למה מסתבכים כל כך עם האג''ח?

[Ed.b]

שלום חברים,

אקדים את שאלתי בהנחות הבאות:

1. אני משקיע מתחיל בעל הכנסה פנויה אשר מתכנן להתחיל להשקיע בתקופה הקרובה לטווח של כ-15 שנים.
2. אפיק האג''ח בתיק שלי נועד להיות מרכיב מאזן ואינני מצפה כי ייתן לי תשואה גבוהה, אך כמובן שאני מעוניין שהתשואה תהיה גבוהה מזו של המק''מ.
3. אין לי (ואולי אין לאף אחד...?) מושג מה יהיה עם הריבית והאינפלציה בשנים הקרובות, ובטח לא בשנים הרחוקות.

אני מנסה לבנות תיק שיתאים לאופק ההשקעה שלי ולמידת הסיכון שאני יכול להתמודד איתה ומתכוון להקצות כ-30-40% להשקעה בקרנות אג''ח מחקות, תחת ההנחות לעיל.

אבל מרוב עצים אני לא רואה את היער - אני מתלבט יותר מדי בין חלוקת האפיק באחוזים כאלה ואחרים ביחס לאג''ח נומינלי/צמוד/ארוך/קצר - ורציתי לשאול, מה זה באמת משנה? למה כל מי שמשקיע באג''ח מאותן סיבות כמו שלי לא פשוט בוחר בקרן מחקה אחר מדד האג''ח הממשלתי הכללי אשר מורכב מכל האג''ח הממשלתי באחוזים פרופורציונליים?
לדוגמא בתיק של דורין, "שוקולד מריר", לא הצלחתי להבין מדוע לא להשקיע במדד האג''ח הכללי במקום להשקיע בשתי קרנות לטווח בינוני (מח''מ "ממוצע" לגידור מפני שינויים בריבית) שאחת מהן צמודה מדד והשניה שקלית (מצד אחד הגנה מפני אינפלציה ומצד שני הגנה מפני דפלציה)?

ככל שאני יותר לומד ומתעמק בהשפעות שיש בשינויים בסביבה המאקרו-כלכלית על אפיקי האג''ח השונים כך אני פחות מצליח להבין מדוע (שוב, כמובן, תחת הנחות המוצא שלי לעיל) להסתבך ולנסות למצוא איזה סוג אג''ח עדיף על האחר.

ייתכן שפספסתי משהו ואשמח לשמוע את דעתכם,

 

[איליה]

אישית לקחתי קרן מחקה על כלל האגח הממשלתי. אין כאב ראש, זול, מכסה לך את כל האפשרויות. כדאי לזכור שאגח בתיק לא בשביל התשואה אלה בשביל איזון תנודתיות. אם קיבלת בדרך תשואה אז סבבה, אם שמרת על ערך הכסף שלך זה כבר טוב.

 

[גיורא]

זאת שאלה טובה. כלומר יש עבורה כבר תשובה מוכנה -
http://www.hasolidit.com/איך-לקנות-אגח-ממשלתי

באופן כללי - קניה שלא בעזרת קרן מאפשרת לך לכוון לצרכים שלך. אנשים מחזיקים אג"ח מסיבות שונות. יש כאלה ששמים את הכסף לשנתיים לפני שקונים דירה, אחרים מחזיקים אותו לטווח של 15 שנה לחסכון. לכן ישנם גם אג"חים שונים. כאשר אתה קונה מדד המורכב מכל אגרות החוב הקיימות אתה קונה מראש גם אגחים שלא נועדו מלכחתחילה לשרת את המטרות הספציפיות שלך. מצד שני אם כל זה זה גוזל ממך אנרגיה מיותרת אז קניית מדד זו אופציה סבירה בהחלט.

 

[Oren]

קרן מחקה על כלל האג"ח הממשלתי באחוזים פורפורציונליים זו לא בחירה רעה.

אבל! צריך לשים לב שניגוד למניות, אין באמת היגיון בפזור הכסף על פני כל סוגי האג"ח הממשלתיים דווקא באופן פורפורציונאלי לשווי השוק שלו. אם הממשלה מחליטה מחר בבוקר להנפיק דווקא המון אג"ח ארוך ומעט אג"ח קצר או להפך, זה לא אמור לשנות את רמת הסיכון שאתה מעוניין לקחת ואת המח"מ של התיק שלך. אם כלל האג"ח ל 20 שנה שוות פי 10 מכלל האג"ח לשנה זה לא אומר שהיחס הזה נכון עבור משקיע ספציפי. זה תלוי בעיקר בטווח ההשקעה שלך וברמת הסיכון שאתה רוצה לקחת.

