Shnizelia
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 2/7/22
- הודעות
- 1,555
- דירוג
- 2,023
המתח הצבאי בעולם מתגבר. הכלכלה קורסת. אינפלציה משתוללת. האיום בשימוש בנשק גרעיני עולה לראשונה מאז משבר הטילים בקובה. בטח אמרתם לעצמכם אם תהיה מלחמה גרעינית אני מת. היי, אם אתה ממש ברדיוס הפיצוץ אז אכלת אותה, אבל עבור כל השאר הישרדות במלחמה גרעינית הרבה יותר ריאלית ממה שאתם חושבים. כל מה שצריך זה לדעת כיצד להתגונן ב-2-3 הימים הראשונים אחרי הטלת הפצצה.
כך ייראה פיצוץ של פצצה גרעינית עם מטען של 4 מגה טון בתל אביב. (המעגלים) זו הדמייה של היכולת הגרעינית שהייתה לארה"ב בשנות ה-60. מדובר בפצצה משמעותית יותר גדולה מהפצצה אשר הוטלה על הירושימה. בימינו יש פצצות גרעיניות משמעותית יותר גדולות, אבל לצורך הדוגמא הנחתי שימוש במשהו יותר קומפקטי.
הקווים שאתם רואים מסמלים את הנשורת הגרעינית שתעוף עם הרוח לכיון צפון/מזרח. (לצורך הדוגמא) הכתום הכהה מסמן את עוצמת הקרינה המירבית וככל שיותר מתרחקים עוצמת הקרינה יורדת.
תסמכו עלי שאתם לא רוצים להיות בתוך השטח הכתום הוא מסמל 1000 RADS לשעה. זה רע. מאוד.
קרינה לעצמה היא לא דבר רע. המין האנושי התפתח במשך מיליוני שנים מופצץ בקרינה. אנחנו סופגים קרינה ממכשירים סלולריים, מהשמש, מהראוטר, ממסך מחשב וטלוויזיה. בקיצור כמעט בכל מקום יש קרינה. הגוף שלנו יודע להתגונן מפני קרינה ויודע לתקן נזקים שנגרמו מחשיפה לקרינה. הבעיה היא כמו עם הרבה דברים בחיים זה מה קורה כאשר סופגים יותר מידי קרינה.
קודם כל מספר הגדרות:
חלקיקי אלפא:
חלקיקי אלפא הם חלקיקים ענקיים שנפלטים מהגרעין והם מורכבים משני פרוטונים ושני נויטרונים. אנחנו חוטפים חלקיקי אלפא מהתפרקות של היסודות הרדיואקטיביים הכבדים ביותר כמו אורניום, רדיום ופולוניום.
החדשות הטובות שחלקיקי אלפא אפילו לא חודרים לעור מרוב שהם גדולים. חלקיקי אלפא ניתן לעצור על ידי דף נייר. החדשות הרעות שאם חלקיקי אלפא נכנסים לתוך הגוף באמצעות אוכל/שתיה אכלתם אותה. זוכרים את המרגל הרוסי שערק למערב והורעל באמצעות פולוניום-210? יאפ הוא הורעל באמצעות חלקיקי אלפא. ברגע שהם נכנסים לתוך הגוף הם מחריבים אותו מבפנים.
חלקיקי בטא:
חלקיקי בטא הרבה יותר קטנים ונעים מהר יותר מחלקיקי אלפא. תכונה זאת מאפשרת להם לחדור קצת יותר לעומק לגופנו, אבל כמו חלקיקי אלפא הם מבצעים את מירב הנזק כאשר הם נבלעים.
ניוטרונים
ניוטרונים נפלטים בשלב הראשון של הפיצוץ ונעלמים.
ספקטרום קרינה אלקטרומגנטית
כפי שניתן לראות בחברה מודרנית מערבית אנחנו נחשפים לקרינה אלקטרומגנטית כל הזמן. אנחנו צריכים להתחיל לפחד מקרינה אלקטרומגנטית רק כאשר היא הופכת לקרינה מייננת זה אומר שיש לחלקיקים מספיק אנרגיה בשביל לחדור לגוף שלנו.
