חוגים לילדים או מסחטת כספים

[MMM]

אתמול הבת שלי חזרה הביתה מתחרות ארצית במכון ווינגט עם מדליה. גם היא וגם אמא שלה קרנו מאושר. אני כמובן שמחתי גם כן אבל כשעשיתי חשבון מהיר גיליתי שהמדליה הזו עלתה לי כ 125,000 שקלים (!) וזה נשמע לי מטורף.
בקצרה: מדובר בחוג איזוטרי שנקרא שחיה צורנית. למי שלא מכיר זה כמו ריקוד במים. נפנופי ידיים ורגליים לפי קצב המוסיקה.
ההישג היפה של הבת שלי מסכם חמש שנות אימונים בחוג הזה. בלי לדבר על ההשקעה של הזמן, ההוצאות השנתיות הן כ 25,000 שקלים וזה כולל דמי החוג, עלות הכניסה לבריכה, הסעות, ביטוח, דמי השתתפות בתחרויות, מחנות אימונים בחופשים, עזרים ותלבושות.
נראה לי שזה בערך הזמן והכסף שעולה תואר ראשון באוניברסיטה שמאפשר לפתח קריירה עם פרנסה יפה אבל להוציא את זה על חוג שחיה לילד?

כשהעלתי את הנושא הכספי בשיחה עם אישתי היא הסבירה לי כי כמחצית מהמשתתפות בתחרות הן לא ילדות כמו הבת שלנו אלא נערות. משמעות העניין זה שהן מתאמנות כבר עשר שנים והעלות הכרוכה בזה מזנקת ל 250,000 שקלים (!) שזה נשמע לי מקביל להשקעה הכרוכה בלימודי רפואה...

זה לא נראה לי ריאלי אבל מסתבר שבתחרות הזו השתתפו כ 150 בנות ונערות. האם אין גבול להשקעה של הורים נורמליים בחוגים איזוטריים לילדים???

 

[Gazorpazorp]

*בודק שעוד יש קונדומים בקופסה*

 

[c881]

ואם לא היתה תחרות בסוף/קורס בנושא לא איזוטרי - תכנות/קרב מגע... זה הופך לקביל?

מזכיר דיון על האם להמשיך להחזיק מסלולים של מדעי הרוח... מה כבר עושים עם זה? למה צריך שהכספי המיסים שלי יסבסדו את זה?

 

[גרהם]

@MMM לא מכיר את התחום.
אם אכן הרווח היחיד (או העיקרי) הוא המדליה, אז אכן מדובר בהוצאה לא כדאית.
חוג טוב לילד הוא כזה שהילד מפיק ממנו הרבה - כושר גופני, ריכוז, משמעת עצמית, תחושת שייכות ועוד דברים רבים. ומצד שני, העלות נמוכה מ-2500 ש"ח לחודש (לפי חישוב של 10 חודשים בשנה). ההוצאה שציינת היא אכן מטורפת, בפרט אם אין סיכוי לרווחים כספיים בעתיד מהעיסוק הזה.
כמבוגר, אני יכול לספר שההשפעה של הצלחה בתחום בו הייתי פעיל בילדות, השפיעה מאד לטובה על ילדים רבים שהצטיינו בו באותה תקופה. כילד לא הייתי ער למלוא העלויות, כך שאני לא יכול לנקוב בסכומים.

 

[fliper]

מוכר....לנו יש "בעיה" דומה עם התעמלות אומנותית, 5 אימונים בשבוע, מחנות אימונים, תלבושות ועוד...
מעבר למחיר הפיננסי, יש גם מחירים חברתיים להתמדה ולקושי בספורט כל כך אינטנסיבי.
אבל, הילדה מאוד אוהבת את ה"חוג" (מבחינתי יכולה להפסיק מחר), ואנחנו זוכים לראות רווח (לא פיננסי) לאימונים הקשים, המתבטא בפיתוח עצמי, ביטחון, תחושת מסוגלות, משמעת, קבוצתיות ועבודת צוות, ועוד שלל תכונות אופי שהם פועל יוצא מעיסוק רציני בספורט, תכונות אלו, הן כלל לא איזוטריות בנוף הילדים הכללי, אנחנו רואים את הפידבק גם ביחס המפרגן של בית ספר לנושא.
כמו כן ישנו רווח בריאותי, המתבטא במבנה הגוף (עם הנטיות הגנטיות שלי, לא היו אמורים להיות לה "רבועים" בבטן) והמסר לשאר האחים ובני הדודים.
ממליץ לראות את חצי הכוס המלאה, בדמות ה-ערך שהעיסוק בספורט מייצר לאופייה של הילדה, שגם לא מבזבזת את זמנה מול טלויזיה (שמעצימה צרכנות מיותרת) ואוכלת "זבל".