גם ברמה של אג"ח קונצרני, או סל אג"ח של מגוון מדינות, זה שחברה/מדינה מסויימת לווה יותר מאחרת לא אומר שאתה צריך להלוות לה אחוז גדול יותר מהתיק שלך, לפעמים ההפך הוא הנכון.

זאת בניגוד גמור למניות, שם אם חברה מסויימת שווה פי 10 מאחרת זה כן הגיוני שגם תהיה מושקע בה פי עשר, כי מבחינתך אפשר מחר בבוקר לפצל אותה ל 10 חברות שונות וזה לא אמור להשפיע על כמה אתה מושקע בה, וכנ"ל אם מחירה עולה או יורד.

בל ממושקל לפי שווי שוק זה קונספט שצמח באופן טבעי ומתבקש בשוק המניות, ואז קפץ לתחום האג"ח ללא כל בסיס הגיוני.

ועדיין, זה לא כזה נורא.

 

[Oren]

בנוגע לפוסט שבלינק, חסר שם יתרון אחד של קרנות אג"ח: שהמס משולם רק כשהמשקיע מושך את הכסף מהקרן (במקום על כל קופון ובכל פדיון/מכירה של אג"ח) כך שאם משקיעים לאורך זמן רב יש אפקט של ריבית דריבית על המס הנדחה. עדיף לשלם מס של 25% בעוד 40 שנה מאשר לשלם מס של 15% על הרווח כל שנה, בהינתן שהתשואה לאורך ה 40 שנה הלל לא תהיה ממש נמוכה.

 

[אלון]

אבל גם בקרנות שכוללות כמה סוגי אג"חים יש חלוקה מסודרת לא לפי הכמות אלא לפי המהות.
למשל איביאי סל ממשלתי מאוזן: חצי שקלי וחצי צמוד. בכל חצי כזה יש חלוקה פנימית של חצי לטווח קצר וחצי לטווח יותר ארוך.

 

[Ed.b]

תודה רבה!

האם מדד האג''ח הממשלתיות שאותו הקרן מחקה מחושב לפי השווי היחסי של כל אג''ח בשוק? איך מתבצע החישוב של המדד...?

ומה קובע את הרכב האג''ח של הקרן ביחס למדד זה (לדוגמא MTF אג''ח ממשלתי)?
האם יכולים להיות שינויים בהרכב האחזקה של קרנות אלה או באופן שבו מחושב המדד?

 

[Ed.b]

אני רוצה להתמקד בנקודה מסויימת שלדעתי היא מה שאני בעיקר לא מבין.

אנשים מחזיקים אג"ח מסיבות שונות

אין באמת היגיון בפזור הכסף על פני כל סוגי האג"ח הממשלתיים דווקא באופן פורפורציונאלי לשווי השוק שלו

נכון, ברור לי שאותו הגיון הקיים במניות אינו מתקיים כאשר דנים באג''ח וכי לאנשים שונים מטרות שונות.

אבל בכל זאת, אני לא מצליח להבין למה פיזור מרכיב האג''ח על פני כל סוגי האג''ח הממשלתיים באופן פרופורציונלי הוא לא הדבר ההגיוני ביותר לעשות (ואיזה סיבות שונות יכולות להיות), תחת ההנחות הספציפיות הבאות:

ההנחות שלי הן:

1. המשקיע בחר באפיק האג''ח הממשלתי כמרכיב סולידי ויציב בתיק שלו, וכדי לצבור תשואה יחסית נמוכה לטווח ארוך ולא בשביל להשתמש בדיבידנדים כתשלומים תקופתיים.

2. המשקיע מעוניין למקסם את היחס בין התשואה לבין הסיכון בתוך אפיק האג''ח, במובן זה שהוא ישאף למח''מ מינימלי אבל תשואה מקסימלית. תחת הנחה זו המשקיע ירצה את המח''מ הממוצע בשוק.

2. אף אחד לא יודע מה עדיף כרגע ובעתיד – נומינלי/צמוד/קצר/ארוך.

