לפני שלוש שנים קנינו דירת חמישה חדרים מקבלן, בקומה ראשונה. דירה שמתאימה לצרכינו, אבל בהחלט לא בית חלומותינו (שהוא, כמובן, כמו אצל כולם, בית צמוד קרקע).
הפער בין השווי של הדירה הזו לבית חלומותינו הוא בערך 900 אל"ש.
בגדול, התכנון היה להמשיך לגור בדירה הנוכחית לפחות 7-10 שנים, ובזמן הזה לחסוך ולהשקיע כסף, ובערך עוד 10 שנים, כשנהיה בני 40 וקצת יותר מבוססים (אמן), לקנות את בית חלומותינו, ושבעז"ה אמא שלי שתחי' תעבור לגור איתנו שם ביחידה צמודה.
העניין הוא שאנחנו חוששים שאנחנו מפספסים את העיתוי.
התייעצתי כאן בעבר על השקעה בנדל"ן, כי התחלנו לחפש דירות ולהכיר את השוק שמסביבנו.
מתוך כל ההיכרות הזו עלו ממצאים מטרידים; אנחנו גרים בפריפריה, כזכור, זאת שהמדינה הפציצה בבניה רוויה ובדירות כמו שלנו. בהתאמה, כמובן, השווי של דירות כמו שלנו כמעט לא עלה, בעוד השווי של שטחים לבנייה עלה בצורה לא פרופורציונלית (ואפילו מופרכת. כאילו, הלו? שכחתם איפה אתם נמצאים?), כי עדיין כולם רוצים (וימשיכו לרצות) לגור בצמודי קרקע. לכן, יכול להיות שעוד כמה שנים, יהיה לנו קשה למכור את הדירה שלנו, ולעבור לצמוד קרקע, כי הפער בין הנכסים יגדל והמחירים יעלו (אם כי באמת קשה לי לדמיין לאן עוד יש להם לעלות... המצב היום הזוי). ואני יודעת שזה הזוי, כי גידור והכל... אבל זה פשוט לא מה שקורה בשטח כרגע.
ולכן אנחנו שוקלים לעשות את המעבר לבית צמוד קרקע היום.
אנחנו נוכל לעמוד במשכנתא, ויש לנו עוד חסכונות בצד, זה כרגע לא השיקול.
הבעיה היא לשלם על משהו שאנחנו לא "צריכים". כי הדירה שיש לנו היום מתאימה לצרכינו, והיא תתאים לנו (ככל הנראה) גם אם המשפחה תגדל. וגם- יש לי חשש כזה מ"להיתקע" עם נכס יקר, בית צמוד קרקע שנשקיע בו, שבעינינו לא שווה את המחיר שלו (אבל כנראה שאנחנו לא התרגלנו עדיין למחירי השוק), ושיכול להקשות עלינו לעשות כל מיני החלטות ספונטניות כמו להקים עסק, לעשות הסבה, לעשות טיול גדול עם הילדים, לעבור דירה וכו'...
בנוסף, את עשר השנים הקרובות חשבנו להשקיע בחסכונות לילדים כדי שיהיה לנו מה לתת להם בחתונה ובתחילת החיים (אנחנו לא קיבלנו וזה חשוב לנו מאוד להשתדל לתת). מצד שני, אולי עדיף לילדים שלנו לגור בבית שווה עם גינה, שיהיה להם כיף להזמין אליו וכיף לארח? זה לא שהיום לא כיף להם, אבל אין ספק שזו חוויה אחרת כשיש בית מרווח עם גינה... וכשהם בגינה של סבא וסבתא הם נהנים בטירוף.
ואולי בעצם השאלה היא קצת יותר פילוסופית... הרי ידוע שחסכון הוא פשוט דחיית הצריכה. אז מה עדיף לילדים שלנו, ובכלל, מבחינה כלכלית ומשאר הבחינות, לצרוך עכשיו (בית גדול ושווה) או לצרוך אח"כ (שיהיו להם חסכונות נחמדים)?
זה כמובן לא דיכוטומי... גם אם נקנה את הבית הגדול עכשיו נשתדל להמשיך לחסוך. אבל ברור שזה יהיה הרבה יותר קשה, ובשנים הראשונות אפילו קשה מאוד. יש המון הוצאות שיש על בית גדול שאין לנו היום (החל בהוצאות ריבית המשכנתא וכלה בארנונה ובתחזוקת גינה). וכמובן כל "שיפוץ" של בית כזה, מבחינה פסיכולוגית, זה שיפוץ של הבית שלנו... אז לא נשקיע?
