יש לי לאשתי ובתי חשבון בנק משותף.

[arn]

אני ואשתי פנסיונרים ויש לנו הטבות במיסים מניירות ערך (מס נמוך מ 25% כי יש לנו קיבוע זכויות בגלל שלא הגענו למדרגת מס זו). איך עלינו לשלם מס רווחי הון מחשבון זה? האם נקבל את ההטבות במס על חלק מהחשבון?

 

[האזרח הקטן]

קיבוע זכויות רלוונטי לפטור ממס על קצבה, הוא הופך סכום מסויים מהקצבה לפטורה ממס.
אם בכלל ההכנסות הפירותיות הלא פטורות אתם במדרגה נמוכה מ25%, אתם יכולים למלא בתום שנת המס (למעשה מאפריל של השנה העוקבת) דו"ח שנתי ולקבל החזר על רווח ההון העודף ששילמתם.

 

[arn]

שכחתי לציין משהו: אני ואשתי פנסיונרים ואנחנו במדרגות מס נמוכות בהרבה מ 25% אבל אחד מילדנו שותף באחד החשבונות שלנו והשאלות שלי הן:
1. האם נוכל לקבל הטבות מס על החשבון שבו אחד מילדנו שותף (או חלק מההטבות)?
2. האם נוכל להעביר כסף מאותו חשבון שבו אחד מילדנו שותף לחשבון אחר שלנו מבלי שמס הכנסה ידרוש שנשלם מס של 25% גם על החשבון החדש (בטענה שהעברנו לשם כסף שהיה שייך גם לאחד מילדנו).

אציין שגם בחשבון שבו אחד מילדנו שותף - כל הכסף שם נבע מהכנסות שלי ושל אשתי. הוא רק רשום בחשבון כדי שיוכל למשוך בקלות את הכסף כירושה או לנהל אותו במקרה ונהיה במצב שלא נוכל לנהל אותו.

 

[ירח אפל]

כדי לקבל את ההטבה של מס פחות מ־25%, אתם חייבים להגיש דוח שנתי.

צרפו לדוח טופס 2421 שבו תצהירו מה חלקכם ברווחי החשבון.

 

[האזרח הקטן]

הוא רק רשום בחשבון כדי שיוכל למשוך בקלות את הכסף כירושה

זה לא הפתרון - הבנק מחוייב למנוע את ריקון החשבון על ידי השותפים לאחר הפטירה.
ברגע שאחד מבעלי החשבון יילך לעולמו, החשבון ייחסם למשיכות עד שהיורשים יציגו לבנק צו ירושה / צו קיום צוואה.

או לנהל אותו במקרה ונהיה במצב שלא נוכל לנהל אותו.

גם פה הפתרון של שותף לחשבון אינו הפתרון הנכון. אם הבנק יגלה שאחד השותפים אינו כשיר לניהול החשבון, הוא יבקש מינוי אופטופרופוס לצורך ביצוע פעולות בשם אותו שותף. הפתרון הנכון הוא יצירת ייפוי כוח מתמשך.
אם אני לא טועה, יש אפילו איסור על אופטופרופוס להיות שותף בחשבון.

 

[arn]

זה לא הפתרון - הבנק מחוייב למנוע את ריקון החשבון על ידי השותפים לאחר הפטירה.
ברגע שאחד מבעלי החשבון יילך לעולמו, החשבון ייחסם למשיכות עד שהיורשים יציגו לבנק צו ירושה / צו קיום צוואה.

מניסיון (לא אפרט מי ומה) זה קרה. נמשכו כספים מחשבון של נפטרים.
בנוסף יש סעיף אריכות ימים שמאפשר ליתר שותפי החשבון למשוך ממנו כספים (או לפחות למשוך כספים במידה סבירה) כך שחשבון שיש בו סעיף אריכות ימים בוודאות לא יחסם.

גם פה הפתרון של שותף לחשבון אינו הפתרון הנכון. אם הבנק יגלה שאחד השותפים אינו כשיר לניהול החשבון, הוא יבקש מינוי אופטופרופוס לצורך ביצוע פעולות בשם אותו שותף.

אמא שלי לא הייתה מסוגלת לנהל את החשבון שלה (שכלית היא הייתה מסוגלת אבל היא הייתה צריכה ללכת פיזית לבנק. בגלל גילה היא לא ידעה להשתמש באינטרנט או במחשב. הדור שלה לא הכיר את השימוש בדברים האלו). אני הייתי רשום בחשבון שלה כשותף עם הסעיף של אריכות ימים (כל הכסף היה שלה אבל היא רשמה אותי בחשבון כדי שאוכל להוציא את הכסף ללא בעיות לאחר פטירתה). כל עוד היא הייתה מסוגלת לנהל את החשבון כלל לא ידעתי מה קורה שם. כאשר היא לא הייתה מסוגלת (אני מדגיש: לא מסוגלת ללכת פיזית לבנק) לנהל את החשבון היא בקשה ממני לנהל אותו ובתקופה מסוימת גם לשלם ממנו עבור הוצאותיה ועבור המטפלת שלה. כך עשיתי.