"יציאה מעוני עוברת דרך חיסכון וצבירת נכסים ולא דרך הכנסה"

[c881]

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3675767,00.html
כותרת ב-כלכליסט שאני מסוגל להסכים איתה.

כנראה שגיהנום קפא.

 

[yossidiv]

קראתי, אכן מוזר.
זה כאילו שמיכל גרינשטיין־וייס קוראת את הבלוג והפורום...

השאלה שלי היא: מאיפה מגיע הכסף ?

 

[c881]

שמעתי הרצאה של דן אריאלי שדיבר על עידוד לחסכון במדינות עניות.
אנשים שבכל מקרה סובלים ממחסור ולכן לא חוסכים, חיפשו דרכים לגרום להם לחסוך. לחשוב על העתיד.
בין אם SMS מהילדים שמזכירים להם כל חודש לחסוך כדי שיהיה להם מה להשאיר להם.
בין אם השוואה מצד המדינה "על כל שקל שאתה חוסך, המדינה תוסיף שקל".
וכן הלאה.
כרגע, מדברים על החסכון לילדים... אז במקום תוספת בשוטף לקצבת הילדים, מוסיפים ושמים בצד.

 

[yossidiv]

לגבי ההורים - ברור.
אני דיברתי על צד המדינה, כלומר, מאיפה בתקציב לוקחים את הכסף?

אני לא ליברטריאן, אבל בתחום הזה של "לחשוב על העתיד" צריך לחנך, לא להפריש כסף לטובת הילד ולדאוג שגם ההורים ידאגו לו.
יש פה גם עניין של כפייה בחסות החוק - אני כמובן מוכן לבלוע את הצפרדע לטובת הילדים, אבל אני מסתייג מהתערבות בוטה של המדינה בכל תחומי החיים למעט ההגנה על אזרחיה (ושוב, לא, אני לא ליברטריאן).

זוהי התערבות בוטה בחיי האזרחים ובכיסם ואני בטוח שיש מי שיעשה כסף מהסיפור הזה.
יש גם מה לדבר על "זריקת כסף על הבעיה במקום לפתור אותה".

 

[c881]

צד המדינה - הסכמים קואליציונים.
לגבי ההפרשה לקופת חסכון על שם הילד - חסכון כפוי, בערך כמו הפנסיה שלי.
יש כמובן שמי שמחפש את "מי יגזור קופון?" והאשם נופל על הבנקים שינהלו את הקופות המדוברות.

מצד שני, פגשתי אדם מבוגר (שאני מעריך) שטוען שהוא רוצה לדעת שהצד השני מרוויח משהו.
"כי, אם הוא לא מרוויח, אז למה לו לעבוד?"
ראיתי גם שמנסים לוודא שישמש לצבירת נכסים ולא ל"טיול למזרח", אז כן.

תראה, היום אני פוגש משפחות שחוסכות את הדמי כיס המדוברים לקופת חסכון על שם הילדים.
בתור מלווה בפעמונים, אני מעודד אותם קודם לגמור את החודש ולרשום בצד "כמה כסף לקחתם מהילדים".
כי הם שמים את זה בכל מקרה באיזה פקמ (ריבית אפסית כיום) ובינתיים צוברים הפסדים.
ככה, אני אוכל עוד יותר להגיד להם שאת ה-140 שח שהם מקבלים לנצל כדי לסגור את החודש ולא לגעת בקופה של הילדים.

זה מאוד מבלבל הקטע הזה - לחנך לחסוך מצד אחד... לנהל תזרים מזומנים מצד שני.

 

[yossidiv]

"כי, אם הוא לא מרוויח, אז למה לו לעבוד?"

עלית כנראה על הנקודה "למה אני לא ליברטריאן".
בעוד שאני רואה לנכון לראות רווח בעמלי, יש מקומות (לפחות לדעתי) שבהם הרצון ברווח הופך לשולי עד לא מעניין, כמו חינוך.
עזוב רגע את כל שאר הילדים, בוא נסתכל רק על שלך, האם היית רוצה להרוויח עליו?

