השאלה המהותית היא האם הפעלת היגיון בריא וכישורי היסק עדיפים או שאולי רק היה לך מזל?
אם ניקח את אנלוגיית הפוקר שלך עד הסוף - פוקר הוא תחום שיחסית מאוד קשה בו להבחין בין כישרון במזל (והdunning kruger effect משחק תפקיד גדול בפופולריות שלו). אפילו שחקנים מאוד רווחים שמתנהלים בצורה אחראית יכולים בקלות לסיים שנה שלמה בה שיחקו מאות אלפי ידיים בהפסדים, וזה סתם כי היה להם מזל רע. אתה בא אלינו עם יד אחת שניצחת ושואל אותנו האם עצם העובדה שהלך לך טוב מעידה שמערכת השיקולים שלך הייתה טובה. התשובה היא לא. ערימות של מחקרים אומרים שלא. גם בהשקעות, כמו בפוקר, כדאי שתחשוב מי המתחרים שלך ומי כנראה מכרו לך/יקנו ממך מניות כשאתה מנסה לבצע תזמון שוק כזה - כמו שאומרים בפוקר:
" If you can't spot the sucker in the first half hour at the table, then you ARE the sucker."
תודה שהזכרת לי את הביטוי הנהדר.
אני לוקח על עצמי כל אי הבנה שנוצרה בעקבות הצירוף של הטענה העקרונית שניתן להכות את השוק אל האזכור של התשואה שעשיתי.
ברור שהיה לי מזל. אין פעולה שאפשר לעשות ואין בה מרכיב של מזל.
במקרה הזה אולי תוחלת הרווח שלי הייתה לא 16% אלא 5%, אבל הטענה שלי היא - היא הייתה חיובית.
אין לי שום דרך להוכיח שזה נכון. בשביל זה, כמו שאתה אומר, אני צריך לבצע את הפעולה בעקביות כדי להוכיח את זה סטטיסטית.
איך אני כן מנמק את הפעולות שלי בהיעדר מידע כזה? אני משתמש בהיגיון בסיסי.
אני לא מצדיק את ההיגיון הזה בעובדה שאכן הצלחתי הפעם. לא התכוונתי שישתמע אחרת.
אני חושב שכניסה לשוק בעיצומו של משבר הקורונה הייתה נכונה גם אלמלא הייתי מצליח.
אתם יכולים לא להסכים עם ההיגיון הזה, וזה בסדר. אבל לומר שאין מקום לטיעונים מסוג זה בהשקעה במניות?
"אתה בא אלינו עם יד אחת שניצחת ושואל אותנו האם עצם העובדה שהלך לך טוב מעידה שמערכת השיקולים שלך הייתה טובה." -> לא אמרתי דבר כזה, אני מקווה שעכשיו הובנה הכוונה שלי. ושוב, אני מייחס את הבעיה לכותרת הקליקבייטית שכנראה הייתי יכול לוותר עליה.