תחת ההנחות האלה אני לא רואה אפשרות טובה יותר מאשר קניית כל האג''ח הממשלתיים באופן פרופורציונלי כפי שהוא משתקף במדד הכללי.

למה שמשקיע כזה יעדיף במקום האפשרות הזו לחלק למשל 70-20-10 בין אג''ח כזה ואחר? הוא יודע משהו שאני לא?

כמובן שבנסיבות שונות (לדוגמא אם המשקיע משתמש בקופון כמשכורת או במידה והמשקיע מתכוון להשקיע לטווח קצר יחסית או במידה והרכב המדד או הרכב הקרן משתנה באופן משמעותי) אז כדאי למשקיע לבחור באחוזים אחרים כדי להתאים למאפייניו.

במילים אחרות - מה הניע את דורין לחלק את אפיק האג''ח שלה בתיק "שוקולד מריר" לחלוקה ביחס 1:1 בין אג''ח בינוני צמוד ואג''ח בינוני שקלי ולא לרכוש את כל המדד באופן פרופורציונאלי?

 

[אלון]

המדד שמדברים עליו זה מדד המחירים לצרכן שמתפרסם באמצע כל חודש. כשהמדינה לוקחת הלוואות מהציבור, חלקן צמודות למדד וחלקן לא מתחשבות במדד ולכן נקראות שקליות.
יש כאלה שחוששים מאינפלציה אז הם מעדיפים את הצמודות. יש כאלה שבוחרים בשקליות כי הם לא צופים אינפלציה וגם יש את הקטע של 15% מס במקום 25% (כשמחזיקים אג"ח ישירות ולא קרן מחקה). כמובן שאפשר גם וגם כדי לפזר סיכונים עבור תרחישים שונים.
יש כאלה שיצטרכו את הכסף בשנים הקרובות אז קונים אג"חים שתוקפם הוא לשנים הקרובות כי הם פחות תנודתיים.
יש כאלה שחושבים על התשואה ובוחרים אג"חים של 30 שנה קדימה.
יש כאלה שנחרדים מהמחשבה שהריבית תעלה כי בקושי נשאר לה לאן לרדת ולכן הם לא נוגעים בתקופות הארוכות.
בקיצור, כל אחד והשיקולים שלו עם רמת הסיכון שבחר לעצמו.

 

[Ed.b]

תודה,

אגב התכוונתי למדד האג''ח הממשלתיות ולא למדד המחירים לצרכן.

 

[אלון]

אם אתה מדבר על מדד אג"ח כללי אז מדובר במדד שכולל את כל אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הנסחרות בבורסה.

 

[Oren]

אם הממשלה תחליט מחר ש 90% מהחוב שלה יהיה באג"ח ל 40 שנה ו 10% באג"ח ל 5 שנים, אז אם תקנה לפי פרופורציית השוק סעיף 1 שלך לא יתקיים - זו לא תהיה השקעה סולידית שתייצב את התיק אלא השקעה תנודתית כמעט כמו מניות.

 

[אלון]

כדי שזה יקרה, הממשלה צריכה לקחת בבת אחת הלוואה ענקית של מאות מיליארדי שקלים. במצב כזה, התנודתיות הן הצרות הקטנות לעומת הורדת דירוג האשראי של ישראל והמסים שהילדים והנכדים שלנו ישלמו כדי להתמודד עם החוב הזה. בכל רגע נתון יש הלוואות לטווח ארוך והלוואות לטווח קצר ואתה בוחר את רמת הסולידיות והסיכון לפי הזמן הזה.

 

[Oren]

אלון, לא בבת אחת, נגיד בכל פעם שנפדית לממשלה אג"ח קצרה היא תנפיק במקומה אג"ח חדשה ל 40 שנה במקום להנפיק עוד אג"ח קצרה. תוך שנים בודדות רוב גדול של החוב יהיה באג"ח ארוכות ולא יהיו יותר אג"ח קצרות. ואם השקעת בקרן שקונה את כל האג"ח לפי פרופורציות השוק אז זה מה שהקרן שלך תחזיק. כמובן שזו דוגמא קיצונית אבל הנקודה היא שבאופן זה אין לך שליטה על רמת הסיכון, היא תעלה ותרד על פי התנהגות הלווה.