ירושה עתידית כחלק ממסת הנכסים והשפעה על מדיניות השקעה

[אמיץ]

התנצלותי מראש על הנושא המורבידי.

מקרה היפוטתי (באמת):

אני בן יחיד. הורי הם בעלי 4 דירות. בשתיים מתוכן הם גרים (כ"א בפרד) ושתיים מושכרות. לשניהם כריות בטחון מספקות עד סוף חייהם (שיזכו לחיים טובים וארוכים).

האם נכון יהיה להתייחס לירושה העתידית (שבנתונים הקיימים תגיע בדרך הטבע, עוד לפני הגעתי לגיל פנסיה) כאל חלק משווי הכלכלי? האם נכון יהיה לשכלל את הנכסים הנ"ל במסגרת שיקולי ההשקעה שלי לטווח ארוך?

אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן.

 

[Oren]

ברמה התאורטית צריך להתחשב בזה, אפשר להסתכל על זה כמו אג"ח ללא קופון (או עם קופון, אם ההורים שלך גם זורקים עליך כסף לאורך השנים) עם מועד פדיון רחוק.
מבחינה פרקטית זה קצת בעייתי כי יש פה סיכונים ייחודיים:
1.אתה לא יודע מתי יהיה מועד הפדיון.
2.אתה לא יכול למכור את האג"ח לפני הפדיון במקרה הצורך (למרות שאם יש להורים שלך הרבה כסף הם יכולים לתת לך גם במהלך חייהם, במיוחד בעת צרה).
3.הם יכולים להתחתן מחדש עם בני זוג שייקחו את הכסף.
4.הם יכולים לפתח טעם למכוניות ספורט יקרות או ליהלומים ולבזבז את הכסף.
5.הם יכולים לנשל אותך מהירושה.

בקיצור, אם הם באמת עשירים והיחסים בינכם טובים אז אין סיבה שלא ייתנו לך סכום נאה (או נניח חצי דירה) כבר עכשיו. אם הם לא עד כדי כל עשירים אלא רק "בסדר" אז הייתי מתעלם מהסכום הזה ומתכנן את צעדי תחת ההנחה שאין לי שום גיבוי, ואז אם וכאשר הייתי מקבל ירושה זה היה בגדר בונוס.

 

[רומן]

לדעתי כן.
כמו שקרן נאמנות או קרן פנסיה או אפילו תוכנית חסכון (רחמנא לצלן) שנפתחת עוד שנתיים הם נכסים שצריך לקחת בחשבון.
איך לקחת בחשבון, זאת שאלה קצת אחרת להרבה יותר מורכבת שכבר תלויה ישירות בפרופיל האישי שלך.

 

[אורי]

לו הייתי במצבך הייתי נרתע מלחשוב על הנכסים הללו כ״שלי״. מהבחינה הפרקטית הם לא שלך וכל מני דברים יכולים לקרות, כמו אלו שציין @Oren ואחרים. אולי חס וחלילה הם יזדקקו לטיפול רפואי יקר ומתמשך, או לסיוע סיעודי? מבחינה אחרת, פסיכולוגית או משפחתית, הציפייה לקבלת הירושה, שלא נדבר על צורך לקבלה אם היא חלק מהתכנית שלך, עלולים להשפיע עמוקות על מערכת היחסים איתם.
משזה נאמר, אני חושב שציפייה ראלית לירושה עתידית יכולה להשפיע קלות על היחס שבין תזרים המזומנים שלך כיום ואחוז החיסכון שלך לעתיד. בסופו של דבר כל הדיונים פה הם על איך לצמצם הוצאות ולהגדיל הכנסות עכשיו, כדי שאלו יספיקו בעתיד, וידיעה על סכום כסף סביר שיתקבל בעתיד יכול להשפיע על כך קלות.

 

[קפבלנקה]

אם אתה יודע שמצפה לך ירושה משמעותית זה בהחלט משפיע על החלטות פיננסיות, כן.
לדוגמא: נניח שאתה חוכך בדעתך לרכוש דירה. יכול להיות שאם להורים שלך יש ארבעה נכסים שבבוא היום יעברו אליך, תחליט להשקיע את ההון העצמי שלך בבורסה ולגור בשכירות, ואם ההורים שלך היו חסרי כל, היית מקבל החלטה שונה. אין טעם הגיוני לנתק חלק מן המידע הקיים ממערך השיקולים.
מצד שני, אם הירושה עוברת מדור לדור, ההורים שלך מצפים ממך גם להעביר בבוא היום ירושות לילדים שלך, כך שהכסף שתקבל מהם אינו באמת שלך, אתה בסה"כ תחנת מעבר זמנית. כל השושלת בתזרים חיובי וזה יפה מאוד ויש לשמר את המצב לדורות הבאים. לכן לדעתי, זה לא יהיה הוגן כלפי הוריך וכלפי ילדיך אם תחשיב את כספי הירושה ככספים לצורכך האישי, אבל כן הייתי מתמרן את הכספים האישיים שלך כיום באופן שיתכתב יפה עם האלוקציה המשפחתית הרחבה ע"פ הפילוסופיה שאתה דוגל בה.
אושר עושר ואריכות ימים לכולנו.

 

[Sailor]

בנוסף לעצות הנבונות שניתנו. אני רואה את כל הכספים הנ"ל לא בשליטתי וכשייכים במלואם לדורות הבאים.
שהדור הקודם והדור הבא ישברו את הראש בעצמם. אלי זה לא קשור.
ג.נ: אני גם חוסך סכומים לילדי באופן עצמאי ולא קשור.

