חתיכה חסרה בהבנה של הכלכלה

[vigaror]

יש משהו שמציק לי כבר תקופה - אני מרגיש שחסרה לי חלק בתאוריה של איך הכלכלה והבורסה עובדות

הרי אני מניח שכמות הכסף בעולם היא חסומה וקבועה(עד כדי דלתא קטן) לכן הבורסות בעולם צריכות להיות גם חסומות ואם כך למה הם עלות?
- כלומר משלב מסויים הערך של חלק מהמדדים צריך להתייצב ולהישאר סביב אותו ערך(נגיד S&P 500) בסתירה למציאות(לכאורה?)

ואם אכן הבורסות עולות כל הזמן אז -> עוד כסף נכנס למערכת -> אינפלציה?
או שיש איזה שהוא מקדם גדילה בהדפסת הכסף שמוצמד לגדילה בגודל האוכלוסיה כדי למנוע אינפלציה? - אבל גם אז הבורסה צריכה להיות חסומה כי יותר כסף צריך להיות בחוץ כדי לקיים את האנשים.

ואם אכן לא נכנס כסף חדש לתוך הבורסה -> כלומר הכסף רק זז בתוכה אז היינו צריכים לראות מצב של "הרעבה" בחברות קטנות כי חלק גדול ממנו זז לתוך החברות בדירוגים הגבוהים(S&P 500 עולה)

איך בעצם כל השיטה עובדת?

 

[EnsilZah]

I know very little about economics, but I believe your problem is you're focusing too much on money.
Money is just a way to keep track of what actually matters in the economy which is some more abstract idea of value being created, and the amount of money can be adjusted accordingly.
If a company makes a better computer processor, and that processor allows another company to write better software, and that software allows another company to grow crops more efficiently, etc, all that is value is being added to the system.

 

[roneng]

הרי אני מניח שכמות הכסף בעולם היא חסומה וקבועה

א. למה אתה מניח דבר כזה?
ב. איך בכלל אתה מגדיר את "כמות הכסף בעולם"?

לכן הבורסות בעולם צריכות להיות גם חסומות

שוב - למה?

ואם אכן הבורסות עולות כל הזמן אז -> עוד כסף נכנס למערכת -> אינפלציה?

לא ממש.
הבורסות לא רק עולות נומינלית (כלומר יחסית למטבע מסויים, מה שיכול לנבוע מאינפלציה) אלא גם ריאלית (כלומר גם אחרי "קיזוז" האינפלציה).

 

[anonyshmeger]

יש משהו שמציק לי כבר תקופה - אני מרגיש שחסרה לי חלק בתאוריה של איך הכלכלה והבורסה עובדות

הרי אני מניח שכמות הכסף בעולם היא חסומה וקבועה(עד כדי דלתא קטן) לכן הבורסות בעולם צריכות להיות גם חסומות ואם כך למה הם עלות?
- כלומר משלב מסויים הערך של חלק מהמדדים צריך להתייצב ולהישאר סביב אותו ערך(נגיד S&P 500) בסתירה למציאות(לכאורה?)

ואם אכן הבורסות עולות כל הזמן אז -> עוד כסף נכנס למערכת -> אינפלציה?
או שיש איזה שהוא מקדם גדילה בהדפסת הכסף שמוצמד לגדילה בגודל האוכלוסיה כדי למנוע אינפלציה? - אבל גם אז הבורסה צריכה להיות חסומה כי יותר כסף צריך להיות בחוץ כדי לקיים את האנשים.

ואם אכן לא נכנס כסף חדש לתוך הבורסה -> כלומר הכסף רק זז בתוכה אז היינו צריכים לראות מצב של "הרעבה" בחברות קטנות כי חלק גדול ממנו זז לתוך החברות בדירוגים הגבוהים(S&P 500 עולה)

איך בעצם כל השיטה עובדת?

