"מינוס" = קרן חירום

[c881]

אני רואה אנשים שמחזיקים "קרן חירום" ל - 3~6 חודשי מחייה ואתה אומר "סביר, נותן להם שקט נפשי".
ועכשיו קראתי גם מי שמחזיק 18 חודשי מחייה בצד.
לא מרוויח עליהם ריבית (אולי 0.01% בפק"י) ושוקל הלוואה למינוף.

אז אנשים, הגיע הזמן שתחשבו "להלוות מעצמכם" - שימוש במסגרת המינוס בחשבון הבנק.
העלות היא 12 שח ברבעון על קיום המסגרת ו-עד 16% ריבית על הכסף שאכן משכת משם.

עכשיו יבואו התגובות...

ואתה יועץ בפעמונים? אתה בטוח שאתה לא יועץ לשוק השחור?
הבנקים גנבים!

אז נכון, הריבית על המינוס היא גבוהה.
אבל...
נניח הלוואה של 30,000 שח ל-3 שנים עם ריבית 0.6% לבנק/ קרן השתלמות.
לעומת כניסה למינוס של 30,000 חד פעמי (ועם כוונה של הלקוח לסגור ולא להשאר שם)

בהלוואה משלמים "קרן + ריבית" לבנק - 861 שח בחודש * 36 = 30,996
במינוס - רק את הריבית משלמים לבנק. את הקרן מחזירים לעצמך.
אז אחת ל-3 חודשים תשלם כ-1,200 שח (לפי 16% ריבית, גם לא מדוייק כי העלות היא לפי מדרגות).
וגם את זה אפשר להוריד - אחת לחודש נכנסת משכורת - אז הסכום שעליו משלמים ריבית קטן.
כל שקל שתמנע מלהוציא יוריד את עלות הריבית הרבעונית.
יש מצב שאכן תגיע לשלם כ-800 שח ופחות אחת לרבעון.
בנוסף - בהלוואה לוקחים סכום גדול במכה אחת (שיהיה ספיירים) ומשלמים ריבית על הכל.
במינוס, למעשה ניתן להכנס בצעדים קטנים.

אז - הבנק מציע את המסגרת בכוונה שתכנסו למינוס רגעי ותצאו (לדוגמה ב-פועלים, אם חלק מהחודש תהיו ביתרת זכות, אפילו יקזזו את הריבית על ימים במינוס)
יש ללמוד להתנהג ב-כלי בתבונה.

נ.ב.
אפילו הלוואה ב-0% מצמצמת לנו את התזרים החודשי (צריך ללמוד להסתדר בלי 500~800 שח מהנטו)
לעומת מינוס שכל שקל שלא מוציאים פשוט "מקטין" את ההלוואה מול הבנק, בלי תשלום קנסות/ פרעון מוקדם.

תחשבו על זה.

 

[Aranchik]

מה לגבי נתוני האשראי שלך? הם לא נפגעים כתוצאה מכניסה ויציאה ממינוס?

 

[AviKababi]

אתה צודק מתמטית, אבל זה לא מתאים לכולם פסיכולוגית.
מצב של משבר עמוק שבו אתה מוצא את עצמך בלי עבודה + קושי למצוא עבודה חדשה + ירידה של 50% בתיק (הרבה אנשים חוו משבר דומה ב- 2008).
עכשיו דמיין גם אישה שלא מוצאת עבודה + 3 ילדים, ואתה מגלה שאומנם כנראה תשרוד עם הלוואה, אבל זה מצב מפחיד מאד שלא תרצה להגיע עליו, בטח לא במשבר עמוק של 10 שנים.
דבר שני, הלוואה במקרי קיצון כמו משברים משמעותיים, מלחמות גדולות או אסונות טבע (רעידות אדמה גדולות למשל - אנחנו באזור פגיע) זה לא דבר שאפשר לקחת כמובן מאליו. בטח כשאין מקורות הכנסה אחרי אובדן עבודה.
אז כן, ככה"נ יהיה יותר משתלם להוציא חלק מהתיק גם במצב של הפסד, אבל פסיכלוגית אני חושב שיהיה לי קשה מאד לעשות את זה.