בצד אחד של הספקטרום ניתן לראות מכשירי חשמל שפולטים קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת. בצד השני של הספקטרום, מיוצג על ידי פסולת גרעינית, זה קרני גמא. קרני גמא חודרים לגופנו הרבה יותר מקרני X-ray לכן יש להם פוטנציאל לגרום נזק עצום לתאים.
אז כיצד מתמגנים מפני קרני גמא? ובכן, עושים זאת או על ידי מיגון מתאים או על ידי מרחק או באמצעות שילוב של מיגון ומרחק. הבעיה בקרני גמא שעוצמתם כל כך גבוהה שהם יכולים לעבור בקלות דרך חפצים שיכולים לבלום חלקיקי בטא כגון בגדים, בטון ואפילו מספר סנטימטרים של עופרת.
אוקי אז איך נשארים בחיים?
מי שנמצא ברדיוס של הפיצוץ מת. אבל נניח ואתם מבעלי המזל שנמצאים יותר רחוק. הדבר הראשון שיקבע את סיכוי הישרדות שלכם זה האם הייתם בתוך או מחוץ למבנה. כפי שתואר לעיל חשיפה לקרני גמא תחריב את התאים וה-DNA של הגוף שלהם. לכן מי שנמצא בתוך בית מגורים או משרד קירות בטון יכולים לספוג את כל קרני הגמא או רובם מה שיגדיל דרסטית את הסיכוי שלכם להישאר בחיים בימים שאחרי נפילת הפצצה.
בעיה נוספת היא נשורת גרעינית אשר תתפזר עם הרוח. מידת החשיפה שלכם לנשורת תקבע לפי כיוון הרוח בשעות אחרי נפילת הפצצה. לדוגמא באסון צ'רנוביל הרוחות העיפו את רוב הנשורת הגרעינית לכיוון של בלארוס ולמזלנו הרב לא לכיון של קייב שהייתה בסך הכל כמה מאות קילומטרים מהכור.
למזלנו פיצוץ גרעיני מייצר חומרים רדיואקטיביים מאוד לא יציבים אשר דועכים מהר מאוד כפי שניתן לראות בגרף הבא:
בסך הכל שעתיים אחרי הפיצוץ כמות הקרינה שפולט החומר הרדיאוקטיבי יותר ב-50%!
כעבור 7 שעות מהפיצוץ נשאר רק 10%
כעבור 48 שעות נשאר רק 1%
אז מה זה אומר עבורנו? קודם כל זה חדשות טובות. אם לא הייתם בחוץ בזמן הפיצוץ (ולא חטפתם קרני גמא ואת הנשרות הגרעינית הטרייה) ונשארתם במבנה סגור נניח ממ"ד בתוך בניין משרדים למשך 48 שעות ומעלה הצלחתם להתגונן מפני הרוב המוחלט של הנזק.
דוגמא למקלט גרעיני בשנות ה-50:
קודם כל ניתן לראות שהקרקע מגנה על יושב המקלט מפני קרני גמא.
פילטר אוויר מונע כניסה של חלקיקים.
מזון ומים נקיים כדי לשרוד את ה-48 שעות אחרי הפיצוץ
נכון שאין לאף אחד מאיתנו גישה למקלט מהסוג הזה, אבל דמיינו את הממ"ד בבית, במשרד או המקלט למי שחי בבניינים יותר ישנים.
למי שיש צמוד קרקע יכול להסתתר בתוך המרתף/יחידת דיור כפי שניתן לראות בדוגמא הבאה:
תאטמו את החלונות במרתף (במידה ויש) בניילון
תשבו כמה שיותר רחוק מהחלונות
הנשורת תנחת על גג הבית לכן רצוי להיות כמה שיותר עמוק וכמה שיותר רחוק מהקירות החיצוניים
מרתף (כפי שניתן לראות בתמונה) יכול להעניק בין 90% עד 95% הגנה!
אוקי אז סיכמנו שאם בזמן הפיצוץ אתם בתוך הבית או במשרד תישארו שם לפחות 24 שעות. השעות הראשונות אחרי נפילת הפצצה אלה השעות שחוטפים את מירב הנזק.