- כמות הכסף אינה חסומה וקבועה בגלל שאפשר לקנות כסף בריבית.
- אני מניח שהבורסות עולות בגלל שיש יותר כסף ואיתו גם כמות ההתחייבויות
- אין מקדם גדילה, יש בנקים מסחריים אשר קונים כסף ויש את בנק ישראל אשר מוכר כסף, אם כמות האנשים גדלה קרוב לוודאי שבנק ישראל ימכור יותר כסף לבנקים המסחריים.
- קניית הכסף גוזרת על הקונה התחייבות וכתוצאה מכך נוצר ערך - נכס. מכירת כסף ללא התחייבות סופו של מטבע זה למות - אינפלציה תמידית

השאלה האמיתית היא, אם בסופו של דבר כל ההתחייבויות מתגלגלות בשרשרת אל עבר הצרכן הקטן מכיוון שהינו קונה בכל משכורתו את צרכיו
איך הכלכלה תתקיים כאשר כל צרכן יחסוך מעבר להוצאתו ?
הרי במצב זה הצרכן הוא המרוויח הכלכלי
פתאום לנכסים יהיה פחות ערך וגם משכורתו תרד
ומפה אני חושב ש,
אודות לצרכנים המכלים את כל משכורתם בעד צרכיהם בשוק הכלכלי
מחירי נכסים עולים, משכורות עולות והחסכנים הם המרוויחים העיקריים


יכול להיות שאמירותיי הן שטויות גמורות,
שאל כלכלן.

 

[vigaror]

א. למה אתה מניח דבר כזה?

אחרת היא אינסופית ואז תהיה אינפלציה - כלומר היא חייבת להיות חסומה אבל יכול להיות שהחסם זז למעלה עם הזמן(לפי גדילת האוכלוסיה או פרמטר אחר)

ב. איך בכלל אתה מגדיר את "כמות הכסף בעולם"?

כל מה שבבנקים, כל מה שבבבורסה, כל מה שבנדלן, כל השטרות ובעצם כל צורה של כסף בכל מטבע

שוב - למה?

אם כמות הכסף חסומה אז כמות הכסף שניתן להזרים לבורסה חסומה, אני מניח שתמיד יש אחוז מסויים של כסף שנשאר מחוץ לבורסה(כדי לקנות אוכל ודברים אחרים)

- כמות הכסף אינה חסומה וקבועה בגלל שאפשר לקנות כסף בריבית

אני לא כל כך מבין את מה שאתה אומר, אתה מתכוון ללקחת הלוואה? - אז זה לא יוצר כסף חדש אלא מעביר כסף קיים בין אנשים

 

[anonyshmeger]

אני לא כל כך מבין את מה שאתה אומר, אתה מתכוון ללקחת הלוואה? - אז זה לא יוצר כסף חדש אלא מעביר כסף קיים בין אנשים

קרא שוב את תגובתי,
בנק ישראל.

 

[roneng]

אחרת היא אינסופית ואז תהיה אינפלציה - כלומר היא חייבת להיות חסומה אבל יכול להיות שהחסם זז למעלה עם הזמן(לפי גדילת האוכלוסיה או פרמטר אחר)

ושוב, זה תלוי בהגדרה שלך לכסף.
אם אתה מתכוון לערך אז אין חסם ואפשר להגידל ערך בלי להשפיע על האינפלציה.

כל מה שבבנקים, כל מה שבבבורסה, כל מה שבנדלן, כל השטרות ובעצם כל צורה של כסף בכל מטבע

אתה מערבב פה בין דברים שונים.
כסף בצורת מטבעות אכן מוגבל ע"י בנקים מרכזיים, ויצור נוסף שלו אכן יגרום לאינפלציה.
ערך (מה שבבורסה ובנדלן) זה סיפור אחר, וערכו לא מוגבל ועליה בשווי שלו לא גורר אינפלציה.

אם כמות הכסף חסומה אז כמות הכסף שניתן להזרים לבורסה חסומה, אני מניח שתמיד יש אחוז מסויים של כסף שנשאר מחוץ לבורסה(כדי לקנות אוכל ודברים אחרים)

אבל אם כמות ה"כסף" לא חסומה אז כל הטיעון שלך נופל.

אני לא כל כך מבין את מה שאתה אומר, אתה מתכוון ללקחת הלוואה? - אז זה לא יוצר כסף חדש אלא מעביר כסף קיים בין אנשים

לא בהכרח.
בנקים זה גופים קסומים שיכולים לייצר כסף מהאויר. תקרא קצת על יחס הרזרבה למשל

 

[Rahash]

קח בחשבון שהכסף לא נמצא בבורסה. בורסה היא רק מקום שמתווך בין מוכרים וקונים. כשחברה מנפיקה את מניותיה בבורסה באים משקיעים וקונים ישירות מהחברה את המניות. לאחר מכן הם יכולים למכור את המניות האלה לאנשים אחרים. בכל מקרה הכסף עובר מיד ליד ולא נשאר בבורסה (כמובן שהבורסה יכולה לקחת לעצמה עמלה כזו או אחרת על העסקה, אבל לא נראה לי שלזה התכוונת)

 

[Paranoid]

נעשה פה קצת סדר כי ראיתי הרבה שגיאות

הרי אני מניח שכמות הכסף בעולם היא חסומה וקבועה(עד כדי דלתא קטן) לכן הבורסות בעולם צריכות להיות גם חסומות ואם כך למה הם עלות?
- כלומר משלב מסויים הערך של חלק מהמדדים צריך להתייצב ולהישאר סביב אותו ערך(נגיד S&P 500) בסתירה למציאות(לכאורה?)