בקיצור. אנחנו מתלבטים. נשמח לתובנות
הפער בין השווי של הדירה הזו לבית חלומותינו הוא בערך 900 אל"ש.
בגדול, התכנון היה להמשיך לגור בדירה הנוכחית לפחות 7-10 שנים, ובזמן הזה לחסוך ולהשקיע כסף, ובערך עוד 10 שנים, כשנהיה בני 40 וקצת יותר מבוססים (אמן), לקנות את בית חלומותינו, ושבעז"ה אמא שלי שתחי' תעבור לגור איתנו שם ביחידה צמודה.
העניין הוא שאנחנו חוששים שאנחנו מפספסים את העיתוי.
התייעצתי כאן בעבר על השקעה בנדל"ן, כי התחלנו לחפש דירות ולהכיר את השוק שמסביבנו.
מתוך כל ההיכרות הזו עלו ממצאים מטרידים; אנחנו גרים בפריפריה, כזכור, זאת שהמדינה הפציצה בבניה רוויה ובדירות כמו שלנו. בהתאמה, כמובן, השווי של דירות כמו שלנו כמעט לא עלה, בעוד השווי של שטחים לבנייה עלה בצורה לא פרופורציונלית (ואפילו מופרכת. כאילו, הלו? שכחתם איפה אתם נמצאים?), כי עדיין כולם רוצים (וימשיכו לרצות) לגור בצמודי קרקע. לכן, יכול להיות שעוד כמה שנים, יהיה לנו קשה למכור את הדירה שלנו, ולעבור לצמוד קרקע, כי הפער בין הנכסים יגדל והמחירים יעלו (אם כי באמת קשה לי לדמיין לאן עוד יש להם לעלות... המצב היום הזוי). ואני יודעת שזה הזוי, כי גידור והכל... אבל זה פשוט לא מה שקורה בשטח כרגע.
ולכן אנחנו שוקלים לעשות את המעבר לבית צמוד קרקע היום.
אנחנו נוכל לעמוד במשכנתא, ויש לנו עוד חסכונות בצד, זה כרגע לא השיקול.
הבעיה היא לשלם על משהו שאנחנו לא "צריכים". כי הדירה שיש לנו היום מתאימה לצרכינו, והיא תתאים לנו (ככל הנראה) גם אם המשפחה תגדל. וגם- יש לי חשש כזה מ"להיתקע" עם נכס יקר, בית צמוד קרקע שנשקיע בו, שבעינינו לא שווה את המחיר שלו (אבל כנראה שאנחנו לא התרגלנו עדיין למחירי השוק), ושיכול להקשות עלינו לעשות כל מיני החלטות ספונטניות כמו להקים עסק, לעשות הסבה, לעשות טיול גדול עם הילדים, לעבור דירה וכו'...
בנוסף, את עשר השנים הקרובות חשבנו להשקיע בחסכונות לילדים כדי שיהיה לנו מה לתת להם בחתונה ובתחילת החיים (אנחנו לא קיבלנו וזה חשוב לנו מאוד להשתדל לתת). מצד שני, אולי עדיף לילדים שלנו לגור בבית שווה עם גינה, שיהיה להם כיף להזמין אליו וכיף לארח? זה לא שהיום לא כיף להם, אבל אין ספק שזו חוויה אחרת כשיש בית מרווח עם גינה... וכשהם בגינה של סבא וסבתא הם נהנים בטירוף.
ואולי בעצם השאלה היא קצת יותר פילוסופית... הרי ידוע שחסכון הוא פשוט דחיית הצריכה. אז מה עדיף לילדים שלנו, ובכלל, מבחינה כלכלית ומשאר הבחינות, לצרוך עכשיו (בית גדול ושווה) או לצרוך אח"כ (שיהיו להם חסכונות נחמדים)?
זה כמובן לא דיכוטומי... גם אם נקנה את הבית הגדול עכשיו נשתדל להמשיך לחסוך. אבל ברור שזה יהיה הרבה יותר קשה, ובשנים הראשונות אפילו קשה מאוד. יש המון הוצאות שיש על בית גדול שאין לנו היום (החל בהוצאות ריבית המשכנתא וכלה בארנונה ובתחזוקת גינה). וכמובן כל "שיפוץ" של בית כזה, מבחינה פסיכולוגית, זה שיפוץ של הבית שלנו... אז לא נשקיע?
בקיצור. אנחנו מתלבטים. נשמח לתובנות