לבניינים גבוהים יש יתרון כי הם יותר רחוקים מהקרקע עליה תיפול הנשורת הגרעינית. לדוגמא דמיינו שאתם עובדים במגדל 30 קומות. אם תרדו למקלט בקומה 15 אתם בעצם 15 קומות מעל הנשורת שהצטברה על הקרקע ו-15 קומות מתחת לנשורת שהצטברה על הגג.
מרחק + זמן + מזון ושתייה נקיים = סיכוי הישרדות גבוהים יותר.
==============================================
אבל מה קורה אם אתם ממש חייבים לצאת החוצה? נניח אתם רוצים לברוח לאזור בטוח יותר.
קודם כל אתם חייבים למצוא מסיכה שתמנע מכם לשאוף חלקיקים רדיואקטיביים לתוך הגוף. מסכת בד לא תעזור. מסיכה N95 יותר טוב, אבל מסיכה N100 עוד יותר טוב.
תנסו לבלוע כמה שפחות. בקיצור תעשו הכל כדי להכניס כמה שפחות לכלוך לתוך הגוף. תזכרו חלקיקי אלפא לא מזיקים מחוץ לגוף, אבל ברגע שהם בפנים אתם בדרך לקבר
אסור בשום פנים ואופן לשתות מים או לאכול מזון שהיה בחוץ גם אם מדובר במים בבקבוק
ברגע שתגיעו ליעד חייבים להיפטר מהבגדים ולשטוף מעצמכם את הנשורת הגרעינית
==============================================
אוקי אז מה המסקנות?
אם אתם ברדיוס של הפיצוץ היה נעים להכיר
אם הייתם בחוץ קצת יותר רחוק מרדיוס הפיצוץ אז כנראה יעברו עליכם כמה ימים מאוד לא נעימים עד הסוף הבלתי נמנע
אבל אם הייתם בתוך מבנה יש לכם סיכוי הישרדות יפים מאוד.
אספר לכם סיפור על תושבי עיירה קטנה במדינת יוטה בארה"ב. במשך עשרות שנים צבא ארה"ב ביצע ניסויים גרעיניים לא רחוק מהבתים של תושבי העיירה. באופן מפתיע למעט מקרים רבים יותר של סרטן בלוטות התריס תושבי העיירה חיו במשך עשורים ליד פיצוצים גרעיניים. החלק העצוב שהם אפילו לא הוזהרו. היו ימים שאנשים חשבו שיורד שלג בזמן שבעצם ירדה עליהם נשורת גרעינית.
www.nationalgeographic.com
כך ייראה פיצוץ של פצצה גרעינית עם מטען של 4 מגה טון בתל אביב. (המעגלים) זו הדמייה של היכולת הגרעינית שהייתה לארה"ב בשנות ה-60. מדובר בפצצה משמעותית יותר גדולה מהפצצה אשר הוטלה על הירושימה. בימינו יש פצצות גרעיניות משמעותית יותר גדולות, אבל לצורך הדוגמא הנחתי שימוש במשהו יותר קומפקטי.
הקווים שאתם רואים מסמלים את הנשורת הגרעינית שתעוף עם הרוח לכיון צפון/מזרח. (לצורך הדוגמא) הכתום הכהה מסמן את עוצמת הקרינה המירבית וככל שיותר מתרחקים עוצמת הקרינה יורדת.
תסמכו עלי שאתם לא רוצים להיות בתוך השטח הכתום הוא מסמל 1000 RADS לשעה. זה רע. מאוד.
קרינה לעצמה היא לא דבר רע. המין האנושי התפתח במשך מיליוני שנים מופצץ בקרינה. אנחנו סופגים קרינה ממכשירים סלולריים, מהשמש, מהראוטר, ממסך מחשב וטלוויזיה. בקיצור כמעט בכל מקום יש קרינה. הגוף שלנו יודע להתגונן מפני קרינה ויודע לתקן נזקים שנגרמו מחשיפה לקרינה. הבעיה היא כמו עם הרבה דברים בחיים זה מה קורה כאשר סופגים יותר מידי קרינה.
קודם כל מספר הגדרות:
חלקיקי אלפא:
חלקיקי אלפא הם חלקיקים ענקיים שנפלטים מהגרעין והם מורכבים משני פרוטונים ושני נויטרונים. אנחנו חוטפים חלקיקי אלפא מהתפרקות של היסודות הרדיואקטיביים הכבדים ביותר כמו אורניום, רדיום ופולוניום.
