נושאים קשורים עלו כבר כמה פעמים - אני חושב שעברתי על כולם - אבל ללא מסקנה ברורה.
השאלה היא, למי שחוזר לארץ אחרי תקופה בארה״ב (לא אזרח), מה אפשר לעשות עם חשבון השקעות בארה״ב. במיוחד אם מישהו היה בסיטואציה ויכול לחלוק ניסיון.
האפשרויות כמו שאני מבין (דיסקליימר, לא מבין הרבה):
1. לעבור לאחד הברוקרים בארה״ב שמסכימים לעבוד עם ישראלים בארץ - אומרים שהמעבר יחסית חלק בארה״ב (אז אומרים) - ופשוט להמשיך כרגיל עם הפקדות מהארץ. אבל זה דורש הגשת דו״חות למס הכנסה פעם/פעמיים בשנה, זה לא בשבילי.
1.1 תחת הנחת מעמד תושב חוזר (סיכון בפני עצמו) לא צריך להתעסק עם זה למשך עשור, אבל זה לא הרבה זמן. אפשר גם להימנע מחובת דיווח אם לא מוכרים כלום, שומרים על החשבון קטן מספיק, וליתר ביטחון משקיעים בצוברות - ואפשר לנצל את העשור הנ״ל כדי לבנות מחדש את התיק בצורה הזו. אבל עדיין יש ״סכנת״ דו״חות עתידית אם התיק יגדל מאליו (טפו טפו) או כשיגיע הזמן למשוך (עוד טפו).
2. לשלם לרו״ח כדי שיתעסק עם כל זה (בכל מקרה יהיה צורך בליווי רו״ח בתרחיש חזרה לארץ). פחות נורא מדיווח ישיר למס הכנסה, אבל עדיין לא להיט - מעבר לעלות הכספית, זו התעסקות בפני עצמה. מעדיף לעבוד מול רו״ח על המעבר עצמו (מבין שזה לבד ייקח כמה שנים לסגור את הפינות) ואז להיפרד לשלום.
3. פשוט למכור הכל ולאכול את המסים (והקנסות, ככל שמדובר בחשבונות מוטבי מס בארה״ב).
4. להעביר את החשבון עצמו לבית השקעות ישראלי. לכאורה אידיאלי, אבל עלה כמה פעמים בפורום וכאמור ללא מסקנה ברורה. נשמע שבתי ההשקעות בארץ מערימים קשיים. יש גם את עניין החשבונות מוטבי המס שמסבכים את זה עוד יותר (לא ברור אם זה בכלל רלוונטי עבורם).
למישהו יש ניסיון עם זה אולי, או דעה בעניין טרייד-אוף יעילות כספית מול לוגיסטיקה. לא ייעוץ, וממילא לא מדובר בסיטואציה קונקרטית (בינתיים אין חזרה מתוכננת) אלא בהבנה עקרונית של השיקולים.
השאלה היא, למי שחוזר לארץ אחרי תקופה בארה״ב (לא אזרח), מה אפשר לעשות עם חשבון השקעות בארה״ב. במיוחד אם מישהו היה בסיטואציה ויכול לחלוק ניסיון.
האפשרויות כמו שאני מבין (דיסקליימר, לא מבין הרבה):
1. לעבור לאחד הברוקרים בארה״ב שמסכימים לעבוד עם ישראלים בארץ - אומרים שהמעבר יחסית חלק בארה״ב (אז אומרים) - ופשוט להמשיך כרגיל עם הפקדות מהארץ. אבל זה דורש הגשת דו״חות למס הכנסה פעם/פעמיים בשנה, זה לא בשבילי.
1.1 תחת הנחת מעמד תושב חוזר (סיכון בפני עצמו) לא צריך להתעסק עם זה למשך עשור, אבל זה לא הרבה זמן. אפשר גם להימנע מחובת דיווח אם לא מוכרים כלום, שומרים על החשבון קטן מספיק, וליתר ביטחון משקיעים בצוברות - ואפשר לנצל את העשור הנ״ל כדי לבנות מחדש את התיק בצורה הזו. אבל עדיין יש ״סכנת״ דו״חות עתידית אם התיק יגדל מאליו (טפו טפו) או כשיגיע הזמן למשוך (עוד טפו).
2. לשלם לרו״ח כדי שיתעסק עם כל זה (בכל מקרה יהיה צורך בליווי רו״ח בתרחיש חזרה לארץ). פחות נורא מדיווח ישיר למס הכנסה, אבל עדיין לא להיט - מעבר לעלות הכספית, זו התעסקות בפני עצמה. מעדיף לעבוד מול רו״ח על המעבר עצמו (מבין שזה לבד ייקח כמה שנים לסגור את הפינות) ואז להיפרד לשלום.
3. פשוט למכור הכל ולאכול את המסים (והקנסות, ככל שמדובר בחשבונות מוטבי מס בארה״ב).
4. להעביר את החשבון עצמו לבית השקעות ישראלי. לכאורה אידיאלי, אבל עלה כמה פעמים בפורום וכאמור ללא מסקנה ברורה. נשמע שבתי ההשקעות בארץ מערימים קשיים. יש גם את עניין החשבונות מוטבי המס שמסבכים את זה עוד יותר (לא ברור אם זה בכלל רלוונטי עבורם).
למישהו יש ניסיון עם זה אולי, או דעה בעניין טרייד-אוף יעילות כספית מול לוגיסטיקה. לא ייעוץ, וממילא לא מדובר בסיטואציה קונקרטית (בינתיים אין חזרה מתוכננת) אלא בהבנה עקרונית של השיקולים.