אני רואה בקרן ביטחון כסוג של ביטוח - אני מודע שאני משלם בתשואה לטווח ארוך, אבל זה נותן לי שקט נפשי ומגדיל את השרידות שלי במקרי קיצון.

 

[בת העמק]

הגיע הזמן שתחשבו "להלוות מעצמכם" - שימוש במסגרת המינוס בחשבון הבנק.

לא מצאתי שום הגיון בהסבר המפורט שנתת.
1. אפשר להיות בלי קרן חירום ולשים את החסכון החודשי בהשקעות ואז למכור מדי פעם כשצריך. לפחות יש סיכוי לתשואה יפה.
2. מה התועלת בהלוואה בסגנון האוברדראפט? הרי כל כולה נועדה לצריכה מעל הפופיק, במיוחד אם היא גדלה בכמה מאות/אלפי ש"ח כל חודש. אם היית ממליץ על לקיחת הלוואת מינוס כדי להכניס להשקעה כלשהי, אז תנאיה אינם עדיפים בלשון המעטה על תנאי הלוואות אחרות שקיימות בשוק.

 

[AlexNOSAM]

מסכים, אין לי מה להגיד. אני גם, תמיד ראיתי במינוסים בבנקים ועוד מקורות אשראי מיידיים את ״קרן החירום״ האמיתית.
יש עלות-תועלת גדולה בהחזקת סכומים כאלה במזומן - כמו חצי שנה של מחיה. לבנאדם שעדיין נמצא בעולם העבודה ומתנהל נכון, אין מה לפחד לצלול לתוך מסגרות האשראי באופן נקודתי.

 

[kerenX]

במינוס - רק את הריבית משלמים לבנק. את הקרן מחזירים לעצמך

שווה גם להזכיר את האפקט הפסיכולוגי. להיכנס לחשבון ולראות את המינוס, לפחות עבורי, הרבה יותר "מלחיץ" ומכניס למצב חירום על פני לראות יתרת החזר על הלוואה. כי ההלוואה קבועה, הכסף עובר לשם... אבל אם לא אעשה מאמץ כדי לסגור את המינוס- הוא לא יסגר מעצמו כנראה

 

[ALEX47]

ועכשיו קראתי גם מי שמחזיק 18 חודשי מחייה בצד.
לא מרוויח עליהם ריבית (אולי 0.01% בפק"י) ושוקל הלוואה למינוף.

מסכים עם כל מה שכתבו מעליי, בנוסף אציין שאני לא מבין למה להחזיק את זה בפקמ"ים שיש בבנק.
אפשר להחזיק את זה בתיק השקעות ברכיב אג"חי (צמוד, קצר, קונצרני - כל אחד ומה שמתאים לו), ולמכור בעת הצורך.

 

[c881]

1. אפשר להיות בלי קרן חירום ולשים את החסכון החודשי בהשקעות ואז למכור מדי פעם כשצריך. לפחות יש סיכוי לתשואה יפה.

אבל ציינתי שלהיות בלי קרן חירום ולשים את הכסף בהשקעות.
ולגבי למכור אחזקה ולהנזיל כספים...

אבל למכור עכשיו? כשהשוק עולה / יורד...

2. מה התועלת בהלוואה בסגנון האוברדראפט? הרי כל כולה נועדה לצריכה מעל הפופיק, במיוחד אם היא גדלה בכמה מאות/אלפי ש"ח כל חודש.