ואם אכן הבורסות עולות כל הזמן אז -> עוד כסף נכנס למערכת -> אינפלציה?
או שיש איזה שהוא מקדם גדילה בהדפסת הכסף שמוצמד לגדילה בגודל האוכלוסיה כדי למנוע אינפלציה? - אבל גם אז הבורסה צריכה להיות חסומה כי יותר כסף צריך להיות בחוץ כדי לקיים את האנשים.

ואם אכן לא נכנס כסף חדש לתוך הבורסה -> כלומר הכסף רק זז בתוכה אז היינו צריכים לראות מצב של "הרעבה" בחברות קטנות כי חלק גדול ממנו זז לתוך החברות בדירוגים הגבוהים(S&P 500 עולה)

איך בעצם כל השיטה עובדת?

ראשית כל אין שום חסם עליון על כמות הכסף.
הוכחה https://fred.stlouisfed.org/series/M2
הסבר : M2 הוא המדד לכמות הדולרים בסירקולציה , אפשר לראות בגראף שהכמות הכפילה עצמה X11 ב40 השנים האחרונות.
אם נאחד את כל המניות שנסחרות ונקרא להם בשם גוף אחד "מניות" אז בסופו של דבר מחיר ה"מניות" הוא פונקציה של ביקוש מול היצע.
הנקודת איזון הוא המחיר הנוכחי, אתה צודק בהנחה שלך שמתי שיש יותר כסף במערכת המחיר של המניות אמור לעלות בהתאם.
כיוון שאין שום חסם עליון על כמות הכסף שנוצרת אזי לאורך זמן תמיד הכל יעלה יותר ביחס לעבר (אינפלציה), זה כולל גם "מניות".

כל מה שבבנקים, כל מה שבבבורסה, כל מה שבנדלן, כל השטרות ובעצם כל צורה של כסף בכל מטבע
אם כמות הכסף חסומה אז כמות הכסף שניתן להזרים לבורסה חסומה, אני מניח שתמיד יש אחוז מסויים של כסף שנשאר מחוץ לבורסה(כדי לקנות אוכל ודברים אחרים)
אני לא כל כך מבין את מה שאתה אומר, אתה מתכוון ללקחת הלוואה? - אז זה לא יוצר כסף חדש אלא מעביר כסף קיים בין אנשים

כמו שרונן הסביר אתה חייב להפריד בין שני מונחים שאתה מבלבל ביניהם.
יש את כמות הכסף בסירקולציה שזה דבר אחד ויש נכסים (נדלן מניות זהב פטנטים אומנות ביטקוין) שיש להם ערך ולכן נמדדים באמצעות כסף, שזה דבר שני.
שים לב למשל ש"כסף" יכול להמחק באמצעות ירידה במחיר של נכסים, זה קורה בגלל שהמחיר הוא נטו מדד לערך שהנכס נותן וזה משהו שמשתנה בצורה תדירה.
יש מונח שנקרא Market cap = מחיר המניה * כמות המניה, עכשיו סתם לדוגמא נניח חברת אפל, מחיר מניה =$ 100, כמות מניות = 1000
אז ה - Market cap (השווי) של אפל יהיה 100,000$ עכשיו נניח מישהו מכר מניה אחת של אפל ב- 90$ עכשיו ה Market cap ירד ל 90,000$
למי שלא מבין איך זה עובד זה נראה כאילו נמחקו 10,000$ מהמערכת, אבל כפי שאתה רואה זה לא מה שבאמת קרה.

אני לא כל כך מבין את מה שאתה אומר, אתה מתכוון ללקחת הלוואה? - אז זה לא יוצר כסף חדש אלא מעביר כסף קיים בין אנשים

המשפט הזה פשוט לא נכון בעליל.
כל הלוואה של בנק על פני האדמה זה יצירת כסף יש מאין.