 

[אנא-אל]

25 אלף בשקל בשנה זה טירוף מוחלט, ולא שמעתי על חוג כזה בחיים אז אני קצת מרימה גבה.. (עריכה- מסתבר שזה אפילו תחום אולימפי)

בכל מקרה, חוגים זה לוקסוס יקר, אבל מבחינתי רצוי שילד/ה יפתחו תחביבים.
אם יש לילד פאשן לתחום מסוים אז בכלל.
אישית, החוגים שהייתי בהם עזרו לי לגבש את הזהות גם בגיל צעיר ומלווים אותי עד היום.

 

[c881]

כשאני מלווה משפחות ויש לילד/ים חוג...
אני שואל - יש איך לממן את החוג?
הילד בכלל רוצה את החוג? או ש"לי לא היה אז לילד יהיה"?

 

[yossik]

לפעמים, לא תמיד, החוגים המיוחדים של הילדים הם למעשה הרצון של ההורים להגשים את חלומם ומה שהם לא הצליחו להגשים. שימו לב שאמרתי זאת בהיסתייגות כי לפעמים מתגלים כישרונות על וחס וחלילה מההורים לעצור את המחוננים.
חבל שהמדינה או ספונסרים פרטיים לא מגלים אותם וממנים את המוכשרים כדי שיביאו לנו מדליות בתחרויות בינלאומיות.

 

[מרק עוגיות]

ההוצאות השנתיות הן כ 25,000 שקלים

נראה לי שזה בערך הזמן והכסף שעולה תואר ראשון באוניברסיטה

ההשוואה בין עלות תואר ראשון לעלות החוג קצת מטעה, כי תואר ראשון הוא מסובסד על ידי המדינה ולכן העלות האמיתית שלו הרבה יותר גבוהה (פשוט לא הסטודנט משלם אותה ישירות).
ומבחינת השקעת הזמן: תואר באוניברסיטה יכול לתת קריירה ופרנסה יפה, אבל לא כל תואר. חוג שמשקיעים בו ומאפשר לפתח אישיות יכול לתרום יותר מאשר תואר ראשון בחלק מהנושאים.

בעיני השאלה היא לא האם הגיוני או משתלם לשלם כזה סכום לחוג, כי לשאלה הזאת אין תשובה. השאלה היא על חשבון מה זה בא ואם זה שווה את זה. אם התשלום לחוג מונע ממישהו במשפחה לאכול או לקבל טיפול רפואי נחוץ, או שבמקום החוג הזה שלושת הילדים האחרים במשפחה היו יכולים לקבל חוג לכל אחד שנמנע מהם, נדמה לי שכולנו נסכים שעדיף לוותר על החוג היקר. אבל אם התשלום לחוג בסך הכל מקטין קצת את אחוז החסכון הגם ככה גדול של משפחה אמידה, וזה מועיל ומשמח את הילדה, למה לא? בסופו של דבר הכל עניין של סדר עדיפויות.

חוגים זה לוקסוס יקר

חוגים סטנדרטיים (לא ברמה של ספורט אולימפי) הם לא ממש יקרים, במיוחד כשהם נתמכים באופן כלשהו על ידי המדינה. הבת שלי הולכת לחוגים מאד מוצלחים במתנ"ס השכונתי, במחיר של כ150 ש"ח לחודש לחוג.

לפעמים, לא תמיד, החוגים המיוחדים של הילדים הם למעשה הרצון של ההורים להגשים את חלומם ומה שהם לא הצליחו להגשים.

באופן אישי אני משתדלת לכוון את ילדי לחוגים ספורטיביים. לא כי יש לי חלום לא מוגשם להיות ספורטאית (ממש להפך) אלא כי בעיני זה מה שחסר ביומיום שלהם - פעילות גופנית אינטנסיבית, פיתוח מיומנויות מוטוריות ושיפור קואורדינציה אלו דברים שלא כל כך מקבלים במסגרות האחרות. לעומת זאת ספורט תחרותי מקצועני הוא בעיני לא בריא, כמו כל דבר אחר כשלוקחים אותו לקיצוניות של תחרותיות אינטנסיבית.

 

[yossik]

ספורט תחרותי מקצועני הוא בעיני לא בריא, כמו כל דבר אחר כשלוקחים אותו לקיצוניות של תחרותיות אינטנסיבית.

מכיר את הבעייה הזו אישית.
היום אני משלם על מפגעים גופניים מאימונים אינטנסיביים באומנות הלחימה מהעבר (אף, כף רגל, צלעות ועוד).
כשצעירים עוברים לסדר היום לאחר ׳פיגוע ספורטיבי׳. נראה שגוף צעיר מחלים מהר אבל עם הזמן, אלוהים מזכיר לנו מה עברנו בעבר...