ההסתכלות דרך החור שבגרוש בכל נושא בעולם היא לא בריאה במיוחד ומצביעה על כך שכסף הוא ערך עליון.
כסף הוא כמובן לא ערך עליון אבל הוא חשוב.
הוא חשוב מכיוון שאני לא צד את האוכל שלי ולכן איני מבין את המאמץ שהושקע בציד, ומכאן גם הזלזול בכסף של מי שמעולם לא עבד למחייתו ולא מבין את הקושי בלהשיג כסף - קרי, הילדים.
כדי שילדים יבינו את ערכו של הכסף צריך לחנך אותם למה הוא חשוב ואיך ליצור מצב שבו הכסף עובד בשבילם ולא להפך.
טוב, חפרתי למי שדווקא לא צריך חפירה.

המשפחות שמגיעות לפעמונים לא יכולות לעמוד ב-50 ש"ח לכל ילד, זה מובן.
אני מדבר על מי שיכול אבל לא עושה את זה, כי גם אותו לא חינכו, וכך יוצא שכל דור יוצאים לנו דגמים מאותו סוג קלולסי.

ועל עניין הכפייה בחסות החוק כבר דיברתי ודובר פה בת'רדים אחרים.

 

[גרהם]

ההשוואה לארה"ב מעט מנותקת, כי היא מתעלמת מהאינטרס הפוליטי שבהעברת ההצעה בישראל.
הסיבה שההצעה עברה כאן היא שהשלטון הנוכחי מחפש דרכים להעביר כסף לאוכלוסיה שיש לה 5+ ילדים, ואם אפשר בלי מבחני הכנסה מה טוב. העובדה שמדובר בחסכון ולא בכסף מידי היא הקלה מסויימת שהאוצר השיג מול הפוליטיקאים.
אני בכלל לא בטוח שהנהנים הגדולים מהגדלת הקצבאות מחפשים דרך לצאת מהעוני, ובעצם לא בטוח בכלל שהם רואים עצמם כעניים שצריכים לשנות משהו במצבם.

 

[tlc m]

כותרת ב-כלכליסט שאני מסוגל להסכים איתה.

מסכימה לגמרי עם הכותרת.
עם התוכן של הכתבה (תוכנית חיסכון לכל ילד ביוזמת המדינה) - אני סקפטית.
לא יודעת למה מיד עולה לי בראש תמונה איך פתאום, אם יישמו את התוכנית, (שאגב נראה שבאה מכוונה ממש טובה ורק טובה),
יצוצו להם כל מיני מוצרים פיננסיים 'נחמדים' שישכנעו את ההורים לקחת הלוואות על חשבון החיסכון הנ"ל. והכל לטובת הילד כמובן. רק טובת הילד!
הלוואות לטיול בר-מצווה/טיול שורשים/קייטנת אנגלית בחו"ל/שטות-מותרות-אחרת.


דבר אחר אבל קשור: הכתבה הנ"ל הזכירה לי תרגיל מחשבתי ששמעתי פעם בפודקסט של Radical Personal Finance,
בהקשר של חלוקת העושר בעולם. והתרגיל הוא כזה:
דמיינו מצב שבו לוקחים את כל הכסף הקיים בעולם, וביום אחד מחלקים אותו שווה בשווה בין כל האנשים בעולם.
מה לדעתכם יקרה לאחר, נניח, 15 שנה? מה תהיה אז חלוקת העושר?
ולמה?



את התרגיל הנ"ל הוא נתן כשרצה להדגיש את חשיבות החינוך הפיננסי והחינוך ליזמות עסקית כבר מגיל קטן מאוד.
(הוא רצה לומר, ואני חושבת שיש בזה מן האמת. לא יודעת כמה.. שהעשירים נעשים עשירים לא רק בזכות הכסף שלהם, אלא גם בזכות החינוך שקיבלו מהוריהם, או האופי שלהם=החינוך העצמי שלהם.)

 

[גרהם]

@Judith כדי שלא יצוצו הפיתויים עליהם כתבת, מציעים בכתבה להגביל את משיכת החסכון להשכלה גבוהה, פתיחת עסק וכיוצ"ב.
ברור שמבחינה פוליטית אין שום סיכוי שההצעות האלו יעברו, כך שהכסף כנראה באמת יופנה לצריכה בגיל 18.

 

[מרק עוגיות]

מה שאותי מעצבן זה שיחד עם השכלה גבוהה מציעים גם לאפשר להשתמש בחסכון גם עבור "דיור". דיור הוא צריכה בדיוק כמו כל צריכה אחרת, בניגוד להשכלה שהיא השקעה.

 

[c881]

עזוב רגע את כל שאר הילדים, בוא נסתכל רק על שלך, האם היית רוצה להרוויח עליו?