המסגרת (לפחות לפי הבנק), מטרתה היא לאשראי מהיר, זמין וזמני... אני לא צריך להחזיק כל הזמן 8,000 שח בחירום - אני אקח אותו מהמסגרת ואסגור את המינוס תוך כמה חודשים.
רוב האנשים לא צריכים בדיוק 100,000 מחברת כרטיס האשראי שלהם או 87,000 כנגד קרן ההשתלמות.
אבל לקחת מהן הלוואה צורך כמה שעות/ ימים להקים קשר עם החברה, לשלוח טפסים ולהמתין שיגיע הכסף (מחר/ מחרתיים)

ואם יש לך כסף בקרן השתלמות/ השקעות - את אכן יכולה להכנס למינוס, בדיוק ליומיים וחצי עד שתקבלי את ההלוואה/ פדיון כספים המדובר.

מה לגבי נתוני האשראי שלך? הם לא נפגעים כתוצאה מכניסה ויציאה ממינוס?

לא ידוע לי.
נניח ונכנסת ויצאת - כלומר החזרת התחיבויות - למה שתפגע?

 

[ניצן המצוין]

מעבר למה שכתבו קודם
שכחת עמלת הקצאת אשראי גם כאשר אתה לא במינוס זה עולה לך כסף.
ברור שככל שיותר זקוקים למוצר (אשראי) המחיר שלו יעלה.
ביטוח האפשרות הזאת יביא לחסכון של מאות שקלים בשנה.

 

[c881]

העלות היא 12 שח ברבעון על קיום המסגרת ו-עד 16% ריבית על הכסף שאכן משכת משם.

שכחת עמלת הקצאת אשראי גם כאשר אתה לא במינוס זה עולה לך כסף.

העלות היא 48 שח בשנה. עמלת הקצאה.
בין אם מקצים לך שנקל ובין אם מקצים יותר.
ברגע שמנצלים את האפשרות (נכנסים למינוס), משלמים פר שקל שלוקחים, לפי מדרגות (3 מדרגות).
יש מי שמגיע ל-16% על המדרגה המקסימלית ויש מי שמקבל הנחות לפי מועדון

 

[ארגמן]

@c881 ההצעה שלך מאתגרת אבל לדעתי שגויה.
ראשית הגודל של ההלוואה בהדגמה שלך הוא נמוך מדי. למשפחה בת 4 נפשות, שבה שני ההורים משתכרים, יש הכנסות באזור ה-15K ש"ח לחודש. אם נניח 6 חודשי מחייה אז מדובר בסדר גודל של 90K ש"ח ולא 30K ש"ח. במקרים כאלה הבנק לא יאפשר מינוסים כאלה גבוהים ללא הלוואה.

אבל בוא נניח שמדובר באדם בודד שמשתכר 6K ש"ח ומוציא בחודש 5K ש"ח. סה"כ 30K ש"ח = 6 חודשי מחייה והוא גם חוסך 20% ממשכורתו ומשקיע בשוק ההון.
עכשיו נניח מצב חירום של אי השתכרות במשך 6 חודשים (ונניח שהוא באמת יודע מראש שמדובר רק ב-6 חודשים).