 

[זאב]

לפי דעתי אתה לא צריך להתייחס לזה בתור חלק מהנכסים העתידיים שלך.
כאשר אתה תפנים שאין לך שום ירושה, תהיה לך מוטיבציה יותר גבוהה להצליח בעסקיך\עבודה.
כאשר הוריך (שיחיו לשנים ארוכות) יראו שאתה מתנהג בצורה בוגרת ואחראית ומתעקש להרוויח את כספך לבד (לקיחת אחריות על הפנסיה, קרן השתלמות, ביטוחים למיניהם, שכר מהעבודה, ועוד...), זה רק יגרום להערכה יותר גבוהה מצידם.
אם בשלב מסויים הם יחליטו להוריש לך את זה, נהדר.
דבר נוסף שאתה שוכח: בישראל כיום יש קריאה מאוד גדולה מצד גורמים "חברתיים" לכאורה להטיל מס ירושה ומס רווחי הון יותר גבוה, יש סיכוי טוב שהמדינה תיקח לך את מה שההורים שלך חסכו בשבילך. אז לכן אני חושב שכדאי שלא תבנה על הדירות של ההורים שלך.

 

[amos1]

ירושה ברמה של סבים וסבתות שזה במקרה הטוב יהיה לפני גיל 45 (כמה שיותר מאוחר יותר טוב) הייתי אומר אולי אפשר להתייחס בחישוב הנכסים.
לדעתי כלל האצבע בענייני ירושה זה קפיצה של 2 דורות.
סבא עשיר ומעט נכדים- אפשר לתת לכך התייחסות.
הורים שלך - רלוונטי לילדים שלך בלבד,אולי ייקל עליך לעזור להם בעתיד בתחילת חייהם...

חוץ מזה, יש לי משהו עקרוני נגד שריפת כספי ירושה.. זה כאילו משהו שצריך לעבור במשפחה ומה שקיבלת בירושה חייב להמשיך לעבור

##מצבי דומה, הורים מסודרים כלכלית, 4 בתים, לא עשירים. נתנו לכל ילד 50 אלף לתחילת החיים וזהו. חשוב לציין שאין להם פנסיה כי היו עצמאים ולא הפרישו לקרן פנסיה, כך שבעצם דמי השכירות, בשווי 11200 בחודש זאת בעצם הפנסיה שלהם, לא מעט אבל גם לא משאיר הרבה לחלוקה.
אם היו לי סבים או סבתות באותו מצב כלכלי בנוסף להורים מסודרים כלכלית(לפעמים ההורים יותר צריכים את אותו סיוע), אז אולי הייתי לוקח את זה בחשבון - אין לי, לכן, זה לא רלוונטי ובסיטואציה הנוכחית, הילדים שלי כן יכולים לקחת בחשבון ירושה עתידית מתישהו.

 

[עש לילה]

אלא אם כן נקלעתי כבר עכשיו למצב חירום אמיתי, הייתי מעדיף לחשוב על הכספים האלו בתור כרית ביטחון מסויימת ותו לא. כלומר לא הייתי בונה עליהם את התוכנית שלי לעצמאות כלכלית מוקדמת, אבל כן הייתי (והנני) לוקח אותם בחשבון כשאני מרשה לעצמי חשיפה קצת יותר גבוהה למניות בתיק ההשקעות הפרטי שלי מאשר הייתי עושה אילולא הכספים הללו. אין לי כוונה גלויה לגעת (או יותר נכון, לבקש לגעת) בכספים האלו בעשור הקרוב, אבל אני משאיר לעצמי את האופציה לעשות את זה במידה ואקלע לתרחיש כלכלי בעייתי, שאני מגדיר את הסבירות שלו כנמוכה יחסית.

 

[Koby Paris]

מבחינתנו כספי ירושה עתידיים לא נלקחים בחשבון לגבי החלטות ניהול תיק ההשקעות וההתנהלות שלנו , אף על פי שברור שתהיה ירושה מתישהו.
ברוח הבלוג וערך החירות , אנחנו נמנעים מכל סוג של תלות, סומכים אך ורק על עצמינו, להגיע לעצמאות כלכלית בלי תלות בירושה , תלוש משכורת ,קצבאות וכו... אם כספים מכל סוג שהוא כמו ירושה יגיעו נתייחס לזה כמו אל בונוס .

 

[מרק עוגיות]

לסבתא שלי היו 4 דירות ופנסיה יפה בגיל 60. במותה היה לה שווי נכסים של פחות מדירה אחת. הכסף הלך בעיקר על בתי אבות ודיורים מוגנים למינהם, ברמת חיים סבירה ולא יותר. וזה עוד בלי שהיתה סיעודית או נזקקה לטיפולים רפואיים יקרים במיוחד, ובלי ששוכנעה לצוות את כספה למישהו אחר מאשר ילדיה. כשהיתה בחיים והתלבטה לגבי עלויות המחיה שלה, היא תמיד הרגישה לא נעים בגלל שהיא "פוגעת בירושה של הילדים". הילדים שלה עשו את הדבר המוסרי היחיד שילדים צריכים לעשות בעיני, ואמרו לה שהיא לא צריכה לקחת את זה בתור שיקול. עכשיו תשאלו את עצמכם מה היה קורה למשפחה וליחסים בה אם הילדים שלה היו מחשבים את הנכסים שלה בתור חלק מהתכנית הכלכלית שלהם.

 

[אורי ג.]

דעתי:
לא. מתייחס לכסף הזה בתור בונוס אם וככל שיהיה.