נסה למזער חרטה מכסימלית.
לא משנה מה תעשה, אתה לא תעשה execution מושלם. אף פעם.
אם תמכור עכשיו חלק מהמניות והשוק ימשיך להדפיס כסף, תתחרט שמכרת משהו בכלל.
אם תמכור עכשיו חלק מהמניות והשוק יפול, תתחרט שלא מכרת יותר.
אם אתה מנסה לשפוט את הפעולות שלך על בסיס הביצועים של התיק בכל רגע נתון, תמיד תתחרט, לא משנה באיזה פעולה תנקוט.
דרך טובה בעיני לקבל החלטות כאלו היא לתכנן מראש מזעור חרטה מכסימלית.
למשל, אתה תוהה מה לעשות, ונגיד שההתלבטות היא רק סביב למכור מניות למזומן או לא, אז אני הייתי מנסח את אותה השאלה אחרת:
״איזה אחוז מזומן אני רוצה להחזיק״. זאת לא שאלה של ״האם למכור מניות או לא״, זאת שאלה של ״איזה אחוז מזומן אני רוצה להחזיק״, ובפרט וחשוב מאד, איזה אחוז מזומן אתה רוצה להחזיק היום, שימזער חרטה מכסימלית בתרחישים השונים שיכולים לקרות, הן בתרחיש של מניות ממשיכות לעלות והן בתרחיש של ירידות בשווקים. לרוב תגלה שפעולות קיצוניות, כמו למכור את כל המניות, או להחזיק אפס מזומן, יוצרות חרטה גדולה מדי בתרחשים מסויימית, ולכן הן לא אסטרטגיות טובות למזעור חרטה מכסימלית.
ככה, נגיד שהחלטת שאתה רוצה 30% מההון במזומן, אם וכאשר המניות ירדו חזק, ה-state of mind שלך לא צריך להיות ״חבל שלא מכרתי יותר״, כי ההחלטה שעשית מקודם לא הייתה ״למכור מניות״, ה-state of mind שלך צריך להיות ״אני מחזיק את כמות המזומן המתאימה לתרחיש הזה כפי שתכננתי מראש״.
לגבי השאלה הספציפית של הפרישה, יש גישות נורא מפורטות לגבי איך הכי טוב לתכנן את אחוז המשיכה בתחילת הפרישה כדי למזער סיכון, נראה לי
@FIYaacov מכיר אותן היטב. וגם גישה שאפשר לנקוט בה זה פיזור, אתה יכול חלקית גם לעבור למניות דיבידנד (עד כדי השלכות המס של לעשות כזה שינוי), חלקית לקרנות גמישות (מנוהלות הכוונה?), חלקית להחזיק יותר מזומן וכד׳. לפזר בין גישות שונות זה גם חלק מאסטרטגיית מזעור חרטה מכסימלית.