נבחן 2 אפשרויות:
1. הוא לוקח מיידית הלוואה מקה"ש ל-3 שנים בריבית של 0.6%.
א. כדי לא להכנס למינוס בגלל החזרי ההלוואה הראשונים הוא מבקש גרייס של 6 חודשים.
ב. ב-6 חודשים הראשונים החשבון שלו מתחיל מ-30K ויורד ל-0 אחרי 6 חודשים.
ג. בשלב זה הוא חוזר לעבודה וחשבונו תופח כל חודש ב-1K (פער הכנסות מול הוצאות) פחות החזר הלוואה של כ-0.84K לחודש.
ד. לאחר 42 חודשים יש בחשבונו פלוס 5.76K ש"ח (0.16*36)
ה. החישוב ללא גרייס של 6 חודשים משתנה קצת אבל זה לא משמעותי. לדעתי כדאי לבקש את הגרייס כדי שהחשבון לא יכנס למינוס או לחילופין לקחת קצת יותר כדי להתמודד עם תשלום הריבית ב-6 החודשים הראשונים.
2. הוא מכניס את עצמו למינוס עד שיצא מהמצב. הריבית על המינוס היא 16%.
א. בששת החודשים הראשונים החשבון שלו יורד בקצב של 5K ש"ח בתוספת ריבית של 16% על גודל המינוס (בסימולציה הנחתי שכל חודש הריבית מחושבת על סמך גודל המינוס בחודש האחרון).
ב. בתום 6 חודשים חשבונו עומד על מינוס של כ-31K ש"ח.
ג. בשלב זה הוא חוזר לעבודה וחשבונו תופח כל חודש ב-1K (פער הכנסות מול הוצאות) פחות הריבית על גודל המינוס.
ד. לאחר 42 חודשים יהיו בחשבונו מינוס 4.15K ש"ח.
ה. רק בחודש ה-47 חשבונו סוף סוף יאופס.

לא כללתי כאן עמלות שונות שמן הסתם ישנו את המספרים אבל כנראה שלא בצורה משמעותית.
אני מסכים ששתי הדרכים המוצעות לא מוצלחות והיה עדיף לבחור בדרך השלישית של שחרור כספים מחשבון ההשקעות (או דרך רביעית של קרן חירום נזילה).

 

[c881]

א. קרן חירום נזילה - צריך לכמת הפסד רווח על הכסף - 5 שנים הכסף שכב בחשבון/ פר"י ליום פקודה ולא צבר ריבית בתעודת סל?
ב. הלוואה מקרן השתלמות, כשמבקשים גרייס התקופה מתקצרת בסוף ולכן מדובר ב-30, החזר ב-30 חודש ולא 36 חודש, ההחזר הוא 1,008 שח
ג. מה קרה לתשלום על חל"ת? 70% מהשכר - הוא אמור לקבל מביטוח לאומי כ-4,000 שח (אחרי מיסים). למה לקחת 30,000 על התקופה המדוברת?
אז לשיטתי - בחודש הראשון - הוא יגיע למינוס 1,000
בחודש השני, מינוס 2,000
בחודש השלישי, מינוס 3,000
בחודש הרביעי מינוס 4,000 - משלם ריבית על רבעון אחרון (ימים מסויימים היה בפלוס מתקזז) וכנראה שנמצא במדרגת הריבית הנמוכה - 9% שנתי. כ-60 שח ריבית.
וכן הלאה...

נ.ב.
הבחור שנתת בדוגמה נשמע לי בחור עם ראש על הכתפיים, משקיע 15% ממשכורתו.
יכול להיות שהוא מכר אחזקות של 4,000 שח מתיק ההשקעות שלו פעם בחודשיים~שלוש על מנת להמנע מהמינוס המדובר.
יכול להיות אפילו שהוא צמצם את ההוצאות על נסיעה לעבודה/ יציאות וכו' והגיע להוצאות של 4,000 שח בחודש בלבד ונמנע להכנס למינוס מלכתחילה.


נ.ב.ב.
אני חושב שמשהו בהסבר שלי מתפספס.
אני מדבר על מצב ש-אין ברירה - צריך לקחת הלוואה. לא גדולה של משכנתה, לא גדולה של "100,000 ללקוחות כל הבנקים".
הלוואה של טיפול שיניים גדול כי לא הגעתי לרופא בעשור האחרון.
יש הנחה על תשלום 1.
אני יכול להלוות מהבנק/ מקרן השתלמות/ מעצמי.
ל-מסגרת אני מחזיר רק ריבית.
לכל היתר אני מחזיר קרן + ריבית.

