ויתור על זכות שיבוב בין שוכר ומשכיר
המטרה של ויתור על זכות שיבוב, שנקראת גם זכות תחלוף או סוברוגציה, Subrogation, היא למנוע מצב שבו אחד מהצדדים לחוזה השכירות תובע את הביטוח שלו ומקבל פיצויים ואז חברת הביטוח מגישה תביעה נגד הצד השני לחוזה השכירות בטענה שהוא "האשם האמיתי" בנזק ולכן הוא צריך להחזיר לה את כספי הפיצויים שהיא כבר שילמה לצד הראשון, המבוטח שלה. תביעה כזו נקראת תביעת שיבוב או תביעת תחלוף, שבה בעצם חברת הביטוח מחליפה את המבוטח שלה, נכנסת בנעליו, ותובעת בשמו את "האשם האמיתי" בנזק. עקרון התחלוף אומר שכאשר חברת ביטוח משלמת פיצויים למבוטח שלה הוא מחוייב לתת לה זכות שיבוב, הזכות לתבוע בשמו את "האשם האמיתי" בנזק, כדי לצמצם את העלויות שלה עקב תשלום הפיצויים.
בחוזה שכירות, יש לצדדים בעצם שלוש דרכים להשיג ויתור על זכות שיבוב, או ביטול של זכות השיבוב, ולמנוע מצב שבו חברת ביטוח תוכל לתבוע אחד מהם בשם השני:
1. המשכיר והשוכר עושים ביחד ביטוח אחד שבו שניהם נרשמים כמבוטחים. כאשר שני אנשים עושים ביחד ביטוח כזה אז זה מונע מחברת הביטוח לתבוע אחד מהם בגלל תביעת ביטוח שהשני הגיש נגדה לפי אותו ביטוח.
2. המשכיר והשוכר עושים כל אחד ביטוח נפרד ומוסיפים לו סעיף ויתור על זכות שיבוב כל אחד כלפי השני.
3. בחוזה השכירות יש סעיף שבו שני הצדדים מתחייבים לוויתור הדדי על זכות שיבוב.
אחריות צולבת בין שוכר ומשכיר
אחריות צולבת בין מבוטחים מרובים זה סעיף שמקובל להוסיף לביטוח שבו המשכיר והשוכר רשומים ביחד כמבוטחים, רק אם הביטוח הזה כולל ביטוח נגד תביעות צד ג'. הסיבה לזה היא ההגדרה של צד ג' בביטוח: צד א' זו חברת הביטוח, צד ב' זה המבוטח, צד ג' זה כל אדם אחר. לכן כאשר המשכיר והשוכר רשומים כמבוטחים באותו ביטוח אז הם שניהם נחשבים לצד ב' באותו ביטוח ולא לצד ג' ואם אחד מהם יגרום לתאונה שתפגע בשני אז ביטוח צד ג' לא יכסה את התביעה בגין הנזק הזה, כי הוא חל על צד ג' ולא על צד ב'. אם כל אחד מהם היה עושה ביטוח צד ג' בנפרד אז זה כן היה מכוסה. כדי לפתור את הבעיה הזאת אפשר להוסיף לביטוח המשותף סעיף אחריות צולבת שהוא סעיף שמרחיב את ביטוח צד ג' בביטוח המשותף כך שהוא יחול על שני המבוטחים אחד כלפי השני כאילו שהיו להם כל אחד ביטוח צד ג' נפרד.
זה כל ההסבר. ויתור על זכות שיבוב או אחריות צולבת הם שני דברים שונים.
אז מתי בכל זאת מדברים עליהם ביחד?
לדעתי, מדברים עליהם ביחד כשמדברים על ביטוח ראוי של דירה מושכרת. טענה נפוצה היא שביטוח ראוי לדירה מושכרת כולל ארבעה מרכיבים:
1. ביטוח המבנה שבבעלות המשכיר. אני לא נכנס כאן לפרטי והיקף הכיסוי.
2. ביטוח התכולה שבבעלות השוכר.
3. ביטוח של המשכיר והשוכר מפני תביעות צד ג', כולל אחד כלפי השני.
4. איסור על חברת הביטוח של כל אחד מהצדדים לחוזה השכירות לתבוע את הצד השני.
