כלומר (מנסה להסביר את זה לעצמי במילים פשוטות יותר), שהיתרון המרכזי של קרנות אלה הוא כאשר הם נרכשות דרך חשבון IRA?
בוא נאמר שיש כל מיני מצבים שאנשים עשויים להעדיף קרנות איריות.
אני מפרט רק את המצבים, ולא את הסיבות בכל מצב:
1. בחשבון פטור IRA - יש קונצנזוס (נראה לי) שהן עדיפות על האמריקאיות. יש כאלו שמעדיפים את הפשטות והישראליות. יש גם
כאלו שמעדיפים לשלב.
2. מי שחושש ממס ירושה (שחל רק על קרנות אמריקאיות) בחשבון חייב, עשוי למצוא בקרן אירית תחליף.
3. היו טענות שלטווח ארוך מאוד (30 או אפילו 50 שנה) עדיפות הקרנות האיריות הצוברות על האמריקאיות. אני חושב שעל זה לא כולם מסכימים...
4.
לאחרונה עלו טענות שקבלת דיבידנדים בבית השקעות זר יוצרת חובה לדווח לרשות המיסים, גם אם נוכה עליו מס זר במקור באותו גובה של המס הישראלי. זו עשויה להיות סיבה להחזיק קרנות איריות צוברות שבהן אין חלוקת דיבידנד, וממילא אם לא מכרת, לא היה שום אירוע מס.
נקודת ההנחה שצריכה להיות לך היא שקרנות אמריקאיות תמיד מחלקות דיבידנדים - אסור להן לצבור על פי חוק. קרנות איריות יש מחלקות ויש צוברות. למעט מצב 2, הקרנות האיריות הצוברות הן דווקא הרלוונטיות.
בשביל להבין את הסיבות ל1 ו3 אתה יכול לקרוא את השרשור הזה:
הסיבה ל2 נראה לי דיי ברורה.
הסיבה ל4 היא בעיקרה לא כלכלית - רצון להימנע מכאב הראש בהגשת דוח. אם כי, במקרה שתשכור רו"ח לשם כך (ואם הוא בכלל יצדד באלו שטוענים כאן שיש לך חובת הגשה), לסיבה יש השלכות כלכליות.
עבור קרנות או מניות שאינן מחלקות דיבידנדים אין להן יתרון משמעותי?
כמו שאמרתי קודם, עיקר ההבדל בין הקרנות הוא אם הן מחלקות דיבידנדים או לא. חלק עיקרי מהמשמעות (כאן בפורום) של קרן אירית היא קרן צוברת (אם כי לא תמיד) כלומר שאינה מחלקת דיבידנדים.