- אין מקדם גדילה, יש בנקים מסחריים אשר קונים כסף ויש את בנק ישראל אשר מוכר כסף, אם כמות האנשים גדלה קרוב לוודאי שבנק ישראל ימכור יותר כסף לבנקים המסחריים.
- קניית הכסף גוזרת על הקונה התחייבות וכתוצאה מכך נוצר ערך - נכס. מכירת כסף ללא התחייבות סופו של מטבע זה למות - אינפלציה תמידית

איך הכלכלה תתקיים כאשר כל צרכן יחסוך מעבר להוצאתו ?
הרי במצב זה הצרכן הוא המרוויח הכלכלי
פתאום לנכסים יהיה פחות ערך וגם משכורתו תרד
ומפה אני חושב ש,
אודות לצרכנים המכלים את כל משכורתם בעד צרכיהם בשוק הכלכלי
מחירי נכסים עולים, משכורות עולות והחסכנים הם המרוויחים העיקריים


יכול להיות שאמירותיי הן שטויות גמורות,
שאל כלכלן.

שמע, באמת לא בא להעליב אבל זה באמת שטויות ניסיתי לתקוף מכל מיני זוויות אבל זה תלוש מהמציאות.
אולי אם נפריד את זה למשפט משפט יהיה אפשר לנסות להסביר, אבל אתה מערבב דעות שלך עם תיאוריות מעוותות ועם עובדות שגויות.

 

[anonyshmeger]

שמע, באמת לא בא להעליב אבל זה באמת שטויות ניסיתי לתקוף מכל מיני זוויות אבל זה תלוש מהמציאות.
אולי אם נפריד את זה למשפט משפט יהיה אפשר לנסות להסביר, אבל אתה מערבב דעות שלך עם תיאוריות מעוותות ועם עובדות שגויות.

אשמח אם תאיר את עיניי

 

[תרנגול קקה]

ראשית כל אין שום חסם עליון על כמות הכסף.

יכול לנמק למה אין חסם? הלינק שסיפקת הוא אמפירי ולכן יותר חסם תחתון מאשר הוכחה
הבנקים הרי מוגבלים ביחס בין הכסף שהם מחזיקים לכסף שהם מלווים, זה לא מהווה מחסום לכמות הכסף בסירקולציה? (אם נשים בצד הדפסה והרחבות כמותיות, לא כי זה לא קיים, אלא כי אני רוצה להבין אם יש משהו מעבר לזה שאני מפספס)

 

[Mr. Bigglesworth]

נשים בצד הדפסה והרחבות כמותיות

אי אפשר, זה העניין.

 

[roneng]

הבנקים הרי מוגבלים ביחס בין הכסף שהם מחזיקים לכסף שהם מלווים, זה לא מהווה מחסום לכמות הכסף בסירקולציה?

זה משפיע לכל היותר על כמות הכסף המזומן שיש בסירקולציה. זה לא משפיע על שווי של נכסים בשום דרך.

 

[Paranoid]

אשמח אם תאיר את עיניי

על איזה מהדברים בפרט?

יכול לנמק למה אין חסם? הלינק שסיפקת הוא אמפירי ולכן יותר חסם תחתון מאשר הוכחה
הבנקים הרי מוגבלים ביחס בין הכסף שהם מחזיקים לכסף שהם מלווים, זה לא מהווה מחסום לכמות הכסף בסירקולציה? (אם נשים בצד הדפסה והרחבות כמותיות, לא כי זה לא קיים, אלא כי אני רוצה להבין אם יש משהו מעבר לזה שאני מפספס)

כסף (בימינו) נכנס לסירקולציה בשלושה דרכים עיקריות
מה שהכנסת לסוגרים בתגובה זו דרך אחת כלומר הבנק המרכזי נטו מדפיס וקונה באמצעותו נכסים.
דרך שניה זה שהמדינה מייצרת אגחים והבנק המרכזי קונה אותם, כאשר המדינה משלמת את ההוצאות (שלמענם נוצרו האגחים) הכסף משתחרר לשוק.
דרך שלישית זה הלוואות בנקאיות, בתיאוריה יש מגבלה שהבנק יכול להדפיס רק כפול עשר מהנכסים שהוא מחזיק, אבל בפועל:
* גם עם ההגבלה הזאת הבנק יכול ליצר אין סוף, תראה את השתלשלות האירועים הבאה:

