הפרופסור
משתמש סולידי
- הצטרף ב
- 3/7/21
- הודעות
- 97
- דירוג
- 24
אני בסמסטר אחרון בתואר שני, ולאורך התואר מה שהכי הקשה עלי זה שאין לי תקשורת בריאה עם המנחה שלי.
הוא בן אדם טוב, אבל הוא מסביר בצורה לא טובה בכלל, ומניח שאני מכיר ומבין מושגים שאף פעם לא שמעתי עליהם, ואם לא אז הוא נדהם כזה ומבקש שאני אלמד לבד.
תמיד הרגשתי שלא נוח לי לגשת אליו ולבקש עזרה, אם אני מוצא את עצמי תקוע אני מנסה להתסדר לבד ורק אם שום דבר לא עוזר אני פונה אליו, לא נוח לי לגשת אליו ולהגיד תקשיב לא הבנתי או לא ידעתי או לא הצלחתי, אני מרגיש שבעיניו אני הנקודה החלשה מבין שאר הסטודנטים והסטודניות אצלו. עשיתי טעיות מטופשות, טעיתי המון (כי היי אחרת איך לומדים?), אך הוא דאג להראות לי שהוא לא מרוצה.. וזה גורם לי לחושב שמשהו איתי לא בסדר.
היום אני מסתכל אחורה וחושב כמה התואר הזה היה יכול להיות כייפי רק אם הצלחתי לתקשר עם המנחה בצורה טובה.. לא הצלחתי להגיע לגל שלו
נתתי את כל כולי בתואר הזה והיום בשלבי סיום אני עדיין באיחור מסויים, למרות שנתתי יותר מ100% מעצמי, ואני מאשים את עצמי קודם כל, אבל עדיין הייתי רוצה להיות עם יותר ביטחון עצמי כשאני מדבר איתו (חשוב לי לציין שאין לי בעיות עם ביטחון עצמי או משהו מהסוג הזה, זה נטו רק כשאני נמצא איתו באותו החדר).
זה נורמלי הדבר הזה? יש פה עוד אנשים שעברו חוויה דומה?
הוא בן אדם טוב, אבל הוא מסביר בצורה לא טובה בכלל, ומניח שאני מכיר ומבין מושגים שאף פעם לא שמעתי עליהם, ואם לא אז הוא נדהם כזה ומבקש שאני אלמד לבד.
תמיד הרגשתי שלא נוח לי לגשת אליו ולבקש עזרה, אם אני מוצא את עצמי תקוע אני מנסה להתסדר לבד ורק אם שום דבר לא עוזר אני פונה אליו, לא נוח לי לגשת אליו ולהגיד תקשיב לא הבנתי או לא ידעתי או לא הצלחתי, אני מרגיש שבעיניו אני הנקודה החלשה מבין שאר הסטודנטים והסטודניות אצלו. עשיתי טעיות מטופשות, טעיתי המון (כי היי אחרת איך לומדים?), אך הוא דאג להראות לי שהוא לא מרוצה.. וזה גורם לי לחושב שמשהו איתי לא בסדר.
היום אני מסתכל אחורה וחושב כמה התואר הזה היה יכול להיות כייפי רק אם הצלחתי לתקשר עם המנחה בצורה טובה.. לא הצלחתי להגיע לגל שלו
נתתי את כל כולי בתואר הזה והיום בשלבי סיום אני עדיין באיחור מסויים, למרות שנתתי יותר מ100% מעצמי, ואני מאשים את עצמי קודם כל, אבל עדיין הייתי רוצה להיות עם יותר ביטחון עצמי כשאני מדבר איתו (חשוב לי לציין שאין לי בעיות עם ביטחון עצמי או משהו מהסוג הזה, זה נטו רק כשאני נמצא איתו באותו החדר).
זה נורמלי הדבר הזה? יש פה עוד אנשים שעברו חוויה דומה?