יש שתי דרכים לעשות ביטוח דירה מושכרת שכולל את כל ארבעת המרכיבים האלה:
1. הדרך הראשונה והנפוצה יותר היא שהמשכיר והשוכר יעשו כל אחד בנפרד ביטוח לאותה דירה מושכרת, המשכיר יעשה ביטוח מבנה וצד ג', והשוכר יעשה ביטוח תכולה וצד ג', וחוזה השכירות יכלול סעיף ויתור על זכות שיבוב הדדי בין שניהם, או ששניהם ידאגו כל אחד שהביטוח שלו יכלול סעיף ויתור על זכות שיבוב. יתרון של ביטוחים נפרדים זה שכל צד תלוי בעצמו ומשלם על עצמו.
2. הדרך השנייה היא שהמשכיר והשוכר יעשו ביחד ביטוח אחד של הדירה המושכרת שבו שניהם יירשמו כמבוטחים, והביטוח הזה יכלול כיסוי של ביטוח מבנה, ביטוח תכולה וביטוח צד ג', ובנוסף גם סעיף של אחריות צולבת כדי להרחיב את ביטוח צד ג' המשותף לשני המבוטחים אחד כלפי השני. מרגע ששני אנשים עושים ביחד ביטוח שבו שניהם רשומים כמבוטחים אז ממילא חברת הביטוח לא יכולה לתבוע צד אחד על נזק שגרם הצד השני, כי שניהם רשומים אצלה כמבוטחים באותו ביטוח, לכן אין פה צורך להוסיף סעיף ויתור על זכות שיבוב לביטוח או לחוזה השכירות. היתרון של שיטה זו הוא שאולי היא חוסכת כסף בגלל שמדובר בביטוח אחד ולא שניים.
הבלבול
כנראה שאנשים שאלו אנשי מקצוע איך לעשות ביטוח ראוי לדירה מושכרת וקיבלו את התשובה שאפשר לבחור באחת משתי הדרכים שציינתי, ומכיוון שהדרך הראשונה כוללת ויתור על זכות שיבוב והדרך השנייה כוללת סעיף אחריות צולבת אז הם הבינו מזה בטעות שמדובר באותו דבר או בדברים חלופיים, בלי להבין שבעצם שני החלקים הדומים בשתי הדרכים הם ויתור על זכות שיבוב בדרך הראשונה והרישום המשותף באותו ביטוח בדרך השנייה, בעוד שהצורך להוסיף סעיף אחריות צולבת בדרך השנייה הוא איזשהו טלאי שנועד לתקן את אחד מתוצרי הלוואי שלה.
דיסקליימר: אני לא איש מקצוע, לא ממליץ ולא מייעץ
המטרה של ויתור על זכות שיבוב, שנקראת גם זכות תחלוף או סוברוגציה, Subrogation, היא למנוע מצב שבו אחד מהצדדים לחוזה השכירות תובע את הביטוח שלו ומקבל פיצויים ואז חברת הביטוח מגישה תביעה נגד הצד השני לחוזה השכירות בטענה שהוא "האשם האמיתי" בנזק ולכן הוא צריך להחזיר לה את כספי הפיצויים שהיא כבר שילמה לצד הראשון, המבוטח שלה. תביעה כזו נקראת תביעת שיבוב או תביעת תחלוף, שבה בעצם חברת הביטוח מחליפה את המבוטח שלה, נכנסת בנעליו, ותובעת בשמו את "האשם האמיתי" בנזק. עקרון התחלוף אומר שכאשר חברת ביטוח משלמת פיצויים למבוטח שלה הוא מחוייב לתת לה זכות שיבוב, הזכות לתבוע בשמו את "האשם האמיתי" בנזק, כדי לצמצם את העלויות שלה עקב תשלום הפיצויים.
בחוזה שכירות, יש לצדדים בעצם שלוש דרכים להשיג ויתור על זכות שיבוב, או ביטול של זכות השיבוב, ולמנוע מצב שבו חברת ביטוח תוכל לתבוע אחד מהם בשם השני:
1. המשכיר והשוכר עושים ביחד ביטוח אחד שבו שניהם נרשמים כמבוטחים. כאשר שני אנשים עושים ביחד ביטוח כזה אז זה מונע מחברת הביטוח לתבוע אחד מהם בגלל תביעת ביטוח שהשני הגיש נגדה לפי אותו ביטוח.
2. המשכיר והשוכר עושים כל אחד ביטוח נפרד ומוסיפים לו סעיף ויתור על זכות שיבוב כל אחד כלפי השני.
3. בחוזה השכירות יש סעיף שבו שני הצדדים מתחייבים לוויתור הדדי על זכות שיבוב.
