בשעה טובה, לקראת כניסה לעשור השישי של חיי, התפנה לי "כסף שאני לא צריך" ופתחתי חשבון השקעות. עד היום החשיפה שלי למניות נעשתה ע"י קרנות הפנסיה וההשתלמות (שתיהן על הסנופי), ויתר הכסף התחלק בין קרן כספית לבין העו"ש. סך הכסף שנכנס לחשבון ההשקעות הוא כ10% מסך הפלח המנייתי בתיק והופך את הפלח המנייתי בתיק (פנסיה, השתלמות, חשבון ממוסה) לכ90% מסך כלל התיק. עקב החשיפה האבסולוטית לשוק האמריקאי, חשבתי תחילה להשקיע את הכסף החדש בשוק המקומי במדד ת''א 125, אבל במחשבה שניה הבנתי שבעצם הבחירה בשוק המקומי לא נובעת מהרצון לפזר את ההשקעה (שהרי אין ממש פיזור בהשקעה בשוק שהשווי שלו הוא מזערי ביחס לשוק האמריקאי), אלא יותר נוכח הביצועים של מדד ת"א 125 בשנה האחרונה ביחד עם החלשות הדולר אל מול השקל, וזו כנראה טעות. במדינה כמו שלנו, במציאות בה אנחנו חיים, למשפט "אין ביצועי העבר בכדי להעיד על ביצועי העתיד" יש משנה תוקף, ובאשר לדולר - הוא כנראה לא ישאר לאורך זמן ברמות הנמוכות של היום, כפי שהסבירה יפה הסולידית בפוסט שכתבה לאחרונה. משכך, ומכיוון שברצוני בכל זאת להפחית מעט את התלות בשוק האמריקאי, ההתלבטות היא בין MSCI EUROPE לבין MSCI ACWI. בתחושה שלי (שמבוססת בעיקר על כלום ושום דבר), אירופה הולכת בכיוון לא טוב נוכח השאיפות הלוחמניות של פוטין וההתגברות של האיסלם הרדיקלי במדינות רבות ביבשת, מה שמותיר אותי עם המדד העולמי, שהוא לתפיסתי מפלטו של כל קלולס השקעות מצוי. בסופו של יום, כמה כבר אפשר לטעות באחזקה של נייר על השוק העולמי? (מתקפת זומבים בעוד 3 2 1...).