רוב התגובות לא התייחסו לעניין הנקודה לעומת סלש.
זו היתה התהיה העיקרית, מאיפה ולמה זה צץ?
בגיגול מהיר (אין לי זמן עכשיו) וציטוט זריז כי עוד לא התעמקתי:
אגב, מאותו מאמר (עמוד 8):
"במבחן הבנת הנקרא בנושא אמפתיה ... כצפוי, פניה לנשים בלשון זכר במשימה הנתפסת באופן סטריאוטיפי עם כשרונן היחסי של נשים מביאה להישגים טובים יותר מאשר פניה אליהן בלשון נקבה. ... כאשר פנו לגברים בלשון זכר הציון הממוצע שלהם ... והיה נמוך אך במעט ... כאשר פנו אליהם בלשון נקבה.
מוזרה ההתייחסות לזה כ"כצפוי". אולי העניין הוא סטריאוטיפים ולא צורת הפניה בשפה.
אגב, לגבי סרבול שפה, באיור 4 שם (עמוד 18) נראה שהציון הטוב ביותר לנשים במתמטיקה דווקא היה לצורת הפניה "ענו", ביחס לחלופות: ענה/י, עני, ענה (ולא בדקו "עני/ה"). גם לגברים "ענו" קושרה לציון הגבוה ביותר, אבל ביחד עם "ענה".
לעומת "ענו" היחסית נייטרלי, חסרה לי בדיקה לצורת רבים מובהקת יותר, כמו בין: אתם, אתן, אתן/ם, אתם/ן. היה מעניין לראות גם חלוקה לפי גילאים, והסבר קונקרטי יותר לגבי מה הקשר בין מתמטיקה לצורת פניה. או אולי, לא השוואה של קהל מקרי במחקר, אלא במבחן מתמטיקה אמיתי שכולם בו התכוננו מראש, ויש שוני רק בצורות הפניה. מה שמתחבר לדבר להלן.
מעניין אותי אם זו תופעה בקרב דוברי עברית או גם שפות אחרות...
בעמוד 2 במאמר כאן יש טבלת סיכום הבדלים בין המינים בבחינות מתמטיקה, בארצות בהן יש או אין בשפה הבחנה. הנתונים על בסיס מבחנים אמיתיים במתמטיקה (PISA), לא משהו שנעשה כמחקר להשוואת צורות פניה על קהל מקרי. אם כי זו לא בדיקה ישירה, כי הבדלים בין ארצות הם לא רק הבדלים בשפה.
סטיית התקן הכללית במבחן PISA שם היא 100. בין המינים, הסטיה הגדולה ביותר היא 27+, בארץ עם שפה מובחנת-מין (אוסטריה). ישראל, אגב, עם 8+, שדומה למצב בדנמרק, ארה"ב, הונגריה, מקסיקו. היתרון הגדול ביותר לנשים הוא בירדן וקטר. ממוצע בארצות עם שפה מובחנת-מין: 6+. בארצות ללא אבחנה: 2+. אולי מישהו עם הבנה בסטטיסטיקה יוכל להגיד יותר, אבל כשהסטייה המקסימלית בין המינים, שלא לדבר על הממוצעת, קטנה בהרבה מסטיית התקן הכללית במבחן, זה נשמע לא מאוד מהותי?
אחלוש אז נכתב ככה וכל הפניות יהיו בלשון נקבה בלבד. מה הבעיה פונים גם לגברים ?
לשון נקבה בלבד זה פחות מסורבל מאשר ציון שתי ההטיות. אבל בלשון רבים לפחות, *ים פונה לשני המינים, *ות לא. בהשאלה, נראה לי שגם בצורת יחיד יש נטיה להניח שמדובר בפניה ניטרלית: ב"כתוב את התשובה", מתפרש ככתוב/כתבי. כמו באנגלית מודרנית: "Hi, guys".
אגב, נתקלתי במסמך רשמי שבו הכתוב היה עם חלופות לכל מילה ומילה עם הטיית-מין, ועוד בשיטת הנקוד.ה. זה היה מסורבל כל כך שזה נראה סאטירי, אם כי בבירור לא זו היתה הכוונה. זה נראה משהו כגון (בעריכה על בסיס מלוא הפסקה שממנה המילה המצוטטת בפתיחת השרשור - זה לא ציטוט אמיתי):
הייתי רותם לעניין את הילד.ה בעל.ת הזיקה הכלכלית הטובה ביותר מאחיו.יותיו ו"מוריש" לו.ה את הקרן לגלגל אותה הלאה בהמשך הדורות עד שתגיע לסכום מוסכם כלשהו,אם תשקיע בחינוך כלכלי טוב וילדך.תך י.תתמיד באסטרטגיית השקעה טובה (ולא ת.יהיה חמדן.ית או מישהו.י מילדיו.ה או נכדיו.ה בהמשך) יש מצב שזה יכול להצליח כפרויקט משפחתי פילנתרופי שכזה.