אחריות צולבת בין שוכר ומשכיר
אחריות צולבת בין מבוטחים מרובים זה סעיף שמקובל להוסיף לביטוח שבו המשכיר והשוכר רשומים ביחד כמבוטחים, רק אם הביטוח הזה כולל ביטוח נגד תביעות צד ג'. הסיבה לזה היא ההגדרה של צד ג' בביטוח: צד א' זו חברת הביטוח, צד ב' זה המבוטח, צד ג' זה כל אדם אחר. לכן כאשר המשכיר והשוכר רשומים כמבוטחים באותו ביטוח אז הם שניהם נחשבים לצד ב' באותו ביטוח ולא לצד ג' ואם אחד מהם יגרום לתאונה שתפגע בשני אז ביטוח צד ג' לא יכסה את התביעה בגין הנזק הזה, כי הוא חל על צד ג' ולא על צד ב'. אם כל אחד מהם היה עושה ביטוח צד ג' בנפרד אז זה כן היה מכוסה. כדי לפתור את הבעיה הזאת אפשר להוסיף לביטוח המשותף סעיף אחריות צולבת שהוא סעיף שמרחיב את ביטוח צד ג' בביטוח המשותף כך שהוא יחול על שני המבוטחים אחד כלפי השני כאילו שהיו להם כל אחד ביטוח צד ג' נפרד.
זה כל ההסבר. ויתור על זכות שיבוב או אחריות צולבת הם שני דברים שונים.
אז מתי בכל זאת מדברים עליהם ביחד?
לדעתי, מדברים עליהם ביחד כשמדברים על ביטוח ראוי של דירה מושכרת. טענה נפוצה היא שביטוח ראוי לדירה מושכרת כולל ארבעה מרכיבים:
1. ביטוח המבנה שבבעלות המשכיר. אני לא נכנס כאן לפרטי והיקף הכיסוי.
2. ביטוח התכולה שבבעלות השוכר.
3. ביטוח של המשכיר והשוכר מפני תביעות צד ג', כולל אחד כלפי השני.
4. איסור על חברת הביטוח של כל אחד מהצדדים לחוזה השכירות לתבוע את הצד השני.
יש שתי דרכים לעשות ביטוח דירה מושכרת שכולל את כל ארבעת המרכיבים האלה:
1. הדרך הראשונה והנפוצה יותר היא שהמשכיר והשוכר יעשו כל אחד בנפרד ביטוח לאותה דירה מושכרת, המשכיר יעשה ביטוח מבנה וצד ג', והשוכר יעשה ביטוח תכולה וצד ג', וחוזה השכירות יכלול סעיף ויתור על זכות שיבוב הדדי בין שניהם, או ששניהם ידאגו כל אחד שהביטוח שלו יכלול סעיף ויתור על זכות שיבוב. יתרון של ביטוחים נפרדים זה שכל צד תלוי בעצמו ומשלם על עצמו.
2. הדרך השנייה היא שהמשכיר והשוכר יעשו ביחד ביטוח אחד של הדירה המושכרת שבו שניהם יירשמו כמבוטחים, והביטוח הזה יכלול כיסוי של ביטוח מבנה, ביטוח תכולה וביטוח צד ג', ובנוסף גם סעיף של אחריות צולבת כדי להרחיב את ביטוח צד ג' המשותף לשני המבוטחים אחד כלפי השני. מרגע ששני אנשים עושים ביחד ביטוח שבו שניהם רשומים כמבוטחים אז ממילא חברת הביטוח לא יכולה לתבוע צד אחד על נזק שגרם הצד השני, כי שניהם רשומים אצלה כמבוטחים באותו ביטוח, לכן אין פה צורך להוסיף סעיף ויתור על זכות שיבוב לביטוח או לחוזה השכירות. היתרון של שיטה זו הוא שאולי היא חוסכת כסף בגלל שמדובר בביטוח אחד ולא שניים.
הבלבול
כנראה שאנשים שאלו אנשי מקצוע איך לעשות ביטוח ראוי לדירה מושכרת וקיבלו את התשובה שאפשר לבחור באחת משתי הדרכים שציינתי, ומכיוון שהדרך הראשונה כוללת ויתור על זכות שיבוב והדרך השנייה כוללת סעיף אחריות צולבת אז הם הבינו מזה בטעות שמדובר באותו דבר או בדברים חלופיים, בלי להבין שבעצם שני החלקים הדומים בשתי הדרכים הם ויתור על זכות שיבוב בדרך הראשונה והרישום המשותף באותו ביטוח בדרך השנייה, בעוד שהצורך להוסיף סעיף אחריות צולבת בדרך השנייה הוא איזשהו טלאי שנועד לתקן את אחד מתוצרי הלוואי שלה.
דיסקליימר: אני לא איש מקצוע, לא ממליץ ולא מייעץ