החדשות הטובות שחלקיקי אלפא אפילו לא חודרים לעור מרוב שהם גדולים. חלקיקי אלפא ניתן לעצור על ידי דף נייר. החדשות הרעות שאם חלקיקי אלפא נכנסים לתוך הגוף באמצעות אוכל/שתיה אכלתם אותה. זוכרים את המרגל הרוסי שערק למערב והורעל באמצעות פולוניום-210? יאפ הוא הורעל באמצעות חלקיקי אלפא. ברגע שהם נכנסים לתוך הגוף הם מחריבים אותו מבפנים.
חלקיקי בטא:
חלקיקי בטא הרבה יותר קטנים ונעים מהר יותר מחלקיקי אלפא. תכונה זאת מאפשרת להם לחדור קצת יותר לעומק לגופנו, אבל כמו חלקיקי אלפא הם מבצעים את מירב הנזק כאשר הם נבלעים.
ניוטרונים
ניוטרונים נפלטים בשלב הראשון של הפיצוץ ונעלמים.
ספקטרום קרינה אלקטרומגנטית
כפי שניתן לראות בחברה מודרנית מערבית אנחנו נחשפים לקרינה אלקטרומגנטית כל הזמן. אנחנו צריכים להתחיל לפחד מקרינה אלקטרומגנטית רק כאשר היא הופכת לקרינה מייננת זה אומר שיש לחלקיקים מספיק אנרגיה בשביל לחדור לגוף שלנו.
בצד אחד של הספקטרום ניתן לראות מכשירי חשמל שפולטים קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת. בצד השני של הספקטרום, מיוצג על ידי פסולת גרעינית, זה קרני גמא. קרני גמא חודרים לגופנו הרבה יותר מקרני X-ray לכן יש להם פוטנציאל לגרום נזק עצום לתאים.
אז כיצד מתמגנים מפני קרני גמא? ובכן, עושים זאת או על ידי מיגון מתאים או על ידי מרחק או באמצעות שילוב של מיגון ומרחק. הבעיה בקרני גמא שעוצמתם כל כך גבוהה שהם יכולים לעבור בקלות דרך חפצים שיכולים לבלום חלקיקי בטא כגון בגדים, בטון ואפילו מספר סנטימטרים של עופרת.
אוקי אז איך נשארים בחיים?
מי שנמצא ברדיוס של הפיצוץ מת. אבל נניח ואתם מבעלי המזל שנמצאים יותר רחוק. הדבר הראשון שיקבע את סיכוי הישרדות שלכם זה האם הייתם בתוך או מחוץ למבנה. כפי שתואר לעיל חשיפה לקרני גמא תחריב את התאים וה-DNA של הגוף שלהם. לכן מי שנמצא בתוך בית מגורים או משרד קירות בטון יכולים לספוג את כל קרני הגמא או רובם מה שיגדיל דרסטית את הסיכוי שלכם להישאר בחיים בימים שאחרי נפילת הפצצה.
בעיה נוספת היא נשורת גרעינית אשר תתפזר עם הרוח. מידת החשיפה שלכם לנשורת תקבע לפי כיוון הרוח בשעות אחרי נפילת הפצצה. לדוגמא באסון צ'רנוביל הרוחות העיפו את רוב הנשורת הגרעינית לכיוון של בלארוס ולמזלנו הרב לא לכיון של קייב שהייתה בסך הכל כמה מאות קילומטרים מהכור.
למזלנו פיצוץ גרעיני מייצר חומרים רדיואקטיביים מאוד לא יציבים אשר דועכים מהר מאוד כפי שניתן לראות בגרף הבא:
בסך הכל שעתיים אחרי הפיצוץ כמות הקרינה שפולט החומר הרדיאוקטיבי יותר ב-50%!
כעבור 7 שעות מהפיצוץ נשאר רק 10%
כעבור 48 שעות נשאר רק 1%
אז מה זה אומר עבורנו? קודם כל זה חדשות טובות. אם לא הייתם בחוץ בזמן הפיצוץ (ולא חטפתם קרני גמא ואת הנשרות הגרעינית הטרייה) ונשארתם במבנה סגור נניח ממ"ד בתוך בניין משרדים למשך 48 שעות ומעלה הצלחתם להתגונן מפני הרוב המוחלט של הנזק.