ס"כב - סה"כ כסף במערכת
מערכת כלכלית שבכולה 120 שקלים, בנק עם 100 שקלים,ושני אנשים עם 10 שקלים כל אחד.
גוף חובות יתרות
ס"כב 0 120
בנק 0 100
יוני 0 10
מירה 0 10

יוני לוקח מהבנק הלוואה מקסימלית כלומר 900 שקל בריבית 1% לשנה אחת, מצב הכלכלה כעת:
גוף חובות יתרות
ס"כב 900 + ריבית 1020
בנק 0 100
יוני 900 + ריבית 910
מירה 0 10

יוני מוכר למירה שירות ב- 10 שקל, ומחזיר לבנק את כל ההלוואה אחרי שנה בדיוק (909 שקלים).
גוף חובות יתרות
ס"כב 0 1020
בנק 0 1009
יוני 0 11
מירה 0 0

כמו שאתה רואה כמות הכסף הקיימת במערכת גדלה בעקבות ההלואה שהבנק הביא ליוני.
וזה מה שקורה כל פעם שמישהו לוקח הלוואה מהבנק.

* לפני כחודש בערך מישהו פרסם פה כתבה שהפד אינו מכריח יותר את הבנקים הפרטים להחזיק הון כנגד ההלואות שהם נותנים.
אז היום הבנקים לא צריכים להחזיק יותר ביתרות כדי להלוות.

כדי שיהיה חסם על כמות הכסף צריך להיות משהו שיגביל את הייצור שלו, הכסף שלנו במהותו הוא בדיוק ההפך לכך.
אם תסתכל בדוגמא , רואים בבירור שהלוואה בנקאית = יצירת כסף.

אבל מה שבאמת הכי מעניין בתהליך הזה הוא שאם נחזור עליו מספיק פעמים מהר מאוד נגיע למצב שיש יותר חובות מיתרות בס"כב.
זה למעשה אומר שבכל רגע נתון העולם חייב יותר כסף מהכסף שקיים בעולם.
וזה גם אומר ש הלוואה בנקאית = יצירת כסף = יצירת חוב , הבנקים מיצרים חוב ואנחנו עובדים בשביל לשלם אותו.
כדי לפצות על הפער הזה , העולם תמיד חייב ללוות יותר ויותר כסף מה שמגדיל עוד ועוד את החוב(והכמות כסף בסירקולציה) הכולל.
זה אומר שבמהות, השיטה המוניטרית שלנו חייבת אינלפציה מתמדת ומתגברת כדי לשמר את השיטה.

 

[תרנגול קקה]

זה משפיע לכל היותר על כמות הכסף המזומן שיש בסירקולציה. זה לא משפיע על שווי של נכסים בשום דרך.

נכון, וזה נאמר כתגובה לזה שאין חסם עליון על הכסף בסרקולציה, ולא שווי הנכסים

@Paranoid תודה, מעניין

מה שהכנסת לסוגרים בתגובה זו דרך אחת כלומר הבנק המרכזי נטו מדפיס וקונה באמצעותו נכסים.

קנייה של אג"ח מדינה ע"י הבנק המרכזי לא נחשב הרחבה כמותית?

 

[nicepo1]

זה אומר שבמהות, השיטה המוניטרית שלנו חייבת אינלפציה מתמדת ומתגברת כדי לשמר את השיטה.

הסבר טוב,לגבי החלק הזה אולי אני טועה אבל חוץ מאינפלציה אולי "כמות העושר" יכולה לגדול,זאת אומרת שכוח הקניה הכללי פשוט עלה(במקום חלק מהאינפלציה).

בנוסף עוד מחשבה, ש"אינפלציה" יכולה לבוא בכול מיני דרכים
לדוגמה יכול להיות שמזון ודלק ישארו באותו מחיר אבל בתים ומניות יעלו בהרבה(יכול להיות שזה מה שקורה מ2009 ומבטא לפחות חלק מעלית המחירים?) ולהפך כמובן.

 

[Paranoid]

זה משפיע לכל היותר על כמות הכסף המזומן שיש בסירקולציה. זה לא משפיע על שווי של נכסים בשום דרך.

זה כן משפיע על נכסים בצורה עקיפה כי מחירי הנכסים מושפעים מכמות הכסף בסירקולציה.
תחשוב לעצמך שאתה מודד נכסים באמצעות סרגל הכסף שלך, ככל שיש יותר כסף המספרים על הסרגל גדלים וכך גם ה"שווי"(עלות) של מה שאתה מודד עם הסרגל שלך (נכסים)

קנייה של אג"ח מדינה ע"י הבנק המרכזי לא נחשב הרחבה כמותית?

