היי,
פתחתי חשבון ב-IB והתחלתי להשקיע שם. לצערי לא הבנתי את המשמעות המלאה של הדבר (קצת כועס על עצמי אבל ניחא) וכעת אני מבין שעלות הגשת דוחות למס הכנסה דרך רואה חשבון יעברו בהרבה כל חסכון או אופטימיזציה שהחשבון הזר נותן.
יש לציין שבגלל הסיבוך, בזבוז הזמן והסיכון אני לא מעוניין להגיש את הדוחות למס הכנסה בעצמי.
מכיוון שרכשתי מנייה שמייצרת דיבידנדים ובכל מקרה תימכר בסבירות גבוהה בטווח קצר, אין לי הצדקה לא להגיש דוחות, גם לפי הפרשנות הגמישה ביותר של החוק.
אני מרגיש שההחלטה לפתוח חשבון בברוקר זר הייתה מושפעת מגרומים מסוימים אך לא שיקפה את תמונת המצב המלאה. קראתי את האם כדאי להשקיע דרך ברוקר זר? והייתי רוצה להיעזר בכם כדי לעשות סיכום של יתרונות/חסרונות ולקבל החלטה שלמה באמת.
מכיוון שהחסכון בעלויות ודמי ניהול הן זניחות לגמרי עד לא רלוונטיות, נשארתי עם ההתלבטות האם הפיזור הגאוגרפי והבטחון שנותן SIPC, שווה אל מול ההתעסקות למשך כל חיי עם מס הכנסה והגשת דוחות (והוצאות רו"ח בהתאם - שהן די גבוהות), והסיכון במס עיזבון של ארה"ב.
קריאה שנייה של המאמר הנ"ל גורמת לי לחזור בי ולהעדיף את ההשקעה בארץ.
יש לציין שכבר יש לי חשבון עם ניירות ערך ב-IB וחזרה לארץ תגרור מכירה שלהם (קניתי אותם לפני חודש בסכום לא גדול כך שהפסד הריבית דריבית הוא נסבל), הגשת דו"ח בעזרת רואה חשבון וסגירה של החשבון הזר.
רציתי לשאול - האם אני מפספס יתרונות/חסרונות מסוימים? האם ישנם מקרי קצה שכדאי לקחת בחשבון שמשפיעים על ההחלטה הזו? אני יודע שזה נושא חרוש אבל אשמח לשמוע קצת דעות כדי לקבל החלטה סופית.
פתחתי חשבון ב-IB והתחלתי להשקיע שם. לצערי לא הבנתי את המשמעות המלאה של הדבר (קצת כועס על עצמי אבל ניחא) וכעת אני מבין שעלות הגשת דוחות למס הכנסה דרך רואה חשבון יעברו בהרבה כל חסכון או אופטימיזציה שהחשבון הזר נותן.
יש לציין שבגלל הסיבוך, בזבוז הזמן והסיכון אני לא מעוניין להגיש את הדוחות למס הכנסה בעצמי.
מכיוון שרכשתי מנייה שמייצרת דיבידנדים ובכל מקרה תימכר בסבירות גבוהה בטווח קצר, אין לי הצדקה לא להגיש דוחות, גם לפי הפרשנות הגמישה ביותר של החוק.
אני מרגיש שההחלטה לפתוח חשבון בברוקר זר הייתה מושפעת מגרומים מסוימים אך לא שיקפה את תמונת המצב המלאה. קראתי את האם כדאי להשקיע דרך ברוקר זר? והייתי רוצה להיעזר בכם כדי לעשות סיכום של יתרונות/חסרונות ולקבל החלטה שלמה באמת.
מכיוון שהחסכון בעלויות ודמי ניהול הן זניחות לגמרי עד לא רלוונטיות, נשארתי עם ההתלבטות האם הפיזור הגאוגרפי והבטחון שנותן SIPC, שווה אל מול ההתעסקות למשך כל חיי עם מס הכנסה והגשת דוחות (והוצאות רו"ח בהתאם - שהן די גבוהות), והסיכון במס עיזבון של ארה"ב.
קריאה שנייה של המאמר הנ"ל גורמת לי לחזור בי ולהעדיף את ההשקעה בארץ.
יש לציין שכבר יש לי חשבון עם ניירות ערך ב-IB וחזרה לארץ תגרור מכירה שלהם (קניתי אותם לפני חודש בסכום לא גדול כך שהפסד הריבית דריבית הוא נסבל), הגשת דו"ח בעזרת רואה חשבון וסגירה של החשבון הזר.
רציתי לשאול - האם אני מפספס יתרונות/חסרונות מסוימים? האם ישנם מקרי קצה שכדאי לקחת בחשבון שמשפיעים על ההחלטה הזו? אני יודע שזה נושא חרוש אבל אשמח לשמוע קצת דעות כדי לקבל החלטה סופית.