דוגמא למקלט גרעיני בשנות ה-50:
קודם כל ניתן לראות שהקרקע מגנה על יושב המקלט מפני קרני גמא.
פילטר אוויר מונע כניסה של חלקיקים.
מזון ומים נקיים כדי לשרוד את ה-48 שעות אחרי הפיצוץ
נכון שאין לאף אחד מאיתנו גישה למקלט מהסוג הזה, אבל דמיינו את הממ"ד בבית, במשרד או המקלט למי שחי בבניינים יותר ישנים.
למי שיש צמוד קרקע יכול להסתתר בתוך המרתף/יחידת דיור כפי שניתן לראות בדוגמא הבאה:
תאטמו את החלונות במרתף (במידה ויש) בניילון
תשבו כמה שיותר רחוק מהחלונות
הנשורת תנחת על גג הבית לכן רצוי להיות כמה שיותר עמוק וכמה שיותר רחוק מהקירות החיצוניים
מרתף (כפי שניתן לראות בתמונה) יכול להעניק בין 90% עד 95% הגנה!
אוקי אז סיכמנו שאם בזמן הפיצוץ אתם בתוך הבית או במשרד תישארו שם לפחות 24 שעות. השעות הראשונות אחרי נפילת הפצצה אלה השעות שחוטפים את מירב הנזק.
לבניינים גבוהים יש יתרון כי הם יותר רחוקים מהקרקע עליה תיפול הנשורת הגרעינית. לדוגמא דמיינו שאתם עובדים במגדל 30 קומות. אם תרדו למקלט בקומה 15 אתם בעצם 15 קומות מעל הנשורת שהצטברה על הקרקע ו-15 קומות מתחת לנשורת שהצטברה על הגג.
מרחק + זמן + מזון ושתייה נקיים = סיכוי הישרדות גבוהים יותר.
==============================================
אבל מה קורה אם אתם ממש חייבים לצאת החוצה? נניח אתם רוצים לברוח לאזור בטוח יותר.
קודם כל אתם חייבים למצוא מסיכה שתמנע מכם לשאוף חלקיקים רדיואקטיביים לתוך הגוף. מסכת בד לא תעזור. מסיכה N95 יותר טוב, אבל מסיכה N100 עוד יותר טוב.
תנסו לבלוע כמה שפחות. בקיצור תעשו הכל כדי להכניס כמה שפחות לכלוך לתוך הגוף. תזכרו חלקיקי אלפא לא מזיקים מחוץ לגוף, אבל ברגע שהם בפנים אתם בדרך לקבר
אסור בשום פנים ואופן לשתות מים או לאכול מזון שהיה בחוץ גם אם מדובר במים בבקבוק
ברגע שתגיעו ליעד חייבים להיפטר מהבגדים ולשטוף מעצמכם את הנשורת הגרעינית
==============================================
אוקי אז מה המסקנות?
אם אתם ברדיוס של הפיצוץ היה נעים להכיר
אם הייתם בחוץ קצת יותר רחוק מרדיוס הפיצוץ אז כנראה יעברו עליכם כמה ימים מאוד לא נעימים עד הסוף הבלתי נמנע
אבל אם הייתם בתוך מבנה יש לכם סיכוי הישרדות יפים מאוד.
אספר לכם סיפור על תושבי עיירה קטנה במדינת יוטה בארה"ב. במשך עשרות שנים צבא ארה"ב ביצע ניסויים גרעיניים לא רחוק מהבתים של תושבי העיירה. באופן מפתיע למעט מקרים רבים יותר של סרטן בלוטות התריס תושבי העיירה חיו במשך עשורים ליד פיצוצים גרעיניים. החלק העצוב שהם אפילו לא הוזהרו. היו ימים שאנשים חשבו שיורד שלג בזמן שבעצם ירדה עליהם נשורת גרעינית.
U.S. nuclear testing's devastating legacy lingers, 30 years after moratorium
The United States conducted 1,054 atomic tests—costing more than $100 billion and taking an incalculable toll on humans and the environment.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב:
