בחלק המנייתי (שהוא בעצם 100% מהתיק שלי) מתלבט בפיזור ההשקעות שלי בין 2 קרנות:
(אני משקיע פאסיבית לטווח הארוך עם רצון למקסם תשואה גם אם זה בא על חשבון סיכוני תנודתיות גבוהה)
*קרן מנייתית כלל עולמית: SSAC- מס' נייר 1159235.
*קרן מנייתית מחקה CSPX :SNP500- מס' נייר 1159250.
קראתי הרבה פורומים על אנשים עם התלבטות דומה לשלי בנוגע לפיזור בין השוק האמריקאי לשוק העולמי והגעתי למסקנה כללית (שכרגע אני חושב שאפעל לגביה אבל מעדיף להתייעץ פה לראות שלא פספסתי פה משהו חשוב):
כמו כל השקעה,לא ניתן לדעת אם המדד האמריקאי יתן תשואה גבוהה יותר מהמדד העולמי לטווח הארוך (כמו שהיה בעשור האחרון).
אז בעצם אין טעם לקחת את הסיכון ולהשקיע רק בשוק האמריקאי.עדיף לפזר את ההשקעה וככה להוריד את הסיכון של משבר או שינוי דרסטי במדיניות ארה"ב.
אבל עדיין מתקשה ומנסה להבין מה השיקולים שמנחים הרבה אנשים להשקיע רק בשוק האמריקאי.הרי הם לא יכולים באמת לדעת מה יהיו המגמות של השוק האמריקאי מול השוק העולמי בעתיד ולכן עדיף להם כבר לפזר את ההשקעה.
אולי הנחת היסוד שלהם היא שהרבה מהחברות בSNP500 הם גלובליות ולכן יש להם כבר מספיק חשיפה עולמית.
אבל בסופו של דבר המרכז של אותם חברות הוא בארה"ב לכן אם יהיה שינוי דרסטי במדיניות של ארה"ב לגבי מיסוי,הגבלות עסקאיות אז זה כבר לא יעזור.
היתרונות שהבנתי שיש לשוק האמריקאי הם: (לקוח מאחד התגובות בפורומים שקראתי)
התרבות הדמוקרטית,הקפיטלזם הקיצוני והעובדה שארה"ב גדולה.
השאלה היא האם שווה להסתכן ולהשקיע חלק גדול יותר בשוק האמריקאי בגלל אותם יתרונות, אם יש סיכוי (אומנם נמוך) שבשלב מסויים -2 היתרונות הראשונים ידעכו ואולי גם היתרון השלישי (אם יהיה פירוק בין המדינות).
בכל מקרה אני מבין שהקרן העולמית מכילה 60% מניות של חברות אמריקאיות אבל מבחינתי עדיין יש פיזור גיאוגרפי מספק בקרן.
לסיכום,חושב להשקיע רק בקרן העולמית.
(כתבתי בתחילת הפוסט שאני מתלבט כי אם המון עולמי משקיע במדדים אמריקאיים אז כנראה שיש משהו שאני לא מבין עד הסוף).
(אני משקיע פאסיבית לטווח הארוך עם רצון למקסם תשואה גם אם זה בא על חשבון סיכוני תנודתיות גבוהה)
*קרן מנייתית כלל עולמית: SSAC- מס' נייר 1159235.
*קרן מנייתית מחקה CSPX :SNP500- מס' נייר 1159250.
קראתי הרבה פורומים על אנשים עם התלבטות דומה לשלי בנוגע לפיזור בין השוק האמריקאי לשוק העולמי והגעתי למסקנה כללית (שכרגע אני חושב שאפעל לגביה אבל מעדיף להתייעץ פה לראות שלא פספסתי פה משהו חשוב):
כמו כל השקעה,לא ניתן לדעת אם המדד האמריקאי יתן תשואה גבוהה יותר מהמדד העולמי לטווח הארוך (כמו שהיה בעשור האחרון).
אז בעצם אין טעם לקחת את הסיכון ולהשקיע רק בשוק האמריקאי.עדיף לפזר את ההשקעה וככה להוריד את הסיכון של משבר או שינוי דרסטי במדיניות ארה"ב.
אבל עדיין מתקשה ומנסה להבין מה השיקולים שמנחים הרבה אנשים להשקיע רק בשוק האמריקאי.הרי הם לא יכולים באמת לדעת מה יהיו המגמות של השוק האמריקאי מול השוק העולמי בעתיד ולכן עדיף להם כבר לפזר את ההשקעה.
אולי הנחת היסוד שלהם היא שהרבה מהחברות בSNP500 הם גלובליות ולכן יש להם כבר מספיק חשיפה עולמית.
אבל בסופו של דבר המרכז של אותם חברות הוא בארה"ב לכן אם יהיה שינוי דרסטי במדיניות של ארה"ב לגבי מיסוי,הגבלות עסקאיות אז זה כבר לא יעזור.
היתרונות שהבנתי שיש לשוק האמריקאי הם: (לקוח מאחד התגובות בפורומים שקראתי)
התרבות הדמוקרטית,הקפיטלזם הקיצוני והעובדה שארה"ב גדולה.
השאלה היא האם שווה להסתכן ולהשקיע חלק גדול יותר בשוק האמריקאי בגלל אותם יתרונות, אם יש סיכוי (אומנם נמוך) שבשלב מסויים -2 היתרונות הראשונים ידעכו ואולי גם היתרון השלישי (אם יהיה פירוק בין המדינות).
בכל מקרה אני מבין שהקרן העולמית מכילה 60% מניות של חברות אמריקאיות אבל מבחינתי עדיין יש פיזור גיאוגרפי מספק בקרן.
לסיכום,חושב להשקיע רק בקרן העולמית.
(כתבתי בתחילת הפוסט שאני מתלבט כי אם המון עולמי משקיע במדדים אמריקאיים אז כנראה שיש משהו שאני לא מבין עד הסוף).
