היה 264 ימים, אני מקווה שהשני יהיה פחות מזה.

אני רואה כאן התנהלות טובה מאוד. יש לך סדר מסויים מתי דברים נעשים, השהיה של שבוע זה סביר בהחלט. תכנון, ממש לא דחיינות. ואתה אומר שצריך ריטלין, כלומר נותן חשיבות לדיוק בפעולה של התכנון על תגובה אימפולסיבית. שוב, לדעתי מצויין.
היתה לך איזה סיבה לחשוב שזה יעלם לפני סוף השבוע? כנראה שלא. ולכן מה שאתה צריך עכשיו לעשות, זה לקוות שהכל לטובה, שיפתח סבב שני, ושאתה כבר בדקת את הפרטים, ולכן תוכל להרשם מייד.

 

[זריקת תבונה]

עדכון תקופתי:

נכסים:
קרנות השתלמות ותיק מניות: 474,300
עו"ש ומזומן: 54,000
פנסיות: 342,000
בית: 2M

התחייבויות:
משכנתא
מסלול פריים - מכוערת: 137,900 עם ריבית 5.3% שנתית
קל"צ - מדהימה: 129,000 עם ריבית 2.1% שנתית
ק"צ - מתוקה: 64,800 עם ריבית 2.8% שנתית

המיזם שדיברתי עליו בפוסט הקודם לא צלח, לצערי הוא לא עבר את השלב הכי חשוב, לא היה לו מספיק ביקוש, אז אחרי שהשקעתי בו כ-5,000 ש"ח וכ150 שעות עבודה הכנסתי אותו בצער רב למגירה.

"לא כל דבר הוא שיעור לפעמים אתה פשוט נכשל" - דוויט, המשרד.


המילואים נמשכים (416 ימים אנד קאונטינג) פינוי המשפחה מהבית נמשך אבל עם זאת, אנחנו רואים את האור באופק אז התחלתי להכין את השטח לחזרת המשפחה. צביעה של כל הבית, החלפת מטבח וסלון (פיצוץ מים בצינור שמתחת לכיור + שנה של פינוי עושים את שלהם).

צריך לעשות הרבה דברים, אבל קודם בואו נחזור הביתה, נאכסן את הווסט במחסן ואת המדים בארון. אחרי זה נחזור לטרוף את העולם, לאט לאט, ביס אחד אחרי השני.

 

[עידו ג]

יישר כוח. תודה על השירות והשיתוף!
ממש לא מובן מאליו.

 

[שוורצע_חייה]

צריך לעשות הרבה דברים, אבל קודם בואו נחזור הביתה, נאכסן את הווסט במחסן ואת המדים בארון. אחרי זה נחזור לטרוף את העולם, לאט לאט, ביס אחד אחרי השני

ריגשת!
מאחל לך רק טוב ובהצלחה.

 

[chen15]

עדכון תקופתי:

נכסים:
קרנות השתלמות ותיק מניות: 474,300
עו"ש ומזומן: 54,000
פנסיות: 342,000
בית: 2M

התחייבויות:
משכנתא
מסלול פריים - מכוערת: 137,900 עם ריבית 5.3% שנתית
קל"צ - מדהימה: 129,000 עם ריבית 2.1% שנתית
ק"צ - מתוקה: 64,800 עם ריבית 2.8% שנתית

המיזם שדיברתי עליו בפוסט הקודם לא צלח, לצערי הוא לא עבר את השלב הכי חשוב, לא היה לו מספיק ביקוש, אז אחרי שהשקעתי בו כ-5,000 ש"ח וכ150 שעות עבודה הכנסתי אותו בצער רב למגירה.

"לא כל דבר הוא שיעור לפעמים אתה פשוט נכשל" - דוויט, המשרד.


המילואים נמשכים (416 ימים אנד קאונטינג) פינוי המשפחה מהבית נמשך אבל עם זאת, אנחנו רואים את האור באופק אז התחלתי להכין את השטח לחזרת המשפחה. צביעה של כל הבית, החלפת מטבח וסלון (פיצוץ מים בצינור שמתחת לכיור + שנה של פינוי עושים את שלהם).

צריך לעשות הרבה דברים, אבל קודם בואו נחזור הביתה, נאכסן את הווסט במחסן ואת המדים בארון. אחרי זה נחזור לטרוף את העולם, לאט לאט, ביס אחד אחרי השני.

תודה רבה על כל מה שאתה, אמן שבקרוב ממש!