אני די בטוח שבעבר ראיתי קישור למאמר הזה בפורום אבל אני לא מצליח למצוא את התגובה ולכן אקשר ישירות -
http://www.ddnum.com/articles/leveragedETFs.php
בכתבה ישנו גרף המראה את התשואה השנתית כתלות במינוף (יש לשים לב שמדובר במינוף
יומי, לפעמים יש קרנות הממונפות חודשית, אני לא זוכר מה נפוץ בקרנות הגדולות).
בנוסף צריך לשים לב שהמינוף האופטימלי הוא תלוי במדד הספציפי שעליו מדובר ובפרמטרים הסטטיסטיים שלו מסדר שלישי ורביעי (skewness וkurtosis), כלומר לא רק תוחלת וסטיית תקן (שהיא סטטיסטיקה מסדר שני).
פרקטית, אם מסתכלים בחלק השני של המאמר רואים את הגרפים של הרווח כתלות במינוף למדדים שונים, בפרט למשל S&P ונאסד"ק, במקרה של הS&P רואים שהמינוף האופטימלי הוא באזור ה3 ובמקרה של הנאסד"ק הוא באזור ה2 אבל 3 לא רחוק מלהיות טוב באותה המידה, שימו לב שיש כאן הנחה שהמדד ימשיך להתנהג באותה הצורה מבחינה סטטיסטית גם בעתיד.
אני מניח שאלו חלק מהסיבות שהקרנות שאנחנו רואים בפועל הן באזורי מינוף של 2-3, בנוסף לכך שאם יש כמה אופציות והן נותנות תשואה דומה לפי החישובים עדיף תמיד יהיה לבחור בזאת עם המינוף הנמוך יותר כדי להקטין את הסיכון שהכל ימחק תוך יום (אהמ XIV), הסיכון הזה לא נלקח בחשבון בחישוב המופיע.
הסיבה לכך שהתשואה מתחילה לרדת כשהמינוף מתחיל לעלות היא האפקט של volatility drag, בעצם התשואה מוכפלת בקבוע (המינוף) בעוד הvolatility drag הוא פקטור ריבועי ולכן בנקודה מסוימת המינוף מתחיל להפסיד והתשואה יורדת. הם נותנים שם נוסחה מקורבת עבור מינופים נמוכים שבה משתמשים רק במינוף, תוחלת תשואה יומית וסטיית תקן ואפשר לראות שהיא פרבולית עם נקודת מקסימום התלויה בפרמטרים שמציבים.
אני לא ממליץ או מייעץ להחזיק קרנות ממונפות לאורך זמן (כמו שהמאמר טוען שכדאי, או לפחות שזה מיתוס שלא כדאי) ועברתי על החישובים שלו בצורה די שטחית לפני כשנתיים אבל בהנחה שהמאמר אינו ערימה של שטויות אפשר לראות שאין אף מדד מאלו המוצגים שהמינוף האופטימלי שלו הינו מעל 4 ואני גם לא רואה אף מדד שהמינוף האופטימלי שלו הוא 4 (S&P מגיע הכי קרוב אבל גם בו עדיף 3), מניח שזאת חלק מהתשובה למה אין קרנות במינוף של 4 ו5, מעבר לסיכון האדיר של מדד כזה במינוף יומי (האמת, גם חודשי).