מודל של סיכונים

[aziz]

בתחום העיסוק שלי שהוא גילוי מנגנונים אבולוציוניים, סיכוני טריפה ושיחור מזון מיטבי היו תחומי העניין הלוהטים של שנות ה 90. מאמץ מחקרי עצום הוקדש מצד חוקרי טבע עם רקע מתמטי לאשש או לדחות היפותיזות שבנו לאט לאט את תיאורית שיחור המזון בכלל והמודלים של סיכוני טריפה. קישור. אחת השאלות המעניינות שנדונו במעבדה באותן שנים היתה: "איך יתכן שאנחנו חוזים כל כך טוב את התנהגותם של אוכלוסיות בעלי חיים, המודלים המתמטיים שעומדים ביסודן של התיאוריות וההיפותיזות כל כך מדוייקים, ובו בזמן, כלכלנים לא מצליחים לפתח מודלים עם מחצית כושר החיזוי והניבוי עבור אוכלוסיות אנושיות?..". אכן, נשמע בעייתי. לאחר מס' שנים, הרבה דיונות והרבה מחקר, פגשתי מס' כלכלנים בשיחת חולין, ושאלתי אותם את אותה השאלה, התשובות שקיבלתי היו קשורות בענייני פסיכולוגיה ואמירות על "המורכבות האנושית" וכך הלאה. בשובי למעבדה הכנסתי קצת נתונים מהניסויים למחשב וקצת נתוני צריכה של אנשים - וראה זה פלא...המורכבות נעלמה והסתבר לי שאנשים עכברים או חרקים עונים לאותם מודלי בהיותם אורגניזמים. מסתבר שלמורכבות האנושית אין ולא כלום עם העובדה שבני אדם או עכברים צורכים מזון, מתרבים, מפתחים אסטרטגיות ניצול בית הגידול באותו אופן. אולי דו שיח בין הביולוגים של האוכלוסיות לכלכלנים היה מניב משהו מועיל יותר.

 

[dimamah]

התשובות שקבלת על המורכבות האנושית ופסיכולוגיה נראות לי בהחלט לגיטימיות.
עד אמצע שלהי המאה שעברה רוב המודלים הכלכליים התבססו על הנחות רציונאלית אצל אנשים. תחום הכלכלה ההנתהגותית שהראה שההתנהגות האנושית אינה רציונאלית וכן פיתוחים כמו תורת הערך \ שנאת ההפסד של קהנמן גרמו לשינויים מרחיקי לכת בדרך שבה כלכלנים מסתכלים על ההתנהגות האנושית בהקשר כלכלי. עם כל ההתקדמות הזו, התחום בכל זאת נחשב לחדש ולא מוסבר לגמרי וניתן לראות זאת לפי שלל המחקרים שיוצאו בעשור האחרון המנסים להסביר התנהגות אנושית בקבלת החלטות.

 

[aziz]

מסתבר שלא ממש כשמבצעים מבחן בניסוי ישיר ונזכור שלדגם אין משמעות מדעית ללא ניסוי. גם בעלי חיים לא מבצעים החלטות על בסיס רציונאלי ובכלל מערכת הערכת הסיכונים ביונקים זוחלים ועופות לא נמצאת בצד הרציונאלי של המוח. יוצא שבעל החיים שנקרא הומו ספיינס מגיב ממש כמו גרביל. הביולוגיה להבדיל מהכלכלה מעולם לא צפתה לתגובה רציונאלית אלא רק לתוצר כזה. המודלים של כהנמן וטברסקי רק משחזרים ללא ניסוי מה שהביולוגיה של אוכלוסיות השיגה כבר ב1976 ואילך ובמודל לוטקה וולטרה ב1925-26 עם ניסויים תקפים.

 

[dimamah]

יכול להיות שהומו ספיינס מגיב כמו גרביל אבל אפשר להגיד שעברנו תהליך התפתחותי לא קטן בעשרות אלפי השנים האחרונות ונחשפנו לגירויים חדשים שלא היו קיימים פעם - אין לזה כל השלכה על ההתנהגות שלנו?
מה בין צפיה בעשרות אלפי פרסומות וההשלכות שלהן על התת-מודע שלנו לבין חיי הגרביל?
איך אפשר למדל את הפשעת התקשרות על חיינו? את החשיפה לפורנו פיננסי?
איפה זה בחיי הגרביל?

 

[Henchman34]

@aziz, הרבה לפני הברבור השחור של נאסים טאלב, אייזק אסימוב הגדיר את הפסיכוהיסטוריה . בהינתן קבוצה מספיקה גדולה של פריטים (וכמה שיותר גדולה ככה יותר טוב) ניתן יהיה בעזרת כלים מדעיים לחזות את העתידה מבחינה חברתית. אסימוב חזר וכתב שה"חור" בתאוריה הוא הפרט, הפסיכוהיסטוריה לא מסוגלת להתמודד עם מספרים קטנים ולא יודעת להתמודד עם פרט בודד.

שינויים שמזעזעים את המאקרו מקורם במיקרו. חברות כמו אמזון, גוגל, פייסבוק, אפל ומיקרוסופט התחילו מחדר בבית פרטי מי יכל לחזות את ההשפעה שלהם לפני 30 שנה על החיים היום.