 

[סולידי]

לאדם שמשקיע הון של 400 חודשי מחיה, קרן חרום של 12 חודשים מהוה 3% מההון שלו.
אז הסוגיה ש- @c881 מעלה היא האם להחזיק 3% במזומן, או לחילופין, בשעת משבר להתמנף ב-3% על ההון.
נראה לי שההבדלים בין החלופות זניחים ולכן כל החלטה שנבחר לא תשפיע יותר מדי לכאן או לכאן.

 

[yossik]

@c881, אני מבין את החשבונאות אבל,
זה בקטנה לא סולידי מהסיבה שניצול מסגרת אשראי היא הלוואה עצלה ולא גורמת אפילו בקטנה למקבל ההלוואה לחשוב לעומק על מצבו הפיננסי.
לעניות דעתי, חשוב יותר להתייעץ עם המומחים בפעמונים ולפתח תוכנית מפורטת לפני שמנצלים ומוציאים לפועל את מסגרת האשראי.
יכול לעבוד רק אם הבנאדם נחוש ומודע למצבו.

 

[ניצן המצוין]

העלות היא 48 שח בשנה. עמלת הקצאה.
בין אם מקצים לך שנקל ובין אם מקצים יותר.

העלות נכון להיום בבנק, כמו שרשמתי במידה שהמוצר יהיה יותר מבוקש, או הבנק יבין שהלקוח לא יכול להסתדר בלעדיו המחיר יעלה.

 

[c881]

כמו שרשמתי במידה שהמוצר יהיה יותר מבוקש, או הבנק יבין שהלקוח לא יכול להסתדר בלעדיו המחיר יעלה.

המחיר בפיקוח בנק ישראל.
עמלת הקצאת אשראי, הוחלה אחרי ש-סטנלי פישר אמר לסגור את המסגרות לכולם וראה איך כל עם ישראל צועקים שהם לא יכולים לסגור את החוב מהיום למחר.
@yossik בגלל זה נתתי את המחשבה פה.

לאדם שמשקיע הון של 400 חודשי מחיה, קרן חרום של 12 חודשים מהוה 3% מההון שלו

לוקח זמן מה להגיע להשקעה של 400 חודשי מחייה.

 

[yahud]

סיבה עיקרית שלי נגד:
- מעדיף לא להתעסק בעת הצורך במה שאתה מעלה פה ומוכן לשלם על זה כרגע את עלות החוסר תשואה של הסכום שיושב בחוץ.
האם חישבתי כמה זה? לא.
האם אני ישן טוב בלילה? כן

 

[סולידי]

לוקח זמן מה להגיע להשקעה של 400 חודשי מחייה.

מי שעדיין נמצא בשלב החיסכון, כלומר עובד, אינו צריך קרן חירום. יש לו תזרים רציף מהשכר.

לכן הפוסט שלך מראש מתיחס למי שנמצא בשלב המשיכה, ואז מה הרלבנטיות של כמה זמן לוקח להגיע לשם?

 

[c881]

מי שעדיין נמצא בשלב החיסכון, כלומר עובד, אינו צריך קרן חירום. יש לו תזרים רציף מהשכר.

הוצאה לחל"ת/ פיטורין/ המפעל נסגר/ המכונית שבקה חיים וצריך לקנות עכשיו כלי תחבורה חדש.

אחרת קשה לי להסביר את כל מי שנמצא בשלב החסכון/ עובד/ בעל תזרים רציף שלוקחים הלוואות.

 

[גילגה]

מחשבה מעניינת, אבל לדעתי המינוס לא מובטח לך. כלומר, הבנק יכול לשנות את המדיניות שלו ולצמצם לך את ההקצאת אשראי דווקא כשבאמת תצטרך אותה. בכל מקרה, נכסים נזילים כמו מניות וכו' יכולים גם לשמש ככרית ביטחון לא חייבים שזה יהיה מזומן. הסיכון הוא שאולי צריך לפדות מהם בזמן לא נוח, אבל הייתרון הוא שהכסף שלך עובד יותר נכון (כמו עם המינוס).