אני לא מחפש רווח על הילד שלי, מקסימום אתה יכול לחפש את המערכון של הגשש על הבחירות ועל

"הילדים שלי נראים חוורים חוורים, רעבים רעבים"...

וכסף הוא לא הכל בחיים, אבל הוא מקל עליהם.
יש עובדים במערכת החינוך. רובם מגיעים/מתחילים מאדיאולוגיה, אבל "עם אידיאלים לא הולכים למכולת".
אז עדיף שישתכרו בהתאם ויתייחסו אליהם בהתאם. כי השחיקה היא גבוהה.
או כמו שב"ארץ נהדרת" עשו את הילד על אופניים חשמליות שעובד בחלוקת פלאיירים -

מה, אתה רוצה שאני אקשיב למורה?
אחת שכל מה שהצליחה לעשות זה להגיע להיות מורה?
פחחחח

אם אני עושה משהו, אז או שהוא בהתנדבות או שהוא בשכר.

ולשחק עם הילדים שלך?

או זו עבודה קשה מאוד ובתקווה לקצור את הפירות בעתיד.
כשהילדים שלי ירגישו קשר אישי אלי ולא בגיל 18 יעזבו ויילכו.

אני לא יודע אם אפשר להשתמש בחסכונות המדוברים כהלוואה להורים, אם החסכון הוא על שם הילד ולהורים אין שליטה עליו.
אני אלווה לך כסף ובגיל 18, אם תצליח לשכנע את הילד שלך לתת לי את הכסף שלו, כי הרי לפני כן הוא לא יכול לחתום...

אז כן, בקצרה...
הדרך לגיהנות רצופה בכוונות טובות.
כבר שמעתי לפני כמה שנים על "משכנתה הפוכה" על הדירה בשביל צריכה, על "הלוואה על חשבון הפנסיה" כדי להשלים הון עצמי...
הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, בקצב שהמפקחת על הביטוח וחבריה מייצרים מגבלות.

 

[yossidiv]

@adamshalev , ייתכן שלא הבהרתי את כוונתי כשכתבתי: "האם היית רוצה להרוויח עליו?"
הכוונה שלי הייתה להתייחס לאמירה של אותו אדם שאתה סומך עליו, שאמר:
"כי, אם הוא לא מרוויח, אז למה לו לעבוד?"

ראשית אתייחס לעניין הרווח:
יצאתי מנק' הנחה שגם לאנשים בבנק שמנהלים את הפקדונות הללו (50 ש"ח לכל ילד) יש ילדים וגם הם יפקידו להם כספים.
מההנחה הזו יוצא שאנשים אלו מרוויחים כסף (גם) על חשבון הילדים שלהם כתוצאה מעמלות וכו' שמטילים על הפקדונות (סתם כי כך זה בארץ) - זה לא מקובל עלי (לא שמישהו שואל אותי).

לא מקובל עלי שמישהו ירוויח כסף על חשבונם של ילדים (שוב, לא שמישהו שואל אותי).

וכעת, "למה לו לעבוד?":
כי לילדים שלו אין מחיר, לא בגלל שיש לו רווח כספי מהעניין.

הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.

מי שחשב על המשפט הזה צריך לקבל פרס נובל.
+1

 

[c881]

כשאני כותב "מישהו צריך להרוויח, אחרת למה לו לעבוד?"
מכיוון ששוב - עם אידיאולוגיה לא הולכים למכולת. אם פה הוא לא ישתכר - הוא יילך לעבוד במקום אחר - כי הוא צריך לשים לחם על השולחן.
אם הבעלים לא מרוויח, הוא יסגור את הבנק ויחפש לפתוח עסק אחר שכן יכול להרוויח.

 

[קמיליה]

מה שהדהים אותי זה התגובות למאמר בכלכליסט.
רוב הטוקבקיסטים פסלו את הרעיון על הסף בנימוק שהם עניים מכדי לחסוך משהו ו/או שמי שמרוויח מחסכונות הציבור זה רק הבנקים. מסקנת רוב הטוקבקיסטים בכלכליסט, האמורים להיות מעט מעל הממוצע בהבנתם הפיננסית, היא: אכול ושתה כי מחר נמות. אי אפשר ואין טעם לחסוך.
דווקא התגובות האלו משכנעות אותי שיש צורך בפטרנליזם של המדינה.