הרחבה כמותית זה פשוט שם שנתנו לפעולה שהיא הדפסה וקניה מסיבית של נכסים וחובות בשלל מגזרים בזמנים נקודתיים ע"י הפד.
אג"ח מדינה נקנה ע"י בנקים מרכזים באופן כמעט תדיר ב- 10 שנים האחרונות.
QE(הרחבה כמותית) יכול לכלול גם קניית אג"ח מדינה וגם רכישה מהסקטורים הפרטיים(Bail Outs).

 

[roneng]

זה כן משפיע על נכסים בצורה עקיפה כי מחירי הנכסים מושפעים מכמות הכסף בסירקולציה.
תחשוב לעצמך שאתה מודד נכסים באמצעות סרגל הכסף שלך, ככל שיש יותר כסף המספרים על הסרגל גדלים וכך גם ה"שווי"(עלות) של מה שאתה מודד עם הסרגל שלך (נכסים)

ברור שכשהסרגל שלך משתנה השווי של הנכסים משתנה.
הכוונה שזה שהבנקים מוגבלים ביחס ההלואות שלהם לא מהווה מחסום כלשהו לשווי הנכסים. (ה"זה" התייחס למשפט שבציטוט, לא למשפט שכתבתי לפני).
כלומר גם אם כמות הכסף המזומן שיש בסירקולציה הייתה מוגבלת, זה לא היה הופך את שווי הנכסים למוגבל.

 

[Paranoid]

הסבר טוב,לגבי החלק הזה אולי אני טועה אבל חוץ מאינפלציה אולי "כמות העושר" יכולה לגדול,זאת אומרת שכוח הקניה הכללי פשוט עלה(במקום חלק מהאינפלציה).

בנוסף עוד מחשבה, ש"אינפלציה" יכולה לבוא בכול מיני דרכים
לדוגמה יכול להיות שמזון ודלק ישארו באותו מחיר אבל בתים ומניות יעלו בהרבה(יכול להיות שזה מה שקורה מ2009 ומבטא לפחות חלק מעלית המחירים?) ולהפך כמובן.

הבנקים רק מגדילים את כמות הכסף הקיימת, אין להם השפעה חיובית (כלומר הגדלת כמות העושר) אלא להפך ההשפעה שלהם היא תמיד שלילית על המערכת היא מקטינה את העושר במערכת ומעבירה אותה אליהם.
זה קורה אך ורק בגלל שהשיטה שלנו היא פגומה.

אבל למרות שהשיטה היא פגומה עדין מגיעים יזמים ואנשים חכמים עם חזון שממציאים ויוצרים דברים חדשים וערך.
הינה התגובה של @נתן שמסבירה בשפטות
אני לא מבין למה הבנקים המרכזים קונים אגרות חוב ממשלתיות כיום

לערך יש שתי דרכים להיווצר:
ייעול / גדול בפריון,
זה בהגדרה מקטין עלויות כלומר יוצר לחץ דפליוני
המצאות - שאנשים מגלים/יוצרים דברים חדשים
זה מגדיל את הערך הכולל שקיים במערכת

 

[nicepo1]

הבנקים רק מגדילים את כמות הכסף הקיימת, אין להם השפעה חיובית

לערך יש שתי דרכים להיווצר:

ראיתי את הדיון שם והתגובות שם נגעו במה שדברתי עליו.
השאלה היא באמת איך אתה מגדיר אינפלציה.
המחשבה שהעלתי היא האם אפשרי שכמות הכסף במערכת תגדל אבל מחיר המוצרים לא.
וכתוצאה בעצם זה אומר שאותה כמות אנשים יכולה לקנות יותר דברים בלי ליצור את הדברים שציינת שיוצרים ערך.
זה לא נשמע הגיוני מצד אחד,אבל בפועל בעולם שיש בו כ"כ הרבה שפע מה מונע את המצב בעצם?
נניח שהיכולת יצור שלנו של תרנגולות ומכוניות היא מאוד גבוה,למה שלא נוכל פשוט לקנות יותר מהם באותו מחיר במצב כזה(כמובן עד גבול מסוים)?
עם נחבר למה שנתן טען אז בעצם זה סוג של "דפלציה" רק שבמקום שהמחיר ירד ונשאר אותה כמות כסף,המחיר נשאר וכמות הכסף עלתה